אם ניסיתם לאחרונה לבקש מ-ChatGPT המלצה על מניה חמה, לשאול אותו על תסמין רפואי מדאיג או לברר זכויות בחוזה שכירות, סביר להניח שקיבלתם תשובה מאכזבת: "אני רק מודל שפה, אנא פנה ליועץ מוסמך".
זו לא תקלה. זו מדיניות.
ההחלטה האחרונה של OpenAI, הענקית שמאחורי הצ'אטבוט הפופולרי, להקשיח נהלים ולאסור על המודלים שלה לספק ייעוץ מקצועי, היא רעידת אדמה שקטה. היא מסמנת את סוף עידן התמימות של הבינה המלאכותית הגנרטיבית. הצעצוע המופלא שנתן לנו תחושה שהוא יודע הכל, התנגש בפעם הראשונה עם המציאות: אחריות ורגולציה.
המהלך הזה נועד, קודם כל, להגן על OpenAI מפני תביעות ענק. אחרי הכל, עצה רפואית שגויה או המלצת השקעה הרסנית הן לא משהו שניתן לפטור ב"אני רק בוט".
אולם מתחת לפני השטח, ההחלטה הזו חושפת שתי דרכים מנוגדות לחלוטין שבהן עולם הטכנולוגיה ניגש למהפכת ה-AI, וההבדל ביניהן ישפיע ישירות על כולנו כצרכנים.
ברגע אחד, OpenAI משכה את השטיח מתחת לרגליהן. המהלך שלה סירס את הפיצ'ר המרכזי של מאות אפליקציות. הצרכן נשאר עם מוצר שבור, והיזמים נותרו עם טכנולוגיה שאינה בשליטתם
בשנתיים האחרונות, האקוסיסטם הוצף באלפי סטרטאפים שנקראים בעגה המקצועית "Wrappers" (עטיפות). אלו חברות שזיהו במהירות את הפוטנציאל, לקחו את ה-API של ChatGPT, ארזו אותו באפליקציה יפה והבטיחו לנו יועץ פיננסי אישי, עוזר רפואי או עורך דין AI בעלות מינימלית. הן גייסו מיליונים על בסיס אשליה שהמוצר שלהן הוא שלהן.
כעת, ברגע אחד, OpenAI משכה את השטיח מתחת לרגליהן. המהלך שלה סירס את הפיצ'ר המרכזי של מאות אפליקציות. הצרכן נשאר עם מוצר שבור, והיזמים נותרו עם טכנולוגיה שאינה בשליטתם. הם היו תלויים לחלוטין במדיניות המשתנה של חברה אחת בעמק הסיליקון.
אבל בזמן שחברות אלה נכנסות לסחרור, חברות אחרות, רבות מהן ישראליות, חוות את הרגע לו חיכו. אלו החברות שבחרו בדרך הארוכה, היקרה והקשה: במקום להשתמש במוח גנרי של מישהו אחר, הן בנו מוח ייעודי, ובמקרה הזה - מודל בינה מלאכותית - משלהן. במקום AI שיודע קצת על בישול, קצת על שירה וקצת על שוק ההון, הן בנו AI שיודע הכל על תחום אחד בלבד.
קחו לדוגמה את Lizo AI, הפועלת בתחום הנדל"ן. במקום לשאול את ChatGPT "איפה כדאי לקנות דירה?" המערכת שלהם אומנה ספציפית על נתוני נדל"ן, אזורי ביקוש ותשואות בארה"ב. היא מספקת ניתוח שוק ש-AI גנרי, שאומן על האינטרנט כולו, לעולם לא יוכל לספק.
במקרה של חברת Bria, הפועלת בעולם היצירה הויזואלית העסקית (Generative Visual AI), במקום לבקש ממודל גנרי ליצור תמונה לפרסומת, הפלטפורמה של Bria אומנה כולה על מאגרי תמונות וסרטונים ברישיון. התוצאה היא מודל שיודע לייצר דימויים שמותאמים למותגים, וחשוב מכל, בטוחים לשימוש מסחרי, ללא כל חשש מהפרת זכויות יוצרים. זהו ערך קריטי לעסקים, ש-AI גנרי שסרק את האינטרנט פשוט לא יכול להציע.
גם אנחנו ב-Bridgewise לא ניסינו לבנות יועץ השקעות. בנינו מנוע AI שאומן אך ורק על עשרות אלפי דוחות כספיים, שיחות משקיעים ומאמרים כלכליים. מעבר לכך, וזה מה שמייחד את הגישה שלנו, החברה נבנתה מהיום הראשון כשנושא הציות הרגולטורי (Compliance) הוא חלק אינהרנטי מהמוצר. המשמעות היא שה-AI שלנו הוא ספציפי לעולם הפיננסי, לא רק בגלל הנתונים שעליהם הוא אומן, אלא גם כי הוא תוכנן מראש כדי לעמוד בתקנים רגולטוריים מחמירים.
התוצאה היא מודל שמסוגל לנתח מניה לעומק, להסביר נתונים מורכבים בשפה פשוטה ולגבות כל טענה בנתונים.
ההבדל עבורנו, הצרכנים, הוא דרמטי. כשאנחנו משתמשים ב-AI ייעודי, אנחנו מקבלים שני דברים קריטיים ש-AI גנרי לא יכול להבטיח: אמינות ויציבות. האמינות נובעת מכך שהמודל אומן על נתונים נקיים ורלוונטיים בלבד, מה שמפחית דרמטית את הסיכוי להזיות מסוכנות, מידע מומצא ולא מדויק.
אך חשובה מכך היא היציבות. חברות אלו הן הבעלים של הטכנולוגיה שלהן. המדיניות של OpenAI לא רלוונטית עבורן. הן יכולות להבטיח ללקוחות שלהן, בין אם זה בנק גדול או משתמש פרטי, שהשירות ימשיך לעבוד, שהוא עומד ברגולציות המחמירות ביותר, ושהוא לא ייעלם או ישתנה יום אחד בגלל החלטה של מועצת מנהלים שיושבת בצד השני של העולם.
רעידת האדמה של OpenAI היא קריאת השכמה. היא מסמנת את המעבר מקסם למקצוענות. הצרכן הממוצע לא יסמוך על הכסף או הבריאות שלו עם AI שהוא כלבויניק. העתיד שייך למומחים והמומחים האמיתיים בעולם ה-AI הם אלו שבנו את המוח שלהם בעצמם.
הכותב הוא מייסד וסמנכ״ל פיתוח עסקי ב-Bridgewise
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו