מדענים סינים השלימו בתחילת 2025 אב-טיפוס של מכונה המסוגלת לייצר שבבים מתקדמים לבינה מלאכותית, סמארטפונים ומערכות נשק - טכנולוגיה שממשלת ארה"ב מנסה זה שנים למנוע מסין להשיג.
האב-טיפוס, שנבנה במעבדה מאובטחת בעיר שנג'ן, תופס כמעט רצפת מפעל שלמה. את המכונה בנה צוות של מהנדסים לשעבר מחברת ASML ההולנדית, ענקית תעשיית המוליכים למחצה, שביצעו הנדסה לאחור של מכונות הליתוגרפיה האולטרה-סגולה (EUV) של החברה, כך על פי שני אנשים המכירים את הפרויקט.
מכונות EUV עומדות במרכז המלחמה הקרה הטכנולוגית. הן משתמשות בקרני אור אולטרה-סגול כדי לחרוט מעגלים על פרוסות סילקון - מעגלים דקים פי אלפים משערה אנושית. ככל שהמעגלים קטנים יותר, השבבים חזקים יותר. כיום, מדובר ביכולת שהמערב מחזיק בה באופן בלעדי.
המכונה הסינית פעילה ומצליחה לייצר אור אולטרה-סגול, אך עדיין לא ייצרה שבבים פעילים, כך אמרו גורמים שדיברו עם "רויטרס". באפריל, אמר מנכ"ל ASML, כריסטוף פוקה, שיידרשו לסין "שנים רבות מאוד" כדי לפתח טכנולוגיה כזאת, אולם קיומו של אב-הטיפוס מצביע על כך שסין יכולה להיות קרובה יותר להשגת עצמאות בשבבים מכפי שמומחים העריכו.
עם זאת, סין עדיין מתמודדת עם אתגרים טכניים משמעותיים, במיוחד בשכפול מערכות אופטיות מדויקות שמספקים ספקים מערביים. זמינות חלקים ממכונות ASML ישנות בשווקים משניים אפשרה לסין לבנות אב-טיפוס מקומי, והממשלה קבעה יעד לייצר שבבים פעילים באב-הטיפוס עד 2028, אך מקורות קרובים לפרויקט מעריכים ששנת 2030 היא יעד ריאלי יותר - עדיין מוקדם משמעותית מעשור שמומחים האמינו שיידרש לסין כדי להדביק את המערב.
פרויקט סודי בהיקף לאומי
הפרויקט, שמתבצע תחת מעטה חשאיות, הוא חלק מהאסטרטגיה הלאומית למוליכים למחצה של סין. חברת האלקטרוניקה הענקית הואווי ממלאת תפקיד מרכזי בתיאום רשת של חברות ומכוני מחקר ממשלתיים ברחבי המדינה, המערבת אלפי מהנדסים. מקורות תיארו זאת כגרסה הסינית לפרויקט מנהטן האמריקני לפיתוח פצצת האטום.
"המטרה היא שסין בסופו של דבר תוכל לייצר שבבים מתקדמים על מכונות שמיוצרות כולן בסין", אמר אחד המקורות. "סין רוצה את ארה"ב מחוץ לשרשראות האספקה שלה ב-100%".
עד כה, רק חברה אחת שלטה בטכנולוגיית EUV: ASML. המכונות שלה, שעולות כ-250 מיליון דולר, הן הכרחיות לייצור השבבים המתקדמים ביותר שמעצבות חברות כמו אנבידיה ו-AMD - ומייצרות יצרניות שבבים כמו TSMC, אינטל וסמסונג. ASML בנתה את אב-הטיפוס הראשון שלה לטכנולוגיית EUV ב-2001, ואמרה לרויטרס שהיא השקיע כמעט 20 שנה וכמה מיליארדי יורו על מחקר ופיתוח לפני שייצרה את השבבים המסחריים הראשונים שלה ב-2019.
"זה הגיוני שחברות ירצו לשכפל את הטכנולוגיה שלנו, אבל להצליח בכך זה הישג לא קטן", אמרה ASML בהצהרה רשמית. מערכות ה-EUV של ASML זמינות כיום רק לבעלות ברית של ארה"ב כולל טייוואן, דרום קוריאה ויפן.
מ-2018 החלה ארה"ב ללחוץ על הולנד לחסום את ASML ממכירת מערכות EUV לסין. ההגבלות התרחבו ב-2022 כשממשל ביידן הטיל בקרות יצוא מקיפות שנועדו לנתק את סין מגישה לטכנולוגיית מוליכים למחצה מתקדמת. אף מערכת EUV מעולם לא נמכרה ללקוח בסין. הבקרות כוונו לא רק למערכות EUV אלא גם למכונות ליתוגרפיה עמוקה-אולטרה-סגולה (DUV) ישנות יותר שמייצרות שבבים פחות מתקדמים, במטרה לשמור על סין לפחות דור אחד מאחור ביכולות ייצור שבבים.
משרד החוץ האמריקני אמר שממשל טראמפ חיזק אכיפה של בקרות יצוא על ציוד לייצור מוליכים למחצה מתקדמים ועובד עם שותפים "לסגור פרצות ככל שהטכנולוגיה מתקדמת". משרד ההגנה ההולנדי אמר שהולנד מפתחת מדיניות הדורשת מ"מוסדות ידע" לבצע בדיקות רקע לעובדים כדי למנוע גישה לטכנולוגיה רגישה "על ידי אנשים שיש להם כוונות רעות או שנמצאים בסיכון להיות מופעלים".
גיוס מהנדסים והנדסה לאחור
מהנדס סיני ותיק מ-ASML שגויס לפרויקט בשנג'ן הופתע לגלות בתוך המתקן עמיתים לשעבר נוספים מ-ASML, שעבדו בו בשמות בדויים. הוא סיפר כי נאמר לו להשתמש בשמות המזויפים - כדי לשמור על סודיות.
ההנחיה הייתה ברורה: הפרויקט הוא מסווג ואף אחד מחוץ למתחם לא יכול לדעת מה הם בונים - או שהם נמצאים שם בכלל.
שני עובדים סינים שעובדים כיום עבור ASML בהולנד סיפרו לרויטרס כי פנו אליהם מגייסים מהואווי כמה וכמה פעמים מאז 2020. ASML זכתה בפסק דין של 845 מיליון דולר ב-2019 נגד מהנדס סיני לשעבר שהואשם בגניבת סודות מסחריים, אך הנתבע הגיש בקשה לפשיטת רגל וממשיך לפעול בבייג'ינג עם תמיכה ממשלתית סינית.
ASML אמרה לרויטרס כי היא "שומרת בערנות" על סודות מסחריים ומידע סודי. "למרות ש-ASML לא יכולה לשלוט או להגביל היכן עובדים שלה לשעבר מועסקים, כל עובדי החברה מחויבים בסעיפי הסודיות בחוזים שלהם", אמרה החברה.
חוקי פרטיות אירופיים מגבילים את יכולתה של ASML לעקוב אחר עובדים לשעבר, ואף שעובדים חותמים על הסכמי סודיות, אכיפתם מעבר לגבולות הוכחה כקשה.
מודיעין הולנדי הזהיר בדוח מאפריל כי סין "השתמשה בתוכניות ריגול נרחבות בניסיונות שלה להשיג טכנולוגיה וידע מתקדמים ממדינות מערביות", כולל גיוס "מדענים מערביים ועובדים של חברות הייטק".
סין השיקה כבר ב-2019 מסע גיוס אגרסיבי למומחי מוליכים למחצה שעובדים בחו"ל, והציעה בונוסי חתימה בגובה של כ-700 אלף דולר. בין המגויסים: לין נאן, ראש טכנולוגיית מקור האור לשעבר של ASML, שצוותו באקדמיה הסינית למדעים הגיש שמונה פטנטים על מקורות אור EUV ב-18 חודשים.
האתגרים הטכניים
כדי להשיג את החלקים הנדרשים למכונות הליתוגרפיה שלה, סין מחלצת רכיבים ממכונות ASML ישנות ורוכשת חלקים מספקי ASML דרך שוקי יד שנייה. לעיתים נעשה שימוש ברשתות של חברות תיווך כדי להסתיר את הקונה הסופי. רכיבים מוגבלים בייצוא מחברות יפניות כמו ניקון וקנון משמשים עבור אב-הטיפוס, אמר אחד המקורות.
במקביל, צוות של כ-100 בוגרי אוניברסיטה מתמקד בהנדסה לאחור של רכיבים ממכונות ליתוגרפיה. שולחן העבודה של כל עובד מצולם במצלמה אישית כדי לתעד את המאמצים לפרק ולהרכיב מחדש חלקים - עבודה שהמקורות תיארו כקריטית למאמצי הליתוגרפיה של סין.
מעורבות הואווי והמשך הפיתוח
בעוד שפרויקט ה-EUV מנוהל על ידי הממשלה הסינית, הואווי מעורבת בכל שלב בשרשרת האספקה - מעיצוב שבבים וציוד ייצור ועד לשילוב סופי במוצרים כמו סמארטפונים. ארה"ב אסרה ב-2019 על חברות אמריקניות לעשות איתה עסקים ללא רישיון מיוחד.
עובדי הואווי שהוצבו לצוותי מוליכים למחצה לעיתים ישנים באתר ונאסר עליהם לחזור הביתה במהלך שבוע העבודה, עם הגבלות גישה לטלפון עבור צוותים המטפלים במשימות רגישות יותר. "הצוותים מופרדים זה מזה כדי להגן על סודיות הפרויקט", אמר אחד המקורות. "הם לא יודעים על מה הצוותים האחרים עובדים".
ג'ף קוך, אנליסט בחברת המחקר SemiAnalysis ומהנדס ASML לשעבר, אמר שסין תשיג "התקדמות משמעותית" אם "למקור האור יש מספיק כוח, הוא אמין ואינו יוצר יותר מדי זיהום". "אין ספק שזה אפשרי טכנית, זו רק שאלה של לוח זמנים", אמר. "לסין יש יתרון בכך ש-EUV מסחרי כבר קיים, כך שהם לא מתחילים מאפס".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו