הקטר החדש: מה מצפה לתעשיית הדיפנס-טק בישראל אחרי המלחמה?

מלחמת "חרבות ברזל" הביאה לידי ביטוי מרשים מאוד את יכולותיה הצבאיות של ישראל ושל תעשיית הנשק שלה. עולם הדיפנס-טק הגלובלי לא נשאר אדיש וכך ראינו עוד ועוד עסקאות, אקזיטים ועניין רב מצבאות ומדינות רבות שמעוניינות בטכנולוגיה הישראלית.

בדוחות עדכניים שפורסמו בתקופה האחרונה עולה כי חברות ישראליות בתחום גייסו יותר ממיליארד דולר במהלך 2025 (גיוסים, מיזוגים ורכישות), סכום שהוא גבוה משמעותית מכל שנות הפעילות הקודמות וזאת למרות שמדובר בשנה שעדיין לא הסתיימה.

"מיליארד דולר הוא סכום משמעותי לא רק לשוק המקומי אלא גם ברמה הגלובלית", אומר אלון פנחס, מנכ"ל וויסלרייט (Weccelerate) המתמחה בליווי סטארטאפים משלב הרעיון ועד האקזיט. "קראנצ'בייס פירסמו לפני כמה ימים שסך המימון שגוייס מתחילת 2025 על ידי סטארטאפים ביטחוניים הסתכם ב-7.7 מיליארד דולר בקרוב למאה עסקאות בעל העולם. מובן שמה שהכי השפיע על כך הוא חוסר הביטחון בכל העולם, עם מספר סכסוכים במקביל, שגרמו לעלייה בתקציבי הביטחון העולמיים".

"צריך לזכור שהמלחמה אצלנו באה בהמשך למה שקורה באוקראינה. נאט"ו ומדינות רבות העלו את תקציב הביטחון שלהם ואצלם גם שינוי של כמה אחוזים הוא עניין של מיליארדים", אומר דני טופז שותף ומנהל הפיתוח העסקי בחברת מטליקון. "החברות בעולם כמובן מנסות לקבל את התקציבים האלה. המלחמות שינו את הפוקוס בעולם. כשמדינה שואלת את עצמה מה לקנות, היא מחפשת את הוכחת הביצוע, ולישראל - בגלל המלחמה והפעילות מול איראן ותימן - הביאה מערכות מוכחות מול האתגרים שעמדנו בהם".

מי שמרגיש מקרוב את העניין הרב שטכנולוגיות ישראליות מעוררות בעולם הוא אור אפשטיין, מייסד-שותף וסמנכ"ל פיתוח עסקי של וונדר רובוטיקס, חברת דיפנס-טק ישראלית הפועלת בחזית פיתוח האוטונומיה המבצעית לרחפנים ולמערכות בלתי מאוישות. וונדר רובוטיקס עובדת כבר יותר משנתיים בצמידות גבוהה לדרישות שמגיעות מהשטח ומהמשתמשים המבצעיים בצה״ל, ומביאה פתרונות מהירים וישימים לצרכים מבצעיים משתנים. "החדשנות הישראלית מביאה ערך ייחודי: פתרונות חכמים, פרקטיים, כאלה שנולדו מהשטח ומהצורך המבצעי ולא מהמעבדה בלבד", הוא אומר. "יותר מזה, אנחנו עדים לשינוי עמוק בתפיסה העולמית. מדינות וצבאות מבינים כיום שהעליונות הצבאית כבר אינה נקבעת רק על ידי פלטפורמות גדולות ויקרות, אלא על ידי יכולת הסתגלות מהירה, אוטונומיה חכמה ועלויות שפויות.

"ישראל, בזכות מציאות ביטחונית מורכבת ותרבות של פתרון בעיות בזמן אמת, הפכה למעבדה חיה לחדשנות ביטחונית. מה שנבחן כאן היום יוטמע מחר בצבאות ברחבי העולם. יזמים ישראלים בדיפנס-טק נהנים משילוב נדיר של ניסיון מבצעי, הבנה טכנולוגית עמוקה ויכולת לפתח בקצב גבוה – וזה בדיוק מה שהשוק הבינלאומי מחפש", מוסיף אפשטיין.

לדברי גורמים בתעשייה, תעשיית הדיפנס-טק מקבלת זרימות הון גדולות יותר מאי-פעם, הן מגופים בינלאומיים והן ממשקיעים מקומיים, עם דגש על חברות הזנק שמשלבות טכנולוגיות מתקדמות כמו בינה מלאכותית ורובוטיקה. און גולן, מהנדס מכונות ומי שעומד בראש חברת פור מודל (4MODEL) המתמחה בפתרונות ייצור רב-תחומיות בעולמות הדיפנס, מוסיף כי בעולם מעדיפים את הטכנולוגיה הישראלית כי "אנחנו מכירים היטב את התחום, את הדרישות, את התקנים המחמירים, את לוחות הזמנים הדחוקים ואת הציפייה לאפס תקלות בשל חשיבות המערכות. יש לנו מערכת אוטומציה עם בקרת איכות בלתי תלויה, שמפחיתה תקלות, מייעלת תהליכים ומוזילה עלויות ללקוח הסופי".

מה העולם מחפש?

המלחמה הארוכה יחד עם המבצעים השונים מול איראן, חיזבאללה והחות'ים הציגו יכולות נשק ישראליות מגוונות. ולכן, מעניין לשאול מה העולם מחפש היום בתעשיית הנשק הישראלית?

אפשטיין אומר כי משיחותיו עם צבאות זרים, תעשיות ביטחוניות ומשקיעים, עולים שלושה קריטריונים מרכזיים שהשוק דורש כיום: ראשית - אוטונומיה מבצעית אמיתית. לא עוד מערכות שתלויות במפעיל אנושי מיומן, ב-GPS או בקישור תקשורת רציף. הדרישה כיום היא לפתרונות שמסוגלים לפעול באופן עצמאי גם בסביבה משובשת ולקבל החלטות בזמן אמת גם כאשר האישור הסופי לתקיפה מתקבל על ידי מפקד. זה סטנדרט חדש בשדה הקרב המודרני.

שנית, העולם עבר מחשיבה של "פלטפורמות בודדות ויקרות" ליכולות שניתן לפרוס בקנה מידה רחב. לקוחות מחפשים פתרונות שמאפשרים ייצור מהיר, עלות נמוכה, שרשרת אספקה מקומית, והפעלה פשוטה גם ברמת החייל הבודד ללא הכשרות ארוכות וללא תלות בכוח אדם נדיר.

ולבסוף, העדיפות הברורה היא לטכנולוגיות שכבר הוכיחו את עצמן בשטח: פחות מצגות והדגמות, ויותר מערכות שכבר טסו, נחתו ופעלו בתנאי אמת ביבשה, בים ובסביבה אורבנית מורכבת.

פנחס מסכים איתו: "השנתיים האחרונות היו תצוגת תכלית מרשימה מאוד לטכנולוגיה הישראלית והעולם נחשף לביצוע. כעת, כל המדינות רוצות להיות שם מבחינה טכנולוגית ושתהיה להן האפשרות להתמודד עם כל האתגרים במצב הגיאופוליטי של היום".

"יש צורך משמעותי בכוח אדם. אנחנו נמצאים היום בשוק בו הביקוש עולה על ההיצע והמחסור החמור בעובדים ובאנשי מקצוע בתחום, מעצים את מצב השוק הנוכחי", מוסיף גולן. "זו תוצאה של הזנחה בתחום שנים אחורה, אין מספיק מכללות שהכשירו עובדים ואין מספיק בתי מלאכה. כך הגענו למצב בו יש קושי גדול בתעשייה לענות על הביקושים".

הפסקת האש לא תזיק לעסקים

האם תעשייה שפורחת בזמן קונפליקטים, האם הפסקת אש בין ישראל לחמאס והאפשרות להשגת הסכם בין רוסיה לאוקראינה ישפיעו לרעה על התעשייה? פנחס חושב ש"התעשייה הישראלית נכנסה לשוקים חדשים, לעיתים גם ברמת עסקה ראשונה מול אותה מדינה. לכן, כשאתה כבר בפנים, תמיד ניתן יהיה להציע טכנולוגיות נוספות. אין לתעשייה הישראלית יותר מדי מתחרים. כל מדינה תצטרך מדי פעם להצטייד ולהתחדש".  

טופז מוסיף, כי אם נסתכל על דוחות ההזמנות הפתוחות של חברות הדיפנס טק הגדולות נראה כי "יש להם צבר הזמנות שנים קדימה. הצבא מסיים את המערכה הראשונה עם אפס מלאים, ובלי טנקים כשירים, למשל. במשך שנתיים לא עשו להם טיפולים וגם כלי רכב אחרים חייבים להיות מוחלפים ברכבים חדשים יותר, כך שהצבא יעבור קפיצה משמעותית קדימה. אנחנו נמצאים בתחילתו של העידן".

גם אפשטיין מסכים ואומר כי "המלחמות האחרונות לא יצרו את המגמה, הן רק חשפו והאיצו אותה. העולם נכנס לעידן של חוסר יציבות מתמשך: טרור, עימותים אזוריים, לוחמה ימית על נתיבי סחר, ולחימה א-סימטרית בסביבה אורבנית צפופה. במציאות הזאת, חדשנות ביטחונית אינה מותרות אלא תנאי בסיסי. היתרון הישראלי טמון ביכולת לזהות צורך מבצעי, לפתח פתרון במהירות, ולהעמיד אותו במבחן המציאות. זהו יתרון שלא נעלם לאחר מלחמה אחת אלא רק מתחדד. במובן הזה, הדיפנס־טק הישראלי אינו טרנד חולף, אלא נכס אסטרטגי עולמי".

"בחמש השנים הקרובות תעשיית הדיפנס-טק תהיה הקטר שיוביל את המשק הישראלי. לאחר מכן, אולי הצמיחה המטורפת מעט תירגע, אבל גם אז נכנס למצב של התמתנות בה תעשיית הדיפנס עדיין תמשיך להוביל את המשק הישראלי שנים ארוכות קדימה", צופה גולן.