כמעט חודש לאחר הפיגוע הקטלני בחוף בונדי באוסטרליה, ארגון CyberWell, הפועל לניטור ולמאבק באנטישמיות ברשת, מתריע כי הפיגוע לווה כמעט מיד בגל רחב של שיח אלים ואנטישמי ברשתות החברתיות. לפי ממצאי הארגון, השיח כלל האדרת פיגוע הטרור וקריאות לאלימות נוספת נגד יהודים, האשמת הקורבנות בטענות שווא שלפיהן ביימו את האירוע, והפצת תיאוריות קונספירציה על פעולת "דגל כוזב" יהודית או ישראלית, דפוס מוכר החוזר על עצמו לאחר אירועים אנטישמיים אלימים ברחבי העולם.
ניטור בזמן אמת שערך CyberWell מצא כי גם במקרה זה הופיע אותו דפוס חוזר: הילול המעשה האלים והצגת מבצעיו כ"גיבורים", טענות שלפיהן לא מדובר בפיגוע אנטישמי אלא במזימה יהודית או ישראלית, והעברת האחריות על הפיגוע אל הקורבנות עצמם ואל היהודים כקבוצה. בין היתר תועדו גם השוואות בין הפיגוע בחוף בונדי לבין טבח אולימפיאדת מינכן ב-1972, שבו נרצחו 11 ספורטאים יהודים-ישראלים.
במסגרת ניטור ראשוני סביב אירוע בונדי נותחו 87 פוסטים ו-77 תגובות (סך הכול 164 פריטי תוכן), שצברו למעלה מ-8.1 מיליון צפיות ולמעלה מ-255 אלף אינטראקציות (לייקים, שיתופים ותגובות). הארגון הדגיש כי בנתוני התגובות ניתן היה למדוד לייקים בלבד, ללא נתוני חשיפה או שיתוף, ולכן היקף השיח בפועל היה רחב משמעותית מהנתונים המוצגים. ממצאים אלו ממחישים עד כמה נרטיבים אלימים וקונספירטיביים יכולים להתפשט במהירות רבה ברשת.
CyberWell זיהה גם תתי־נרטיבים קונספירטיביים ויראליים של האשמת הקורבן, בהם טענות שווא על קשרים לכאורה של מבצעי הפיגוע לצה"ל או למודיעין הישראלי, טענות ל"ידיעה מוקדמת" ישראלית שהתבססו על צילומי מסך מזויפים או מטעים של Google Trends, ופוסטים שערערו על אמינות הקורבנות, כולל טענות כי פציעותיהם "בויימו".
לדברי CyberWell, הפיגוע בחוף בונדי אינו מקרה חריג. ניתוח שיח מקוון בעקבות 11 אירועי אלימות ממוקדים נגד יהודים ברחבי העולם מהשנתיים האחרונות מצביע על מגמה עקבית: לאחר כל תקיפה אלימה מתפתח ברשת רצף קבוע של הצדקת האלימות, האדרתה, נרטיבים קונספירטיביים והסטת האחריות מן המבצעים אל הקורבנות עצמם, לעיתים תוך טענה שיהודים תזמרו מתקפות נגד עצמם.
בין האירועים שנבחנו: טבח השבעה באוקטובר, הצתות בתי כנסת באוסטרליה, אירועי אלימות מאורגנים באירופה, ופיגועי טרור ותקיפות פיזיות בארה"ב. בכל המקרים, כך לפי הארגון, השיח המקוון לא נותר תיאורטי בלבד, אלא שימש קרקע להסלמה רטורית, ולעתים אף כלל קריאות מפורשות לאלימות נוספת.
עוד עולה מהממצאים כי חל שינוי באופן הפצת התכנים: בניגוד לעבר, חלק ניכר מהשיח אינו מונע על ידי בוטים או רשתות אוטומטיות, אלא מופץ על ידי משתמשים אמיתיים, לעיתים בהובלת משפיענים, ובסיוע אלגוריתמים שמתגמלים תכנים קיצוניים או מעוררי סערה ומגבירים את חשיפתם לציבור הרחב.
לדברי CyberWell, נרטיבים של האדרת אלימות, הכחשת מעשי האלימות והאשמת הקורבן אינם נשארים בזירה המקוונת בלבד, אלא מהווים סימן אזהרה מוקדם להסלמה ולאלימות עתידית. הארגון קורא לרשתות החברתיות להכיר תחת כללי הקהילה בדפוס החוזר, לצמצם פערים במדיניות האכיפה הקיימת, שלדבריו אינה מספקת כיום, ולפעול באופן יזום כדי לקטוע את מחזור האלימות לפני שהוא חוזר על עצמו.
“אנחנו מודאגים מאוד מהמהירות ומההיקף שבהם תכנים כאלה מתפשטים, בעיקר אחרי אירועים כל כך אלימים כמו הפיגוע הגדול ביותר בהיסטוריה של אוסטרליה", ציינה טל־אור כהן מונטמאיור, מנכ״לית CyberWell. "השיח הזה מנסה למחוק כל תיאור או הכרה בכך שיהודים הם קורבנות של שנאה, טרור ואנטישמיות. הוא משדר שיהודים אינם ראויים לאמפתיה, להגנה או להכרה ובכך מניח תשתית לפגיעה הבאה".
כהן מונטמאיור הוסיפה כי "כאשר אלימות נגד יהודים ממוסגרת, מוצדקת או מעוצבת מחדש באמצעות נרטיבים קונספירטיביים שמעבירים את האשמה מן המבצעים אל הקורבנות, הפגיעה אינה מסתיימת במתקפה הפיזית. שיח כזה שולל את צלם האנוש של הקורבנות ומסייע לנרמל אלימות נוספת נגד יהודים ברחבי העולם. התעלמות מדפוסים אלה מאפשרת את הישנותם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו