אלימות מינית הייתה מאז ומתמיד חלק בלתי נפרד משדות הקרב של ההיסטוריה האנושית. מלחמות, מהפכות וטיהורים אתניים הפכו שוב ושוב את הגוף הנשי - ולעיתים גם הגברי - לכלי נשק ולזירה נוספת לפגיעה ולהתעללות. ב-7 באוקטובר הגיעה הזוועה הזאת גם לישראל, כאשר מחבלי חמאס ביצעו פשעים מיניים קשים בנשים וגברים ישראלים, בשבת השחורה ולאחר מכן גם בזמן השבי בעזה.
על פי מומחים, אלימות מינית בזמן מלחמה היא מן העבירות הכי פחות מתועדות בעולם, משום שהחשיפה עלולה לסכן את חיי הנפגעות והנפגעים, לעורר בושה חברתית, לפגוע בפרטיות ולהעמיק את הטראומה. דווקא משום שמעט מאוד קולות מצליחים להישמע, כל עדות שנמסרת היא אקט של אומץ נדיר ושל חשיבות היסטורית. כאן נכנסת לתמונה הבינה המלאכותית הגנרטיבית, ככלי טכנולוגי חדש שמסוגל לסייע להגן על זהותם של השורדות והשורדים ובו בזמן לאפשר לציבור העולם לשמוע סוף-סוף את קולם.
אתמול (שלישי) נחנך במטה האו"ם בז'נבה מיזם חדש בשם Generative AI for Good ("בינה מלאכותית גנרטיבית למען עשיית טוב"), ובמרכזו פרויקט הדגל "לשמוע את קולן" (Hearing Their Voices). היוזמה, שנולדה בישראל ומתבצעת בשיתוף UNITAR (גוף ההכשרה של האו"ם) ומוזיאון רצח העם ברואנדה, משתמשת בבינה מלאכותית כדי לאפשר לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בסכסוכים לספר את סיפורם בצורה בטוחה תוך שמירה מלאה על אנונימיות.
ייצוג דיגיטלי אנושי
במסגרת המיזם, עדויותיהן של הניצולות מוצגות באמצעות דמויות דיגיטליות ("אווטאר") וקולות מסונתזים בעלי גוון אנושי, הנבנים על בסיס העדות המקורית, אך מסתירים לחלוטין את המאפיינים הביומטריים של הדוברות והדוברים. זה מאפשר לשורדות למסור את סיפורן ללא חשש מחשיפה, נקמה או סטיגמה. בניגוד לעדויות אנונימיות מסורתיות - שבהן הקול מעוות והפנים מוצלות או מפוקסלות - הייצוג הדיגיטלי נראה אנושי ומדבר בקול טבעי, מה שיוצר חוויה חזקה ובלתי אמצעית שמאפשרת ל"קול האמיתי" להישמע מבלי לחשוף את זהות האדם שמאחוריו.
שירן מלמדובסקי סומך, מייסדת ומנכ"לית Generative AI for Good, מסבירה כי הפרויקט נולד מצורך אנושי עמוק לתת במה למי שקולם כמעט ואינו נשמע. "אנחנו ממנפים את ה-GenAI כדי לתת קול לחסרי הקול. בתחילת הדרך עסקנו במקרי אלימות כלפי נשים בתוך הבית וגם בהנצחת זיכרון השואה, אבל לאחר 7 באוקטובר התחדדה ההבנה שיש צורך דחוף להבליט גם את העדויות מתוך הזירה הישראלית. היה לנו ברור שצריך לאפשר לנשים ולגברים אמיצים לספר את סיפורם, תוך הגנה מוחלטת על פרטיותם".
כאמור, אלימות מינית היא סממן חוזר בקונפליקטים רבים ברחבי העולם, ובשנים האחרונות נחשפו זוועות דומות במלחמות ובמשברים מרואנדה ועד אוקראינה, מהקהילה היזידית ועד החברה הדרוזית בסוריה. כך הלך והתרחב גם המיקוד של הפרויקט. כפי שמסבירה מלמדובסקי סומך: "כשהתחלנו לשלב עדויות מאזורים נוספים, הבנו עד כמה זה פותח דלתות ומרחיב את הקשב הבינלאומי. כלי ה-AI מאפשרים לא רק להגן על הקורבנות, אלא גם ליצור שפה משותפת של חדשנות ואנושיות שמקדמת את הנושא אל מרכז סדר היום העולמי".
לרגל השקת המיזם נחנך גם אתר ייעודי, המציג חמש עדויות ראשונות שנוצרו באמצעות הטכנולוגיה, של חמש נשים מהחברה הדרוזית בסוריה, מהקהילה היזידית, מאוקראינה, מרואנדה, וכן עדות של שורדת השבי חן אלמוג גולדשטיין, שבחרה למסור את עדותה בזהות גלויה.
אתמול, בטקס שנערך במטה האו״ם בז׳נבה לרגל השקת המיזם, נשאה דברים גם פאוזיה אמין סידו, אחת הדוברות הבולטות של הקהילה היזידית בעולם. פאוזיה, שנחטפה בילדותה מידי דאעש בסינג'אר והוחזקה שנים בשבי, שוחררה בהמשך במבצע חילוץ שבוצע בסיוע כוחות צה״ל.
"אני אישה שעברה חוויה שניסתה לשבור את גופי ואת נפשי, אך אני עומדת כאן היום כדי לומר דבר אחד: שרדתי, ולא איבדתי את קולי", היא אמרה. "אני כאן כי אני מאמינה שהשתיקה הורגת יותר מהכאב עצמו. אני כאן כי כל אישה שעברה אלימות ראויה להרגיש שהעולם שומע אותה, מאמין לה ושומר עליה. אני לא מדברת כדי לפרט את הכאב, אלא כדי לדבר על הכוח של אישה. אני מדברת כדי לומר לכל שורדת: קולך הוא זכות".
Generative AI for Good
AI שמציבה את האנושי במרכז
מי שנידבה לטובת הפרויקט צוות פיתוח ייעודי היא חברת קודווליו (CodeValue), בית תוכנה המתמחה גם בפיתוח מבוסס GenAI. קודווליו פיתחה עבור המיזם את האתר וכעת משלימה פיתוח של פלטפורמה שלמה שתאפשר לנשים להעלות את עדותן באופן עצמאי לחלוטין. טלי שם טוב, מנכ"לית החברה, מספרת כי החזון היה ליצור מרחב בטוח שאיננו דורש תיווך אנושי ומעניק שליטה מלאה לנפגעות: "הרעיון הוא לאפשר לכל אישה להקליט את עצמה, לבחור את הדמות שתייצג אותה, לבחור קול ולוודא שהסיפור נשמע בדיוק כפי שהיא רוצה. זה GenAI במובן העמוק ביותר שלו - לא שמדבר על ROI (החזר השקעה) של רווח, אלא ROI של אימפקט אנושי".
שם טוב מדגישה, כי פיתוח טכנולוגי מסוג זה חייב להיות מלווה בתשתית אתית הדוקה במיוחד. "הנושא של אתיקה הוא מהותי ב-AI. אלה מערכות עוצמתיות מאוד, ובמיוחד כשמדובר בעדויות אנושיות יש חובה לנהוג בזהירות מקסימלית, לאחר בחינת כל סיכון. זה משהו שגם מנכ"לים בחברות טכנולוגיה וגם הנהלות במגזר העסקי צריכים להגדיר לעצמם. מה שאנחנו מראים כאן הוא שימוש נכון ומכבד בטכנולוגיה, שממחיש איך AI יכול לממש רעיון חברתי ולא רק יעדים עסקיים".
בעידן שבו הביטוי "נוצר ב-AI" הפך כמעט לשם נרדף לזיוף ולחשדנות, המיזם הזה מציג פרספקטיבה הפוכה לחלוטין. כאן, הבינה הגנרטיבית אינה מטשטשת אמת - אלא מאפשרת לה להישמע. דווקא משום שהעדויות דורשות הגנה מוחלטת על זהות השורדות והשורדים, הטכנולוגיה הופכת לכלי המאפשר חשיפה אותנטית יותר, לא פחות. במקום להסתיר את הסיפור, ה-AI משמש גשר שמאפשר לספר אותו בלי לסכן את מי שעומד מאחוריו. בכך, מתווה הפרויקט סטנדרט חדש של אתיקה טכנולוגית, כזה שמראה שהטכנולוגיה יכולה לשמר אנושיות, לא לאיים עליה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו