סערות כמו "ביירון" שהכתה בישראל בימים האחרונים אינן כוללות רק מזג אוויר חריג, אלא סכנה ממשית: רוחות חזקות, אדמה רוויה ומתחמי מגורים צפופים יוצרים תנאים שמגבירים את הסיכון לקריסת עצים. מדובר במקרים שלא פעם הסתיימו בפציעות חמורות ואף במקרי מוות.
ד"ר שלהבת צור, ראשת המחלקה להנדסת איכות ואמינות במכללה האקדמית כנרת, מדגישה כי אנו עדים לכך שעצים קורסים בפתאומיות, במיוחד בזמני סופות, אך במקרים רבים קיימים סימני אזהרה מוקדמים. למרבה הצער, מי שאינו מומחה יתקשה לזהות אותם.
לדבריה, עצים יכולים לסבול ממחלות שמקורן בפטריות או חיידקים, לעבור פגיעה משמש או מרוחות חזקות ולהיחלש גם מפעולות אנושיות כמו חיתוך שורשים בזמן עבודות תשתית או גיזום אגרסיבי מדי. "כשעץ נחלש לאורך שנים ולא מקבל טיפול מקצועי, גם ענף גדול אחד שנשבר ברוח יכול להפוך לסכנת חיים", היא אומרת.
ואכן, רק בשנה האחרונה דווח על גבר שנהרג מקריסת ענף בבית חולים ועל מטייל שנהרג בנחל השופט. גם לרכוש נגרמים נזקים, ממש כמו ביום רביעי האחרון, כאשר שריפה פרצה בעקבות פגיעת ברק והובילה לקריסת עץ על רכב.
לאור הסכנה, נערכים גם בתחום העצים סקרי סיכונים, המתבצעים על ידי מומחים כמו אגרונומים, סוקרי עצים שעברו הכשרה ייעודית ולעיתים גם מהנדסים שמתמחים בחישובי חוזק. משרד החקלאות מפרסם פרוטוקולים מסודרים לבדיקת עצים ומחזיק רשימת מומחים רשמית. אלא שמספר המומחים הקיים לא תמיד זמין או מספיק בשגרה ובחירום.
"בסופה אחת תושבי עיר שלמה יכולים לדווח על עשרות מקרים בהם עצים או ענפי עצים נשברו או עצים העומדים לקרוס", אומרת ד"ר צור. "אי אפשר לצפות שכל מומחה יהיה זמין בכל רגע".
הפער הזה הוא הסיבה שבגללה ד"ר צור ועמיתיה מהמכללה האקדמית כנרת- ד"ר יאיר פרבר, שי בהט ואינג’ רונזה עמארה ממשרד החקלאות, ערכו מחקר שבדק האם בעלי תפקידים שאינם מומחים, כמו גננים או עובדים ברשויות המקומיות, יוכלו לתת מענה ראשוני באמצעות הכשרה ממוקדת ורשמית. "לא מדובר בהחלפת המומחים", מדגישה צור, "אלא בשאלה האם אפשר להכשיר צוותים בשטח שיזהו סכנות בסיסיות וידווחו עליהן במהירות, כדי שלא נגיע למצב שעץ לא נבדק מראש ולא זוהה כמסוכן רק כי אין מומחה זמין".
המחקר, שהתפרסם בכתב העת הבינלאומי NATURAL HAZARD, סקר מקרה בוחן שבו קבוצה של עובדים שעברה הכשרה קצרה לפי פרוטוקול משרד החקלאות, ביצעה הערכת סיכוני עצים במקביל להערכה של מומחה אגרונומי. התוצאות הצביעו שרוב הלא-מומחים הגיעו לתוצאות דומות מאוד במרבית הקריטריונים לאלו של המומחה.הפערים הופיעו בשני קריטריונים בלבד מתוך עשרות.
"כשאין מספיק מומחים זמינים, עדיף שיהיה גורם מיומן שיכול לתת 'עזרה ראשונה' מקצועית. זה לא תחליף מלא, אבל זה מענה מידי שיכול למנוע תאונות ולשמור על רצף תפקודי של רשות בזמן שגרה וחירום", אומרת ד"ר צור.
