התקלה שהתרחשה היום אצל Cloudflare ואשר שיתקה שירותים רבים בעולם, היא תזכורת חדה למרכזיותו של האינטרנט בכל היבט בחיינו ולרמת התלות האסטרטגית הנגזרת מכך. אי אפשר לשלם על כרטיס ברכבת, אין גישה לצ'אט והרכישה באתר מקוון לא מצליחה? אלה רק חלק מהתוצאות המיידיות.
כשלים ותקלות במחשוב הם נפוצים מאד, חלקם מגלים לקהל הרחב מעט מהתלות העצומה שלנו בתשתיות פיזיות רבות, משוכללות, וסמויות מן העין. כך, לדוגמה, ביולי 2024, עדכון בעייתי בודד של תוכנת אבטחה של Crowdstrike פגע ב-8.5 מיליון מחשבי "חלונות" וגרם, בין היתר, לביטולם של 5,078 טיסות ברחבי העולם. כיצד ייתכן שאנטי-וירוס במחשב משרדי מצליח למנוע הפעלת טיסות מסחריות?
תלות זו אינה רק בעיה של הנדסה או אמינות - היא במהותה בעיה אסטרטגית. הכלכלה, התקשורת הציבורית, השירותים הממשלתיים והביטחון הלאומי נשענים כיום על שכבות של תשתיות שנמצאות מחוץ לשליטה הלאומית.
מראשית ימי הרשת, ארה"ב הרשמית הצהירה שטכנולוגיות תקשורת מחשבים אינן ניתנות לשליטה ריבונית. הרשת, לשיטתם, היא עולמית, וכל הפרעה לחיבוריות משמעה פגיעה אנושה בעקרונות החופש וברווחה הכלכלית. אלה שהעלו שאלות פוליטיות - מי מקבל מה, איך, מתי - הוצגו כמגוחכים ונדחו בבוז.
אולם, ארה"ב של ממשלי אובמה, טראמפ וביידן נתנה תשובה ניצחת לשאלות של שליטה ריבונית בפעילות של תאגידי ענק רב-לאומיים. אך בזירה הפנימית, פקידי ממשל חברו לפעילים בקליפורניה כדי להשתיק דעות ועמדות לא נוחות, גם אם הגיעו ממומחי בריאות או מנשיא ארה"ב. העובדות ברורות ב-"Twitter files", אותם חשף אילון מאסק כשקנה את החברה לפני כשלוש שנים.
כלפי חוץ, הקלות שבה תאגידי ענק רב-לאומיים ניתקו שירותים לארגונים או מדינות הייתה מוכרת בעבר רק למומחים. אולם, עם הפלישה הצבאית של רוסיה לאוקראינה, תאגידי ענק הפכו מיד לכלי לקידום אינטרסים של ארה"ב. הרוסים גילו שגם יישומים שחשבו שהם 100 אחוזים בידיים רוסיות - הושבתו ביד זרה בלחיצת כפתור.
אין בכך להביע דעה על המוסריות; חשוב לשים לב למבנה השליטה החדש בעולם. מדינה היא יחידת הריבונות היחידה בעולם, אך כיום רק מדינות בודדות נותרו ריבוניות. למה? כי השליטה בתשתיות הדיגיטליות מרוכזת בכמה ידיים: ארה"ב וסין, וכמה איים בודדים של יכולות.
אפילו האיחוד האירופי זונח את המונח "שותפות" ומתחיל להצהיר שהתלות המוחלטת של אירופה בארה"ב מהווה בעיה ואיום. עם זאת, אירופה המאוחדת השקיעה עשרות מיליארדים בניסיונות לבנות תשתיות מחשוב משלה, ללא כל הצלחה. מלבד הצהרות על "ריבונות דיגיטלית", מעט מאוד נעשה בפועל באירופה להפחית את התלות בתשתיות האמריקאיות.
בניגוד לתפיסה הרווחת, בתחום הריבונות הדיגיטלית, ישראל היא סיפור הצלחה שראוי שיסופר
ישראל השכילה לפתח יתרון יחסי בכלכלה המודרנית: אנחנו בעצם מייצאים שירותי מחקר ופיתוח לענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות. זהו המנוע העיקרי להתעשרות אזרחי ישראל. בצד המדינה, נכס זה, המבטא את עוצמתנו הדיגיטלית, הוא הכוח שנתניהו ודרמר השכילו למנף ולהשיג את "הסכמי אברהם". גם במלחמה הקשה, אמון המשקיעים ביכולות של ישראל גבר על הסיכון הממשי. בתחום הגנת הסייבר, ישראל היא המובילה בעולם, לצד ארה"ב.
מה שיותר מפתיע הוא שדווקא ממשלות ישראל, ולא המגזר הפרטי, אחראית למצב המעולה. ישראל היא בין הבודדות בעולם שהשכילה לגבש לעצמה ריבונות דיגיטלית. "פרויקט נימבוס", שמטרתו להבטיח גישה לשירותי מחשוב ענן מעולים בתנאי שליטה מדינתית, הוא סיפור הצלחה עולמי. זו לא עוד עסקה מסחרית - זו תשתית לריבונות מודרנית.
שאלות אלה, הנוגעות לליבת הריבונות המודרנית, יעמדו במרכז כנס Cyber Week השנתי ה-14 אשר ייערך ב8-12.12 באוניברסיטת ת"א. התקלה של היום היא רק תזכורת: ריבונות דיגיטלית אינה מותרות, היא הכרח לאומי.
ד"ר ליאור טבנסקי הוא חוקר במרכז למחקר סייבר ע"ש בלווטניק באוניברסיטת ת"א
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו