על אף המציאות המאתגרת שאיתה התמודדה ישראל בשנת 2025, היא הפכה להיות אחת השנים המרשימות בתולדות ההייטק הישראלי. על פי נתונים מרשות החדשנות, ההייטק הישראלי היווה ב-2025 כ-57% מהייצוא הישראלי, נתון המדגיש את תרומתו של ההייטק לכלכלה הישראלית ומעיד על ביקוש יציב למוצרים ולפתרונות הישראליים בזירה הבינלאומית, גם בזמן אתגרים גיאופוליטיים ואיומים בהחרמות על ישראל.
בנוסף, בשנה הנוכחית, ישראל שברה שיא חדש בהיקפי האקזיטים, שהגיעו לסך של 80 מיליארד דולר, בין היתר הודות לעסקת הענק שבמסגרתה נרכשה Wiz על ידי גוגל.
החוסן של ההייטק הישראלי משתקף היטב גם בהשקעות בסטארטאפים. לאחר תקופה מאתגרת, זרימת ההון חזרה לרמות שאפיינו את השנים 2020-2019. ישראל מוסיפה להיות אחת הבירות העולמיות המובילות בתחום גיוסי ההון לחברות סטארטאפ והיא נמצאת במקום החמישי בעולם אחרי סן פרנסיסקו, ניו יורק, לונדון ובוסטון. במקביל, ישראל ממשיכה לשמור על הובלה עולמית בהוצאה על מחקר ופיתוח כאחוז מהתוצר, פער שמתרחב ביחס לרוב מדינות ה-OECD.
בנוסף לכך, בדוח ההשקעות הזרות השנתי שפירסם הכלכלן הראשי במשרד האוצר צוין כי על פי נתוני ה-OECD, בחציון הראשון של 2025 נרשמו השקעות זרות ישירות בישראל בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר - החציון החזק ביותר מאז שנת 2021 בה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר. מדובר בעלייה של 35% לעומת החציון המקביל ב-2024, בו נרשמו השקעות זרות בהיקף של כ-7.5 מיליארד דולר.
האצה אחרי המלחמה
כל אלו הם בסיס לגאווה וחיזוק האופטימיות שבשנה שלאחר סיום המלחמה, תעשיית ההייטק הישראלית תאיץ את קצב הצמיחה. ההיסטוריה מלמדת כי כל משבר ביטחוני או כלכלי בישראל הביא בעקבותיו האצה משמעותית בפעילות הטכנולוגית המקומית.
לכך ניתן להוסיף כמה גורמים שמחזקים את ההערכה הזו. החשיפה הגלובלית ליכולות הטכנולוגיות הישראליות שהפגינו ביצועים מרשימים במהלך הלחימה, ההתעוררות העולמית בתחום תעשיות הביטחון שאנו חווים בשנתיים האחרונות ושצפויה להמשך, כאשר ישראל היא מוקד עניין מרכזי בתחום זאת לאור ניסיונה המבצעי, וכן שיפור מסוים בתפיסת הסיכון הגיאופוליטי. על רקע השינוי בתמונת האיומים מול חיזבאללה, חמאס ואיראן, נראה כי משקיעים זרים שהשהו החלטות השקעה עקב חוסר הוודאות האזורי, עשויים לשוב לפעילות בישראל.
תחום נוסף שבו צפויה עלייה בהשקעות הזרות והמקומיות גם יחד הוא הוא תחום התשתיות. הצורך הלאומי בשיקום אזורים שנפגעו בלחימה, בשדרוג ובבניית מערכות חדשות מייצר ביקוש רחב להשקעות. למעשה נפתח כעת חלון הזדמנויות משמעותי למשקיעים המזהים את הפוטנציאל הכלכלי שבהקמת תשתיות חכמות, פרויקטי אנרגיה מתחדשת, חוות שרתים, הרחבת רשתות חשמל ותקשורת. השילוב בין ביקוש גבוה לחוזקה טכנולוגית מקומית הופך את ישראל לזירה משמעותית בתחום התשתיות וצפוי למשוך משקיעים רבים.
ישראל מוסיפה להיות אחת הבירות העולמיות המובילות בתחום גיוסי ההון לחברות סטארטאפ והיא נמצאת במקום החמישי בעולם אחרי סן פרנסיסקו, ניו יורק, לונדון ובוסטון
תחום נוסף שהופך למוקד עניין למשקיעים בעולם כולו וגם בישראל הוא תחום הדיפ-טק. על פי נתוני רשות החדשנות, בארץ פועלות כיום כ־1,500 חברות דיפ-טק, המהוות כחמישית מתעשיית ההייטק המקומית. בשנים האחרונות הן גייסו יותר מ-28 מיליארד דולר - כשליש מסך ההון שגויס על ידי חברות הייטק ישראליות. נתון זה מציב את ישראל במקום הראשון מחוץ לארה"ב ובמקום החמישי בעולם.
עוד עולה מהנתונים, כי 270 קרנות הון סיכון השקיעו בחברת דיפטק ישראלית אחת לפחות ב-2024, כרבע מהקרנות הללו הן ישראליות.
מאחר שהצמיחה בדיפ־טק מצריכה הון אנושי ברמה גבוהה, לישראל יש יתרון אסטרטגי משמעותי בתחום זה הודות להיקף גבוה של בוגרי תארים מתקדמים בתחומים הרלוונטיים, בהם רפואה, ביולוגיה, מדעי המחשב, הנדסת חשמל ומתמטיקה.
הנתונים מראים כי ב-2024 סיימו בישראל יותר מ־6,000 סטודנטים תארים מתקדמים במקצועות אלה, ונתון זה הולך וגדל בקצב עקבי כבר יותר מעשור. לכך ניתן להוסיף את העלייה של מוחות רבים לישראל בשל התגברות האנטישמיות בעולם. יהודים רבים מארה"ב ומאירופה החלו בתהליכי עלייה לארץ, ומגמה זו צפויה להתגבר. זה יבוא לידי ביטוי גם בזרימת הון נוסף למדינת ישראל.
שנת 2025 מוכיחה כי ההייטק הישראלי אינו רק מנוע צמיחה, אלא מנוע עמידות לאומית. גם בתקופה של אתגרים חסרי תקדים כמו מלחמה, מתח אזורי וחוסר ודאות כלכלית התעשייה מראה יכולת התאמה מהירה, יצירתיות בלתי פוסקת והובלה טכנולוגית עולמית, ומגמות אלה צפויות להתעצם במהלך 2026.
הכותב הוא שותף מנהל בקבוצת אריאלי
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו