נדמה שמאז ומתמיד הדעה הרווחת במערכת החינוך הייתה שילדים צריכים לקרוא, להסיק מסקנות, ללמוד הבנת הנקרא ותחביר, לפתור תרגילי מתמטיקה, ולהכיר היסטוריה ותנ״ך - הכול כדי להכין אותם ל"עולם האמיתי".
ואכן, מחקרים רבים הראו שילדים שמצליחים בלימודים נוטים להצליח גם כמבוגרים. הקריאה, הסיכום והלמידה העצמאית נחשבו הבסיס לפיתוח חשיבה ביקורתית, סבלנות ויכולת להתמקד לאורך זמן. זה היה המודל הקלאסי של חינוך - תרגול, הבנה, ושינון.
אבל העולם שמחכה לתלמידים של היום כבר לא אותו עולם. מערכות בינה מלאכותית, כמו ChatGPT, מסוגלות לבצע את כל המשימות שמערכת החינוך מתגאה בהן - קריאה, סיכום, הבנת הנקרא, ניתוח טקסטים, פתרון בעיות, כתיבת חיבורים - ובצורה מהירה ומדויקת.
למעשה, אם היינו רושמים את ChatGPT כתלמיד בבית ספר, הוא כנראה היה מנתח את המאמר הרנדומלי שמערכת החינוך בוחרת טוב מהמורה, כותב חיבור רהוט באנגלית, פותר משוואות בשניות, מביא סיכום של מלחמת העולם השנייה באורך מדויק של עמוד אחד וחצי ומקבל 100 בכל מקצוע.
כשבתי התבקשה בבית הספר ליצור ציור של מפת ארץ ישראל ובתוכה מילים ותמונות מעוררות השראה, לא שלחתי אותה “לשבור את הראש״ לבד. ישבנו יחד, הסברתי לה איך לתכנן את הרעיון בעזרת כלי בינה מלאכותית, איך לנסח הוראות מדויקות, ואיך לבחור את התוצאה הטובה ביותר - ואז להעתיק את מה שנוצר ביד חופשית על נייר
אולם, במקום להכיר בעובדה זו ולהתאים את החינוך למציאות החדשה, רוב בתי הספר מנסים עדיין להיאחז בעולם הישן - לאסור שימוש במנוע הבינה המלאכותית ולהתעלם מכך שהכלי הזה כבר נמצא בכיס של כמעט כל התלמידים.
זו בדיוק אותה טעות שעשו עם המחשבון, כשהאמינו שהוא יפגע בכישורי חשבון בסיסיים ויהפוך את המתמטיקה לפעולה מכנית של הזנת נתונים וקבלת תוצאה. היה חשש כללי שהטכנולוגיה תקדם "עצלות" בכך שתחסוך מהתלמידים את המאמץ המנטלי הכרוך בפתרון בעיות.
היום אף אחד לא שואל אם מותר להשתמש במחשבון ו-ChatGPT הוא המחשבון החדש, אבל למידע.
אז במקום למנוע מתלמידים להשתמש בו, הגיע הזמן ללמד אותם איך להשתמש בו נכון. איך לנסח שאלה טובה, איך לבקש זוויות שונות, איך לזהות טעויות ולדרוש תיקון. במקום מבחנים על ידע, אפשר לבחון הבנה - איך תלמיד מנתח תשובה של הבינה המלאכותית ומחדד אותה.
גם אצלי בבית אני משתדל ליישם את זה. כשבתי התבקשה בבית הספר ליצור ציור של מפת ארץ ישראל ובתוכה מילים ותמונות מעוררות השראה, לא שלחתי אותה “לשבור את הראש״ לבד. ישבנו יחד, הסברתי לה איך לתכנן את הרעיון בעזרת כלי בינה מלאכותית, איך לנסח הוראות מדויקות, ואיך לבחור את התוצאה הטובה ביותר - ואז להעתיק את מה שנוצר ביד חופשית על נייר.
כשבני קיבל משימה לקרוא ספר של 150 עמודים ולענות על שאלות, לימדתי אותו איך לטעון את הספר ל-ChatGPT, איך לשאול שאלות חכמות ואיך לחדד את ההנחיות כדי להגיע לתשובות מדויקות. הוא לא ״העתיק״ - הוא למד איך לגרום למכונה לחשוב איתו.
זו לא סכנה למערכת החינוך, אלא הזדמנות אדירה לשפר אותה. במקום למדוד כמה מידע ילד מצליח לשנן או להעתיק, אפשר למדוד את היכולת שלו לחשוב, ליצור, ולכוון מכונה שתחשוב יחד איתו.
ChatGPT וחבריו לא הולכים לשום מקום והם רק יילכו וישתפרו. הילדים של היום יצטרכו לדעת איך לעבוד איתם, לא להתחרות בהם - ומי שילמד לדבר עם המכונה יהיה מוכן הרבה יותר לעתיד שמחכה לו.
הכותב הוא יזם טכנולוגי המתמחה בפיתוח מוצרים מבוססי בינה מלאכותית
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו