הבוקר נפתחה בפריז הוועידה הביטחונית Tectonic Europe, אחד הכינוסים המשמעותיים השנה באירופה, המפגיש בין חברות ביטחוניות וקהילת המשקיעים לבין מנכ"לים, יזמים, גורמי צבא וראשי תעשייה. באירוע היוקרתי יש נציגה ישראלית אחת בלבד: ליטל לשם, שותפה-מייסדת בקרן ההון-סיכון Protego, שמתמקדת בהשקעה בחברות סטארט-אפ ביטחוניות ישראליות.
השתתפותה של לשם בכינוס מגיעה בתקופה רגישה: אירופה מתחמשת במהירות, התעשייה שלה צמאה לטכנולוגיות ישראליות אבל במקביל, היחסים הדיפלומטיים באוויר צוננים ובמדינות כמו צרפת הסנטימנט הציבורי לעיתים עוין. לשם לא הסתירה שהדילמה עמדה לנגד עיניה עוד לפני שהמריאה: “בתחילה שקלנו להביא איתנו לכאן אבטחה” היא מספרת, "נוצר דימוי שזהו מקום שעשוי להיות עוין לישראלים. אבל בשטח זה לא המצב. הכבוד לטכנולוגיה הישראלית מאוד גדול. אירופה צריכה אותנו הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים. עם זאת, בתום הכנס בכוונתי להמריא מיד חזרה ארצה".
לשם, רב־סרן במילואים וקצינת מבצעים לשעבר של החטיבה הצפונית בעזה, מגיעה לוועידה ימים ספורים אחרי שסימנה הישג אישי יוצא דופן: חברת Carbyne, שפיתחה מערכות מתקדמות לתקשורת חירום ואותה הקימה עוד לפני גיל 30 ושימשה מספר שנים כסמנכ"לית השיווק, נמכרה בשבוע שעבר לענקית הביטחון האמריקנית Axon - יצרנית אקדח הטייזר - בעסקה של 625 מיליון דולר.
"זה היה הסטארט-אפ הראשון שלי", היא אומרת. "משם הצטרפתי לקרן הון-סיכון אמריקנית בתחום הביטחון. השקענו 100 מיליון דולר בתעשייה הביטחונית הישראלית, ועזרתי לחברות האלה לחדור לשוק האמריקני".
בתחילת 2023 חזרה לישראל וכשפרצה המלחמה גויסה למילואים עוד באותה שבת. שבועות ספורים לאחר מכן המריאה לארצות הברית עם שותפתה, לי מוזר, למפגש עם משקיעים אמריקנים. השתיים זיהו את המפנה הדרמטי בשוק הביטחוני העולמי ומשם נולדה Protego, הקרן שהקימו יחד.
"המשקיעים האמריקנים רצו לפגוש אותנו כדי להבין מה קורה. שם היה הניצוץ הראשון. היה ברור שהמלחמה שינתה את חוקי המשחק. המשקיעים נתנו לנו את ברכת הדרך ונתנו לנו את ההון הראשוני להקמת הקרן, בהיקף של עשרות מיליוני דולרים".
פרוטגו גייסה עד היום למעלה מ-70 מיליון דולר. היא השתתפה עד היום בסבבי גיוס של שתי חברות ישראליות מבטיחות: יצרנית הרחפנים Xtend, שרק השבוע דיווחה על זכייה במכרז משמעותי עם משרד המלחמה האמריקאי, וחברת Prisma Photonics, שפיתחה מערכת חישה מבוססת סיבים אופטיים, אשר פועלת גם בתחום האבטחה ההיקפית. בנוסף, פרוטגו קרובה להשלים השקעה בעוד שתי חברות ישראליות. פרוטגו מתמקדת בהשקעה בסבבי A ו-B, כלומר בחברות בשלות יותר שמצויות בשלב מסחרי מתקדם יותר.
"ישראל היא לא רק סטארט-אפ ניישן. היא דיפנס-ניישן"
לדברי לשם, במציאות הגיאו-פוליטית הנוכחית החדשנות הישראלית בתחומי הביטחון מציבה את ישראל בצומת אסטרטגי: “ישראל היא לא רק סטארט-אפ ניישן אלא דיפנס ניישן. הייחוד של ישראל הוא שאנחנו מדינה ששומרת על החופש והביטחון שלה באמצעות טכנולוגיות ביטחוניות שאנחנו מפתחים בעצמו, על בסיס הניסיון המבצעי שלנו. אנחנו בפרוטגו רוצים להיות הגשר בין החדשנות הביטחונית הישראלית לבין השוק הגלובלי".
החיבור הזה, לדבריה, הופך לחיוני במיוחד דווקא עכשיו, כשהסנטימנט העולמי כלפי ביטחון משתנה מהיסוד: "פעם היתה תפיסה שעולם ההון-סיכון לא מתיישב עם עולם הביטחון - לוחות זמנים שונים, תרבות שונה. על רקע המלחמות באוקראינה ובישראל היה ברור לכולם שזה נגמר. מלחמות משתנות, הטכנולוגיה משתנה, וקרנות הון-סיכון הן זרז שחייב להיות מעורב בטרנספורמציה הזו".
הכנס שבו לשם נושאת דברים נועד לקדם בדיוק את המאמץ האירופי לרתום את קהילת המשקיעים למאמצי ההתעצמות הצבאית ששוטפים את היבשת על רקע האיום ממזרח. "באירופה מתחילים להבין שהחדשנות נמצאת באוקראינה ובישראל, מעצם העובדה הפשוטה שמדובר בשתי מדינות מאוימות ולמודות מלחמות", אומרת לשם. "רק מתוך ניסיון בשדה הקרב ניתן להבין אילו טכנולוגיות חיוניות לשדה הקרב של ימינו ואילו טכנולוגיות הוכיחו את עצמן ברמה המבצעית. אירופה מבינה את הדחיפות, אך אין לה את הניסיון והידע. הם רוצים להדביק את הפער".
לדבריה, תחומי החוסר הגדולים ביותר הם מערכות הגנה אווירית, שילוב AI במערכות צבאיות, חיישנים ורחפנים: "ישנה עליה דרמטית בתקציבי הביטחון באירופה, וזה פותח צוהר ענק לחברות ביטחוניות".
לשם מעידה כי החשש מרוסיה נוכח בכל דיון. "הם קוראים לזה ‘הרולטה הרוסית’. כל מדינה בנאט"ו יכולה להיות הבאה שחוטפת. זה משנה את אופי העסקאות ואת קצב הרכש. הכינוס נועד בדיוק כדי לקדם שיתופי פעולה חוצי גבולות ולהגיע ליכולות שיש לישראל, לארה”ב ולאוקראינה".
ישראל, לשם טוענת, נמצאת בדיוק במקום הנכון - אבל עדיין לא לגמרי מתאימה את עצמה לצורך האירופי המתגבר: "אירופה מתעוררת, ולתוך הדבר הזה היזמים הישראלים עוד לא בהכרח מוכנים להשקיע מספיק בשוק הזה. זה ישתנה. אני כאן כדי לייצג את התעשייה הביטחונית הישראלית ולהראות לאירופים מה יש לנו להציע. זה לא רק עניין של עסקאות, אלא להבליט את הערך העצום של החדשנות שבנינו".
"99% מהמשקיעים שלנו אמריקנים. חבל"
פרוטגו משקיעה אך ורק בחברות ישראליות, אך המשקיעים שמאחורי הקרן הם רובן ככולם אמריקאים, בהם משקיעים בעלי פרופיל גבוה מחברות כמו מטא ופייפאל. כך שלמעשה מי שיקצור את התשואה אינו הציבור הישראלי. זוהי תופעה ידועה וכאובה בשוק ההון-סיכון בישראל, שאינה מאפיינת רק את פרוטגו. "עד כה המשקיעים המוסדיים לא השקיעו בנו. 99% מהמשקיעים שלנו הם אמריקאים וזה חבל. עם זאת, אני מאמינה שבקרן השנייה הם כבר יצטרפו".
לשם מסכמת את שיחתנו במבט ארוך-טווח - כזה שמתכתב עם רוח הכנס ועם המציאות הביטחונית של החודשים האחרונים: "אנחנו רוצים לשים את ישראל על המפה ככוח הגנה עולמי", היא אומרת. "החדשנות נמצאת אצלנו, הניסיון נמצא אצלנו, ואירופה צמאה לזה. אנחנו כאן כדי לוודא שהטכנולוגיה הישראלית לא רק מגינה על ישראל, אלא מובילה את העולם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו