קבוצת ההאקרים האיראנית "חנדלה" פרסמה היום (שבת) באינטרנט פרטים אישיים של עובדים ישראלים בתעשיות ביטחוניות, תוך שהיא מציעה פרס כספי של 10,000 דולר למי שיספק מידע שיוביל ללכידתם. הפרסומים, שהופיעו בחשבון הרשמי של הקבוצה ברשת החברתית X, כוללים שמות, תמונות, תפקידים מקצועיים, כתובות מגורים, מספרי טלפון וכתובות דואר אלקטרוני של האנשים המדוברים.
הקבוצה קראה לציבור להעביר "מידע מודיעיני" באופן חסוי. "מבוקש! פרס 10,000 דולר", נכתב מעל התמונות והפרטים של כל אחד מהאנשים ברשימה. ניסוחים כאלה נועדו ליצור רושם של חדירה עמוקה למערכות מידע, גם אם בפועל המידע נאסף ממקורות פתוחים או מבוסס על השערות.
הקמפיין האיראני מגיע יום אחד בלבד לאחר שאתר אנטי-ישראלי אנונימי פרסם רשימה של אנשי אקדמיה ומדענים ישראלים, והציע פרס כספי של עשרות אלפי דולרים עבור פגיעה פיזית בהם, כולל שריפת רכבים ואף רצח. באתר פורסמו שמות, כתובות ומספרי טלפון של החוקרים, בצירוף טענות שהם "משתפים פעולה עם הכיבוש" ו"אשמים ברצח ילדים". בין השמות הופיעו נשיא אוניברסיטת בן גוריון פרופ' דני חיימוביץ' והפיזיקאית פרופ' שקמה ברסלר. ועד ראשי האוניברסיטאות הגדיר את האירוע כ"עליית מדרגה מסוכנת ומחרידה", והמידע הועבר לטיפול דחוף של השב"כ, משטרת ישראל ומערך הסייבר הלאומי.
"חנדלה" אינה חדשה בזירת הסייבר האנטי-ישראלית. מדובר בארגון האקרים הפועל תחת חסות איראנית, ושזוהה לראשונה ב-2023. בעבר תקפה הקבוצה מוסדות ציבוריים וחברות ישראליות, ופרסמה מסמכים פנימיים, תמונות אישיות ונתונים מהמכשירים של בכירים ישראלים.
באוקטובר 2025 הקבוצה טענה שחשפה את זהותם של 17 מדענים צבאיים בכירים בישראל, ואף שפרצה למרכז המחקר הגרעיני בשורק וגנבה 197 ג'יגה-בייט של מידע.
הוכיחו יכולות בעבר
במחקר שפורסם השבוע, תיעדו חוקרים של AWS (שירותי הענן של אמזון) תופעה חדשה שהיא מכנה "מיקוד קינטי מבוסס-סייבר" - שילוב של פעולות סייבר ופיזיות מתואמות שבהן מדינות עוינות משתמשות בפריצות למערכות דיגיטליות כדי לאפשר תקיפות צבאיות פיזיות. לפי המחקר, קבוצות האקרים איראניות כבר הוכיחו יכולת זו בעבר: בפברואר 2024, קבוצה איראנית עקבה אחר ספינת מסחר באמצעות מערכות מיקום דיגיטליות שנפרצו, ויומיים לאחר מכן אותה ספינה הותקפה בטיל על ידי כוחות חות'ים. במקרה אחר מיוני 2025, קבוצת האקרים האיראנית MuddyWater חדרה למצלמות אבטחה בירושלים, ובאותו יום בדיוק איראן שיגרה מתקפת טילים נרחבת על העיר.
חוקרי אמזון מזהירים שהגבול בין מלחמה דיגיטלית ומלחמה מסורתית מטשטש במהירות, וארגונים שלא נחשבו בעבר יעדים אטרקטיביים עלולים להפוך למטרות בשל המידע הטקטי שהם מחזיקים - כמו מצלמות אבטחה, מערכות ניווט או מידע על תשתיות קריטיות. במקרה הישראלי הנוכחי, הפרסום של פרטים אישיים של עובדי תעשיות ביטחון עשוי להיות צעד ראשון לקראת איסוף מודיעין שיכול לשמש לתכנון פעולות פיזיות בעתיד.
מהמועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ולתקצוב נמסר: "אנו מביעים זעזוע עמוק ומגנות באופן חד-משמעי כל ניסיון להרתיע, לאיים או לפגוע בחוקרות ובחוקרים ישראלים. מדובר בחצייה חמורה של כל נורמה מוסרית, ערכית וציבורית ואיום ממשי על חופש אקדמי - אבן יסוד של כל חברה דמוקרטית והקהילה המדעית העולמית.
"אנו קוראים לכל חוקרת וחוקר ולכל מוסד אקדמי בעולם להצטרף לגינוי חד וברור של תופעת האלימות והאיומים כלפי אנשי מדע. איום ברצח כלפי חוקרים הוא תקדים מסוכן המאיים על שלומם של מדענים בכל העולם ופגיעה בחופש האקדמי ושיתופי פעולה בינלאומיים שהינה נשמת אפה של האקדמיה. אנו עומדים באופן מלא לצד החוקרות והחוקרים המאוימים וקוראים לרשויות אכיפת החוק ולגופי הביטחון לפעול בנחישות מול ההסלמה החמורה הזו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו