סקר חדש של רשות החדשנות, בשיתוף מכון ברוקדייל, חושף כי כמעט כל עובדי ההייטק הישראלי משתמשים כיום בכלי בינה מלאכותית: 95% מהעובדים משתמשים בהם באופן קבוע ו-78% מדי יום. לצד השיפור המשמעותי בפריון, הסקר מגלה גם חששות גוברים בקרב קבוצות מסוימות של עובדים לגבי עתידם התעסוקתי.
הסקר, שנערך בקרב למעלה מ-500 עובדי הייטק ממגוון חברות וסטארטאפים בישראל, מצביע על שינוי דרמטי באופן העבודה. השימוש בכלי בינה מלאכותית יוצרת (GenAI) כבר אינו מוגבל למפתחים בלבד, אלא התפשט גם לאנשי שיווק, משאבי אנוש ומנהלי מוצר.
שיפור משמעותי בפריון
נתוני הסקר מצביעים על השפעה ניכרת על יעילות העבודה: 70% מהעובדים מדווחים על שיפור רב באיכות התוצרים, 50% על קיצור משמעותי בזמן העבודה, ו-40% אף מדווחים על קיצור של יותר ממחצית מזמן הביצוע של משימות.
לפי מדד הפרודוקטיביות שפיתחו החוקרים, כ-75% מהעובדים חווים עלייה ממשית בפרודוקטיביות, ללא הבדל בין סוגי תפקידים או חברות.
העובדים אינם מסתפקים בשימוש בכלי אחד: כ-82% מהמשתמשים היומיומיים נעזרים בשלושה כלים שונים או יותר, ורבע מהם ביותר מששה סוגי כלי AI. עובדים טכנולוגיים משתמשים בכלי בינה מלאכותית בעיקר בתהליכי הפיתוח, בעוד שעובדים שאינם טכנולוגיים משתמשים בהם לכתיבת תוכן מקצועי, חיפוש מידע ולמידה עצמית.
פערים בין קבוצות
הסקר מגלה הבדלים משמעותיים בין קבוצות שונות של עובדים. השימוש הגבוה ביותר נמצא בקרב בני 25 עד 34, שמתוכם 86% מדווחים על שימוש יומיומי, ואילו בקרב עובדים מבוגרים יותר שיעור השימוש פוחת. עובדים בראשית דרכם המקצועית מובילים באימוץ הכלים ו-74% מהעובדים הצעירים בתפקידים טכנולוגיים משתמשים בכלים ייעודיים לקוד כמו GitHub Copilot ו-Cursor.
פער מעניין נמצא בין סוגי החברות: רק 64% מהעובדים הטכנולוגיים בסטארטאפים משתמשים בכלי בינה מלאכותית ייעודיים לכתיבת קוד, לעומת 77% במרכזי מו"פ בינלאומיים ובחברות שירותים. הנתון עשוי להעיד על זהירות בקרב חברות צעירות לגבי השפעה של AI על הקוד הייעודי שהן מפתחות.
חששות תעסוקתיים
למרות השיפור בפריון, הסקר חושף גם תמונה של חששות גוברים. 68% מהנשאלים אמנם רואים בבינה המלאכותית הזדמנות להתפתחות תעסוקתית, אך 27% רואים בה איום.
הנתונים מציגים פערים ברורים בין קבוצות שונות:
37% מהעובדים המנוסים (הסניורים) מדווחים על חשש גבוה לעתידם התעסוקתי, שיעור גבוה משמעותית בהשוואה לדרגים אחרים. בנוסף,
40% מתושבי הפריפריה מביעים חשש משמעותי בנוגע להשפעת השינויים הטכנולוגיים על עבודתם, לעומת 24% בלבד בקרב תושבי המרכז.
39% מהעובדים ללא השכלה אקדמית מדווחים על דאגה לעתידם המקצועי, זאת בהשוואה ל-26.5% בלבד מבעלי תואר אקדמי.
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, אמר כי "תעשיית ההייטק הישראלית מגיבה במהירות, מאמצת את הכלים, בוחנת מודלים חדשים של עבודה ומשלבת בינה מלאכותית בתהליכי פיתוח, שיווק וניהול. המהפכה הנוכחית מחייבת ניהול מדויק של האיזון בין פריון גובר וצמיחה מהירה לבין השפעת השינוי על שוק העבודה".
בין הדגיש כי "על מנת למנוע פערים עוד יותר גדולים בין ההייטק לשאר הכלכלה הישראלית, נכון לוודא שבינה מלאכותית מאומצת בצורה נרחבת בכל ענפי הכלכלה ובשטחי הפעולה של הממשלה כגון חינוך, בריאות ועוד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו