יותר מ-300 שותפים בקרנות הון סיכון ויזמים טכנולוגיים התכנסו בשבוע שעבר בכנס "טרנדים ותחזיות" בתל אביב. מסקר שנערך בקרב 200 משקיעים שלקחו חלק במפגש עלה כי 20% מהנשאלים דירגו את מצב התעשייה כ"מצוין" לעומת רק 1% בשנה שעברה. מהדוח שהוצג בכנס עולה כי 58% מההשקעות האמריקניות הופנו לחברות AI, ו-2025 הייתה שנת שיא למיזוגים ורכישות בישראל.
פנינו לכמה מובילי תעשייה, שחלקו איתנו את התובנות שלהם ממה שהתרחש בתחום ההשקעות ב-2025 ומה שעוד צפוי לנו בשנה הקרוב.
משה זילברשטיין, שותף בקרן N47, מציג תמונה מורכבת. "העתיד של ההייטק הישראלי נראה מזהיר, בזכות האופן שבו התעשייה הסתגלה והתגברה על האתגרים המשמעותיים של השנים האחרונות: מלחמה ארוכה, עובדים תקועים בחו״ל או במילואים, טיסות מעטות, יקרות ומלאות", הוא אומר. "ההייטק הראה עמידות חסרת תקדים, עסקאות הענק של השנה האחרונה, כמו רכישתה של Wiz לפי שווי של 32 מיליארד דולר, והעסקה המתבשלת של Armis ב-7 מיליארד דולר, כמו סבבי גיוס רבים לפי שווים מדהימים, מוכחים שוב את החוזק והעוצמה של האקוסיסטם הישראלי".
אולם, זילברשטיין מזהיר: "צריך לזכור את הלקחים מ-2021. יש תחרות על יזמים טובים, אבל אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו כתעשייה לקפוץ גבוה מדי. לכל השוק עדיף לראות צמיחה בריאה ועקבית מאשר קפיצות גבוהות מדי שיהיה קשה להצדיק בעתיד".
לגבי ההזדמנויות שנפתחות, הוא מוסיף: "אני רואה את התקופה שלאחר המלחמה כנקודת מפנה חסרת תקדים עבור תעשיית ההייטק הישראלית. דווקא מתוך המשבר נפתחות כיום אינספור אפשרויות חדשות לשיתופי פעולה ולחדירה לשווקים שבמשך שנים היו חסומים או מתנהלים בחשאיות. כעת, עם חידוש האמון הגלובלי ביכולת של ישראל לבנות, לחדש ולהגן - העולם פתוח יותר מאי פעם לעשיית עסקים עם חברות ישראליות. העליונות בתחומי הסייבר, ההגנה והטכנולוגיות האוטונומיות מציבה את ישראל בחזית החדשנות העולמית, ומדינות רבות - מאירופה, דרך אסיה ועד המפרץ - מבקשות לשתף פעולה מתוך הערכה לעוצמה ולמומחיות שנבנו כאן".
"עתיד ההייטק הישראלי נראה מבטיח. מנוע החדשנות של ישראל מאיץ את פעילותו. גם התקופה הנוכחית, ראינו אקזיטים מהגדולים בתולדות המדינה, לצד מהלכים אסטרטגיים משמעותיים, דוגמת ההשקעה הנרחבת של אנבידיה בישראל, המעידים על אמון בינלאומי גבוה. החברות המתכוננות להנפקה בבורסה מתרבות, וכל אקזיט גדול יוצר אפקט דומינו - מייסדים הופכים למשקיעים, עובדים הופכים ליזמים, והמחזור מתחדש".
הפסקת האש הפחיתה את פרמיית הסיכון
רעות יהודה גולן, שותפה בקומרה קפיטל, מציינת כי "המצב הגיאו־פוליטי עדיין מעסיק משקיעים זרים, אך 2025 סימנה מעבר מגישה של הימנעות מוחלטת להתנהלות זהירה הבוחנת סיכון בצורה מחושבת. לאחר אירועי 7 באוקטובר ושנתיים של מלחמה עקובה מדם, הפסקת האש הפחיתה את פרמיית הסיכון של ישראל והחזירה יציבות לשוקים המקומיים. התחזקות השקל ושיפור מהיר במדדים המאקרו-כלכליים הדגישו שהמערכת עוברת תפנית חיובית ושמתחיל תהליך של חזרה לאיזון".
"גם ב-2025 תעשיית הסייבר הישראלית הייתה אחד ממנועי המשיכה המרכזיים עבור משקיעים זרים כאשר ההיקף המימון בתחום הגיע לכ־4.4 מיליארד דולר, ואליו הצטרפו השקעות בתחום ה-AI שהגיעו לגובה השקעות של כ־4.1 מיליארד דולר ב־12 החודשים האחרונים, פי שניים מהיקף ההשקעות ב־AI בשנת 2024", היא מוסיפה.
על עתיד ה-AI בישראל, גולן אומרת: "נראה שישראל נמצאת בעמדה מוצקה להיות אחת מהמדינות המובילות בעולם בתחום ה-AI במיוחד בתחומים שבהם יש לה יתרון יחסי מובהק. לא מדובר בהובלה בלעדית או בהכרח בתחרות על בניית מודלי-בסיס ענקיים, אלא בהצטיינות ביישומים שבהם ישראל כבר הוכיחה יכולת יוצאת דופן: שימוש ב־AI לשיפור תהליכים פיזיים ומורכבים כמו בנייה ותשתיות, הדמיה רפואית, שבבים, סייבר וביטחון".
"לא הייתה ירידה ממשית בהשקעות זרות"
ליה קרומוול, שותפה בקרן UpWest, מציגה תמונה שונה מהנרטיב הרווח: "המציאות היא שלא נרשמה ירידה ממשית בהשקעות זרות בישראל במהלך השנתיים האחרונות - הנרטיב הזה קיבל בעיקר כותרות. ראינו המשך השקעות זרות בישראל לאורך כל תקופת המלחמה, וגם קרנות חדשות שבחרו לפתוח משרדים או ולחזק את הצוותים בישראל בתקופה זו, כגון Sequoia ו-Greylock.
"חברות הפורטפוליו שלנו המשיכו לגייס ממשקיעים זרים במהלך המלחמה, למשל Darwin שגייסה 15 מיליון דולר בסבב A בהובלת Insight Partners, ו-Ecton שגייסה סבב סיד בהובלת General Catalyst".
קרומוול מזהה הזדמנויות רחבות: "קיימות כיום הזדמנויות רבות ליזמים ישראלים בכל תחומי הטכנולוגיה. אמנם ראינו הרבה הייפ סביב סייבר ואבטחת מידע וטכנולוגיות דיפנס שמתחזק בעקבות המלחמה, אך אלה אינם התחומים היחידים. ב-UpWest אנחנו פוגשים כל הזמן יזמים חדשים שקיבלו השראה משירות המילואים להקים חברות במגוון רחב של תחומים - כולל תשתיות AI, פתרונות AI ייעודיים ושירותי בריאות".
"מה שמרגש במיוחד בעיניי בהקשר הזה, זו מגמה חדשה בקרב צוותי מייסדים - יזמים שהכירו במהלך שירות המילואים מאז תחילת המלחמה. פגשנו חברות רבות שבהן המייסדים לא שירתו יחד בצבא הסדיר ולא עבדו יחד קודם לכן, אבל מצאו את עצמם משרתים יחד 'מתחת לאלונקה' במילואים. זה יצר יזמים עם סט ערכים וכישורים מרשים, בעליי ניסיון וחוויות אינטנסיבית משותפת תחת הרבה לחץ שעברו יחד", היא מוסיפה. "אני מאמינה שהמלחמה נתנה למייסדים פרספקטיבה חדשה על המקומות שבהם הם רוצים להשקיע את זמנם, וחיזקה את היכולת שלהם לבצע שינויי הקשר מהירים - מיומנות קריטית לכל יזם".
ומה לגבי 2026? "הטרנדים בהייטק הישראלי, מהשקעות ועד אקזיטים, עקבו בעקביות אחר המגמות בארה״ב ובעולם לאורך כל השנתיים האחרונות. אני מצפה שמגמה זו תמשך גם בשנת 2026. הוכחנו במהלך המלחמה שהטכנולוגיה הישראלית מספקת תוצאות בכל מצב, וביצועי השוק משקפים זאת. אנו מצפים לראות אקזיטים משמעותיים ויוניקורנים חדשים בשנה הבאה. המסקנה המרכזית שלי מהשנים האחרונות היא שישראלים מצליחים לתפקד באותה רמת ביצועיות כמו אחרים, אפילו תוך נשיאת הנטל הנוסף של ניהול מלחמה בחזית הביתית".
דור "AI Native 2.0" - מההייפ לבגרות
יניב גולן, שותף-מייסד בקרן lool ventures, מזהה מגמה מרתקת: "שנת 2026 מסמנת את המעבר המרגש משלב ההייפ וההבטחות לשלב הבגרות והעומק בשוק ההייטק. ב-lool ventures אנו מזהים כעת את צמיחתו של דור יזמים חדש שאנו מכנים 'AI Native 2.0'. אם הגל הראשון התמקד לעיתים בפתרונות מהירים או בשיפורים קוסמטיים לטכנולוגיות קיימות, היזמים של 2026 מגיעים מנוסים וממוקדים יותר. הם לא מסתפקים במעטפת של בינה מלאכותית, אלא רותמים אותה לפתרון בעיות ליבה מורכבות, גם בעולמות ה-Deep Tech".
"אלו יזמים שצוללים לתחומים שעד לא מזמן נחשבו בלתי פתירים - מרפואה מותאמת אישית ועד תשתיות קריטיות, ומפצחים אותם בעזרת שילוב של מדע פורץ דרך וטכנולוגיה עמוקה", מסביר גולן. "הייחוד של הגל הזה הוא היכולת לבנות מחדש קטגוריות שלמות, כשהבינה המלאכותית היא לא רק עוד תכונה, אלא חלק בלתי נפרד מה-DNA של המיזם מהיום הראשון. מבחינתנו כמשקיעי Seed, ההזדמנות הגדולה ב-2026 נמצאת בדיוק בנקודת המפגש הזו: בצוותים ישראלים שמשלבים חזון נועז עם יכולת טכנולוגית עמוקה כדי לשנות את הדרך שבה אנחנו חיים ועובדים. זוהי קפיצת המדרגה האמיתית של התעשייה".
שוק המשני בזינוק חסר תקדים
גם חיים שיף, מנכ"ל קבוצת הסקנדרי The Elephant, מציג תמונה מרשימה: "שוק הסקנדרי מציג כיום אפשרויות השקעה מגוונות למשקיעים שמחפשים להיחשף לחברות טכנולוגיה מובילות לפני הנפקתן. במקביל, בעלי מניות פרטיים נהנים מגישה רציפה לנזילות, מה שמחזק את מעמדו של השוק הסקנדרי ככלי פיננסי מרכזי במערכת ובאקוסיסטם של תעשיית ההייטק".
"הסימנים להתעוררות ניכרים היטב. הצפי להורדת ריבית בארצות הברית ובאירופה, יחד עם תחילת ההתעוררות בשוק ההנפקות בנאסד"ק ועלייה חדה בשווי של חברות פרטיות לממדים שלא נראו עד היום, מייצרים סביבת שוק שמעודדת את תיאבון הסיכון של המשקיעים. השוק המשני הפך למקום שבו ניתן למצוא חברות עם פוטנציאל צמיחה משמעותי, במחירים שעדיין משקפים את החששות של השנה שעברה".
שיף מוסיף גם כמה נתונים מעניינים: "היקף השוק המשני העולמי הגיע כבר ל-162 מיליארד דולר ב-2024 - זינוק של כ־45% בתוך שנה אחת בלבד. במחצית הראשונה של 2025 נרשם שיא היסטורי נוסף, עם היקפי מסחר של כ־103 מיליארד דולר, מה שהופך אותה למחצית הפעילה ביותר אי פעם. בקצב הנוכחי, השוק צפוי לחצות את רף ה-210 מיליארד דולר עד סוף השנה. הצמיחה הזו אינה מקרית, אלא תוצאה ישירה של מחסור באקזיטים ובהנפקות, של חברות שנשארות פרטיות הרבה יותר זמן ובמקביל צוברות ערך יותר משמעותי, ושל הצורך ההולך וגובר של עובדים, מייסדים וקרנות בנזילות. כל אלה מבססים את שוק הסקנדרי כמרכיב מרכזי בשוק ההון הטכנולוגי העולמי".
עיניים גם על אירופה
טלאור זקש, מייסד ושותף מנהל בקרן ההון סיכון eHealth Ventures, המתמחה בהשקעות בסטארט-אפים בשלבים מוקדמים בתחום ה-Health-Tech, אומר: "שנת 2025 תיזכר כשנה שבה היזמים הישראלים נדרשו להפגין גמישות אסטרטגית יוצאת דופן. חוסר הוודאות הכלכלי העולמי, שהוחרף תחת מדיניות המכסים של ממשל טראמפ, לצד סנטימנט מאתגר כלפי חברות כחול-לבן, הובילו לעלייתה של תופעת ה-Early Flip.
"אם בעבר שינוי מבנה הבעלות והפיכת החברה לאמריקנית נתפס כמהלך של שלבים מאוחרים, ב-2025 ראינו שהיפוך השרוול מתרחש כבר בראשית הדרך, עוד לפני סבב גיוס A. המהלך הפך לכורח המציאות כדי להבטיח גישה ישירה להון אמריקני, שמעדיף מבנים משפטיים מוכרים ולייצר שקט תעשייתי מול לקוחות גלובליים. היתרון הגדול הוא שמרכזי המו"פ נותרים בישראל, בעוד המעטפת העסקית נהנית מהאמינות של שוק היעד.
"במבט קדימה ל-2026, אנו מזהים וקטור צמיחה חדש ומפתיע בשוק האירופי המתעורר. בעוד ארה"ב נותרת יעד מרכזי, היזמים הישראלים מגלים את היבשת השכנה, שפועלת לצמצם פערים מול סין וארה"ב. באביב הקרוב צפויה להתחיל לפעול ה-Scaleup Europe Fund, קרן ענק של מיליארדי אירו שתשקיע בסבבי צמיחה משמעותיים. עבור חברות Health-Tech ו-Wellness, מדובר בהזדמנות יוצאת דופן. בניגוד לשוק האמריקני הרווי, המערכות הציבוריות באירופה צמאות לחדשנות שתקל על העומסים. בשנת 2026, נראה יותר סטארט-אפים ישראליים פונים לשוק האירופי, מתאימים את עצמם לרגולציית ה-GDPR וה-CE, ובוחרים באירופה כשער הכניסה ומקפצה להתרחבות גלובלית".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו