"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

להתגבר על החרדה: כך עוזרות סטודנטיות לאוטיסטים להתמודד עם בדיקות רפואיות

לי בן חיון ושרון בר מ-HIT פיתחו יחד עם אלו"ט לומדה דיגיטלית שמציגה בצורה ויזואלית ונגישה כל שלב בבדיקה הרפואית • "זה לא רק פתרון טכנולוגי, אלא ביטוי לחזון רחב: לקדם נגישות אמיתית"

,עודכן
0השמעה
התנסות עם המערכת החדשה. צילום: עמותת אלו״ט

סטודנטיות במכון הטכנולוגי חולון HIT הפיתוח שיסייע להפחתת חרדה בבדיקות רפואיות לבוגרי אלו״ט שנמצאים על הרצף האוטיסטי

השבוע צוין ברחבי העולם יום שוויון הזכויות לאנשים עם מוגבלות. במהלכו, סטודנטיות מהפקולטה לטכנולוגיות למידה ב-HIT מכון טכנולוגי חולון הציגו פרויקט יוצא דופן: לומדה אינטראקטיבית שנועדה לסייע לבוגרים אוטיסטים להתמודד עם בדיקות רפואיות, רגעים שלרבים נתפסים כדבר שבשגרה, אך עבורם עלולים להפוך למצב מעורר חרדה, בלבול ולעיתים אף לפגיעה בשיתוף הפעולה עם הצוות הרפואי.

הפרויקט, שיזמו הסטודנטיות לי בן חיון ושרון בר, פותח בשיתוף כפר האירוסים של עמותת אלו״ט, הוסטל לבוגרים אוטיסטים שבו מתגוררים 48 חברים בגילי 18 עד 35, הזקוקים לרמות תמיכה שונות.

עבור רבים מחברי הכפר, ואנשים אוטיסטים בכלל, מפגש רפואי עלול להיות חוויה של עומס חושי וחוסר ודאות ולכן מעלה את רמת החרדה ומקשה על התהליך הרפואי כולו.

העובדים בכפר מספרים כי במשך שנים הם הסתמכו על סיפורים מקדימים שנכתבו על ידי מנתחי התנהגות כדי להכין את הבוגרים לרגעים האלו. הסיפורים אכן סייעו להבהרה ולפירוק מיומנויות מורכבות, אך לא תמיד הצליחו להעניק תחושת ביטחון או להפחית את מידת הלחץ בזמן אמת.

כאן נכנס לתמונה הפרויקט של הסטודנטיות. הלומדה שפיתחו, בהנחיית נוהר רז פוגל ודורית דאום מהפקולטה לטכנולוגיות למידה מציגה באופן ויזואלי, סבלני ומונגש כל שלב בבדיקה הרפואית: מה קורה בחדר, מי נמצא בו, אילו קולות נשמעים ומה מצופה מהמטופל. היא מאפשרת לבוגרים לצפות, להתנסות, לחזור וללמוד בקצב שלהם וכך מעניקה תחושת ודאות, שליטה וביטחון בטרם ההגעה למפגש הרפואי עצמו.

הלומדה שפיתחו הסטודנטיות,צילום: צילום מסך

"הפרויקט הזה נולד מתוך צורך אמיתי להפוך רגעים רפואיים מאיימים לחוויה מובנת, נגישה ובטוחה עבור בוגרים על הרצף האוטיסטי. הלומדה לא רק מלמדת מה צפוי בבדיקה, היא מעניקה ביטחון, מפחיתה חרדה ומאפשרת למטופלים להגיע מוכנים יותר בגוף, בראש ובלב״, אומרת שרון בר, אחת מיוצרות הפרויקט.

ד"ר אריאלה עילם, המנהלת המקצועית של חטיבת הדיור והתעסוקה שליוותה את הפרויקט: "מבחינת אלו"ט, זה לא רק פתרון טכנולוגי, אלא ביטוי לחזון רחב: לקדם נגישות אמיתית, המותאמת לצרכים נוירולוגים שונים, לחזק את תחושת הבחירה והשותפות של אנשים אוטיסטים במפגש עם מערכות הבריאות ולייצר מודלים שניתן להמשיך לפתח, להרחיב וליישם במסגרות נוספות. אין ספק שהמפגש בין מקצועיות, הקשבה וחדשנות יוצר כלים משני מציאות".

פרופ' גילה קורץ, דיקנית הפקולטה לטכנולוגיות למידה מציינת, כי פרויקט הגמר מצטרף לפרויקטים נוספים בפקולטה כחלק מתהליך מקיף החל מבירור הצרכים, אפיון, תכנון חוויית משתמש ועד לפיתוח מוצר למידה מלא שמבוצע לרוב עבור ארגונים, עמותות וגופים הפועלים בישראל. "זה הרגע שבו הסטודנטים מתמודדים עם המציאות בשטח", היא אומרת. "הם לומדים לנתח בעיה, להבין אוכלוסייה, לבחור פתרון פדגוגי, לפתח אותו מהתחלה ועד הסוף. אמנם מדובר בפרויקט קטן לכאורה מבחינה טכנולוגית, אך עצום מבחינת המשמעות האנושית שלו. כך נראית למידה שמייצרת שינוי חברתי".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר