ישראל מובילה: כך הדפסת תלת-מימד משנה את פני הרפואה

טכנולוגיות ההדפסה בתלת מימד עוברות משלב הניסוי לשימוש יומיומי בבתי חולים ובמרפאות בישראל ובעולם • ברמב"ם ביצעו השתלת קרנית ביולוגית ראשונה ומרפאות שיניים מדפיסות שתלים בזמן אמת • "אנחנו רואים את התחום עובר לרמת תשתית שמשנה את הרפואה מהבסיס"

מדפסת תלת מימד בתחום הדנטלי. צילום: יח"ץ

טכנולוגיות הדפסת תלת-מימד פורצות את מגבלות הייצור הרפואי המסורתי ומתחילות לשנות את האופן שבו מיוצרים שתלים, נבנים מודלים לניתוח ומתוכננים טיפולים מותאמים אישית. אם בעבר הדפסה רפואית הייתה נחלתם של מרכזי מחקר בודדים, היום היא נעשית זמינה יותר, החל מחדרי ניתוח ועד מרפאות שיניים פרטיות. ישראל הפכה תוך שנים אחדות לשחקנית משמעותית בתחום הביו-הדפסה וההדפסה הרפואית.

הדוגמה הבולטת ביותר מגיעה מחברת הביומד Precise Bio, שביצעה ממש לאחרונה בשיתוף המרכז הרפואי רמב"ם השתלה ראשונה של קרנית ביולוגית שהודפסה מתאי אדם חיים. הקרנית עוצבה כך שתחקה את המבנה הטבעי של רקמת העין ותשמור על שקיפות ועמידות. היכולת לייצר מאות שתלים מתורם יחיד מאפשרת לראשונה להתמודד עם המחסור העולמי, כ-13 מיליון בני אדם ממתינים כיום להשתלת קרנית, בעוד ההיצע מוגבל ומושפע מגורמי סיכון רבים.

השלמת רצפת ארובת עין באמצעות הדפסת תלת מימד, צילום: יח"ץ

בכירורגיה פלסטית ושחזורית נעשה שימוש במודלים מודפסים ובשתלים מותאמים אישית לשחזור מבנים מורכבים כמו עצמות פנים ולסתות, מה שמאפשר תכנון מדויק יותר ותוצאות אסתטיות ופונקציונליות משופרות. אונקולוגיה ניתוחית מסתמכת על מודלים אנטומיים מודפסים של גידולים ומבנים סמוכים, המסייעים לכירורגים להבין טוב יותר את גבולות הגידול ולבצע כריתה נקייה ובטוחה יותר. בנוסף, ייצור דיגיטלי של מדרסים ותותבות חיצוניות בהתאמה אישית הופך לנפוץ במכונים ובמרפאות ומספק פתרונות קלים, מדויקים ונגישים יותר למטופלים.

תחום רפואת השיניים עובר גם הוא שינוי משמעותי כשמרפאות שיניים בישראל מתחילות לאמץ הדפסות תלת מימד בקליניקה עצמה. סריקה דיגיטלית של חלל הפה מומרת למודל תלת מימדי שמודפס במקום  לצורך כתרים, שתלים ותותבות המותאמות אישית. תהליך שנמשך בעבר שבועות במעבדות חיצוניות מתקצר לשעות או ימים. מעבר לדיוק הגבוה, ההדפסה המקומית מפחיתה עלויות ויוצרת עצמאות מקצועית, מרכיב משמעותי בעידן שבו זמן אספקה ועלויות תפעול הם גורמים מרכזיים בניהול מרפאה.

"מרמת ניסוי לרמת תשתית"

יקיר אלקסלסי, מנכ"ל חברת "יזמקו תלת מימד", ממקם את הפריצות האלה בתוך תמונה רחבה יותר: "אנחנו רואים את תחום הדפסת התלת מימד עובר מרמת ניסוי לרמת תשתית. זו טכנולוגיה שמאפשרת לייצר חלקי גוף, שתלים ורכיבים רפואיים בצורה מדויקת, מהירה ומותאמת אישית וזה משנה את הרפואה מהבסיס. ככל שהטכנולוגיה מתמקצעת, היא נכנסת ליותר דיסציפלינות".

מלחמת חרבות ברזל הדגישה את חשיבות הדפסת התלת מימד בשיקום פציעות גפיים. במקרים שבהם נדרשה היערכות מהירה לפציעות מורכבות, הדפסות אנטומיות מדויקות אפשרו לרופאים להבין את מבנה העצם הפגועה, לתכנן את מהלך הניתוח ולהתאים שתלים מותאמים אישית.

יקיר אלקסלסי, מנכ"ל יזמקו תלת מימד. "מודל חדש של שירות רפואי", צילום: רונה טפר

בבתי חולים בארץ ובעולם נעשה שימוש גובר בשתלים מודפסים ממתכות ופולימרים מתקדמים, המיוצרים לפי המבנה האנטומי של המטופל ומשתלבים טוב יותר ברקמה הטבעית. התאמה זו מקצרת את זמן הניתוח, מפחיתה סיבוכים ומשפרת משמעותית את שיעורי ההצלחה.

אלקסלסי מוסיף: "הדפסה בתוך המרפאה או חדר הניתוח מייצרת מודל חדש של שירות רפואי. מהרגע שהרפואה מבינה שהיא יכולה לייצר את מה שהיא צריכה בזמן אמת, הדרך לייצור של איברים ורקמות מותאמות אישית הולכת ונסללת".

מהיר, מדויק וזול יותר

בישראל, לצד פריצת הדרך ברמב"ם, מרכזים רפואיים נוספים מטמיעים ייצור דיגיטלי מתקדם. רשות החדשנות מממנת בשנים האחרונות פרויקטים של הדפסת רקמות, פיתוח שתלים מותאמים אישית ופתרונות רפואיים המבוססים על תלת מימד ו-AI. מספר המדפסות הפעילות במרפאות ובמכונים קליניים הוכפל בתוך זמן קצר, והתחזיות מצביעות על המשך האצה בהטמעת הטכנולוגיה.

המעבר מתהליכי ייצור סטנדרטיים לייצור מותאם אישית בונה מודל רפואי חדש: מהיר, מדויק, זול יותר במקרים רבים, ובעיקר מותאם למטופל ולא להפך.

שתלי שיניים שהדופסו בתלת מימד, צילום: יח"ץ

בעוד טכנולוגיות רבות מוצגות כחזון עתידי, הדפסת תלת מימד כבר נמצאת בשימוש יומיומי מקרנית מודפסת ועד שתל שיניים שמיוצר על כיסא הרופא, כשישראל נמצאת בעמדה ייחודית להוביל את תחום ההדפסה הרפואית בשנים הקרובות, בזכות שילוב של תעשיית ביומד מפותחת, אקוסיסטם טכנולוגי מגוון ומערכת בריאות ציבורית שפתוחה לאימוץ חידושים. אם קצב הפיתוח יימשך, הדפסה רפואית עשויה להפוך לכלי בסיסי בכל תחום טיפול משמעותי  ולא רק לפריצת דרך מחקרית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר