כאשר מדברים על הייטק ישראלי, השיח נוטה להתמקד בצמיחה, גיוסי ענק ואקזיטים נוצצים. אבל מאחורי הקלעים מתרחשים תהליכי פיתוח טכנולוגיה, רישום קניין רוחני ולעתים תביעות פטנטים - נושאים שנתפסים לעיתים כמורכבים, משפטיים ואפורים, אבל הם הרבה יותר מזה.
כך, למשל, סכסוך הפטנטים המתמשך בין חברות הסייבר הישראליות Wiz ל-Orca, שהתחיל כשנתיים לפני רכישתה של Wiz על ידי גוגל בכ-32 מיליארד דולר, מציף את השאלה עד כמה פטנטים משפיעים על ערך של חברה והאם בכלל שווה לרשום פטנטים?
לכאורה, פטנטים הם כאב ראש. הם עולים כסף, דורשים סבלנות, ולעיתים, כמו במקרה של Wiz-Orca מגיעים להליכים משפטיים יקרים בהם ייתכן שיבוטלו.
ואכן, משרד הפטנטים בארה"ב ביטל לאחרונה חצי מהפטנטים של Orca עליהם מבוססת תביעתה נגד Wiz. אין פלא שיזמים ומנהלים שואלים את עצמם לעתים למה להשקיע בפטנטים בכלל.
אלא שניתוח יותר מעמיק של המקרה עשוי להפתיע, ולהראות שפטנטים הם כלי עסקי חשוב שמנהלים המכוונים גבוה לא יכולים להתעלם מהם: לפני הרכישה בידי גוגל היו הערכות שתביעת הפרת הפטנטים שהגישה Orca תיפגע ב-Wiz גם הרבה לפני שההליכים המשפטיים יסתיימו. כיום הערכות אלה נראות לא רלוונטיות, שכן התביעה של Orca ליוותה את Wiz בזמן שבו אחד התאגידים הגדולים בעולם בחן אם להשקיע בה עשרות מיליארדי דולר.
העובדה ש-Wiz בעיצומו של סכסוך פטנטים נרכשת בשווי כזה מלמדת שניהול פטנטים נכון הוא חלק מתמונת החוסן והבשלות של החברה.
גם מבלי להיכנס למהות הטכנולוגיות עליהם מגנים הפטנטים, מבט פשוט על פעילות הפטנטים של שתי החברות מראה ש-Wiz השקיעה בשנים האחרונות ברישום אינטנסיבי של פטנטים, במיוחד בשנתיים שלפני רכישתה - מהגשות בודדות ב-2020 ליותר מ-100 בקשות פטנט ב-2024.
מבחינת רוכש אסטרטגי כמו גוגל, השאלה אינה רק מי ינצח בבית המשפט בעוד כמה שנים. השאלה היא האם לחברה יש אסטרטגיית קניין רוחני ברורה, האם הפטנטים שלה איכותיים, והאם ניהול הפטנטים מחובר לעסקים ולא רק לטכנולוגיה.
מבחינת ההליך המשפטי, השאלה היא אם החברה ידעה להכין עצמה למצב בו תותקף. ברמה הרוחבית יותר, האם החברה מסוגלת לנהל סיכונים מורכבים מבלי לפגוע בצמיחה. כל אלה מאותתים שלחברה הנהלה פרקטית הפועלת גם לטווח ארוך, ולא בורחת מעימותים כשצריך.
רשות הפטנטים בארה"ב לא רק ביטלה מספר פטנטים של Orca, אלא גם סירבה לדון בכשירותם של פטנטים של Wiz שנכללו בתביעה שכנגד שהגישה. עדיין, אין ודאות כיצד הסכסוך יסתיים, אך ניתן לראות ש-Wiz נכנסה לסכסוך מוכנה.
פטנטים אינם הבטחה לשקט, אלא כלי עסקי שיכול לשמש בגיוס, במו"מ, בהרתעה, רישוי וגם בסכסוכים. פטנטים לא תמיד מנצחים או שורדים במלואם, אבל הם משפיעים על האופן שבו השוק והמשקיעים מעריכים את החברה. ובמבחן התוצאה, כאשר חברה נמכרת בעשרות מיליארדי דולרים, ניתן לראות שהכלי הזה בעל ערך.
גם מהצד הישראלי יש כאן מסר חשוב. במשך שנים רבות סטארט-אפים ישראלים נטו לדחות את נושא הפטנטים לשלב מאוחר, או להתמקד רק בהגנה מחוץ לישראל. אך בעולם גלובלי ותחרותי, שבו חברות ישראליות מתמודדות מול שחקנים עתירי משאבים וניסיון, פטנטים הם חלק מארגז הכלים גם בישראל, בה נוצרת לעתים לא רק תחרות עסקית, אלא גם תחרות על כח אדם איכותי.
בישראל קיימת רשות פטנטים מקצועית ובתי משפט שאינם מהססים לאכוף זכויות, והכל בעלויות מתונות יחסית לארה"ב. דווקא על רקע זה מפתיע לראות שחברות הייטק מובילות שייסדו ישראלים בחרו ככל הנראה לוותר על הגנה פטנטית מקומית - וזאת נקודה שכל יזם ומנהל צריכים לשקול.
הכותב הוא שותף בזרוע המשפטית של קבוצת ריינהולד כהן-גילת, ברקת ושות', יועץ לחברות טכנולוגיות מגוונות, מנהל הליכים משפטיים בישראל ובחו"ל, עם התמחות בסכסוכי פטנטים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו