זה כבר מזמן לא רק גדג'ט: כך הרחפנים משנים את העולם

קשה לזהות את הרגע שבו טכנולוגיה עולה מדרגה, אבל בתחום הרחפנים זה כבר מורגש. מה שהתחיל ככלי צילום חביב השתנה במהירות. הרחפן הוא כבר לא תוספת שולית למערכות קיימות, אלא רכיב שמחזיק משימות ליבה בשטח. הוא כבר לא גדג'ט ולא כלי נישתי. הוא הופך לשכבה שמשפיעה על תחבורה, אנרגיה, הגנת מתקנים, חקלאות, שירותי חירום, ביטחון לאומי ועוד.

יש מהפכות שמתרחשות בשקט, וזאת אחת מהן.

הבסיס למהפכה זו נולד מהשימושים האזרחיים שכבר הפכו לשגרה: רחפנים שמנטרים שדות ומאפשרים קבלת החלטות מדויקת; מערכות שבודקות עמודי חשמל, גשרים ומתקנים הנדסיים ומאתרות תקלות מבעוד מועד; כלים שמסייעים לכוחות הצלה לקבל תמונת מצב מיידית ועוד.

ישראל, עם שילוב של תשתיות צפופות ותעשיית טכנולוגיה חדשנית, הפכה למגרש ניסויים שבו השימושים האלו הולכים ומתרחבים.

ככל שהשימוש האזרחי מתרחב, כך משתנה גם המשמעות שלו. רחפן שמבצע סיורי תשתית לאורך קווי חשמל, מאתר פגיעות בצנרת או בוחן גגות אחרי סערה כבר אינו כלי עבודה פשוט. הוא פועל במרחב שבו דיוק, אמינות ורציפות פעולה הן דרישות בסיס.

הרחבת השימוש האזרחי לעולמות התשתית מביאה איתה גם פיתוחים מתקדמים בהרבה. בתאגיד NTT היפני מפתחים רחפן עמיד במיוחד אשר מסוגל "לקלוט" ברקים ולנתב אותם לנקודה בטוחה על הקרקע, לצד מחקר על ניצול חלק מהאנרגיה שנוצרת בפריקה.

אם כיום רחפנים מטפלים במשימות נקודתיות, בשנים הקרובות הם עשויים להפעיל תשתיות שלמות ללא מגע יד אדם. מערכות שיודעות לבדוק קווי חשמל, לתאם תנועה אווירית ולהגיב לתקלות בזמן אמת

העובדה שמשימות שבעבר דרשו מתקנים כבדים וייעודיים ניתן לבצע כיום באמצעות רחפן יחיד, או מערך של רחפנים, מדגישה עד כמה הפלטפורמה הזאת מתרחבת לתפקידים שעד לא מזמן נחשבו לא אפשריים לכלי טיס מסוג זה.

כשיכולות כאלה מתגבשות, קל לדמיין לאן זה הולך. אם כיום רחפנים מטפלים במשימות נקודתיות, בשנים הקרובות הם עשויים להפעיל תשתיות שלמות ללא מגע יד אדם. מערכות שיודעות לבדוק קווי חשמל, לתאם תנועה אווירית ולהגיב לתקלות בזמן אמת. זה כבר לא תסריט עתידני, אלא המשך טבעי של מה שכבר קיים ומה שנמצא בפיתוח.

בהקשר הזה כדאי לשים לב למה שמתרחש ביפן, שמקדמת חזון של ניידות אווירית אוטונומית (Autonomous Air Mobility). המדינה מפתחת מסדרונות אוויריים ומערכות ניהול תעבורה לרחפנים ולכליeVTOL , מה שמבהיר שהרום הקרוב לקרקע הופך למשאב שיש לנהל. זה שינוי תפיסתי - הרחפן כבר לא פועל לבד, אלא כחלק ממערך רחב ומתואם.

השאלה כבר אינה "מה הרחפנים יכולים לעשות?", אלא איך משלבים אותם בתוך מערכות קיימות בצורה מסודרת. ככל שהרחפן הופך לרכיב שמבצע משימות ליבה, נדרש תיאום בין גופים, סטנדרטים משותפים ודרך אחידה לנהל את השמיים שבהם הוא פועל.

האתגר אינו להאט את הפיתוח, אלא לבנות תשתית חשיבה וכלים מעשיים שיאפשרו לכלים האלו להשתלב בתשתיות חיוניות בלי ליצור עומס, סיכון או חוסר תיאום. במקום להגיב כשהטכנולוגיה כבר מכתיבה את המציאות, יש לארגן מראש את האזור האפור, לחדד אחריות ולהבטיח שהרחפן הופך לחלק טבעי ממערך תפעולי ולא לתוספת שקשה לנהל.

כשמסתכלים קדימה ברור שהרחפן בדרך להפוך מאובייקט טכני למרכיב פעיל במערכת תשתיתית שלמה. השאלה איננה אם זה יקרה אלא כיצד נוודא שהשמיים המתמלאים בכלים אוטונומיים יהפכו לשכבה יעילה, מתואמת ובטוחה. שכבה שתומכת בחיים שלנו ולא מתנהלת לצדם במקרה כאשר השינוי הזה יבשיל.

הכותב הוא דירקטור פיתוח עסקי ב-NTT ישראל