משתמשים בפייסבוק מדווחים לאחרונה על תופעה מטרידה למדי: אדם זר פונה אליהם מכמה חשבונות שונים, בעלי שמות שונים, אך עם תמונת פרופיל זהה - מה שמעלה מייד חשש כי מדובר בהתחזות. על מנת לנסות להבין את היקף התופעה ואת הסכנות שטמונות בה, שוחחנו עם הילל קוברובסקי, מרצה ומומחה להגנת סייבר וחדשנות טכנולוגית מהקריה האקדמית אונו ואוניברסיטת בר-אילן, שמסביר: התופעה נפוצה מאוד - וקשה מאוד לעצור אותה.
"ממדי התופעה של הפרופילים המזויפים היא עצומה, וממדיה מעידים על הקלות למימושה", אומר קוברובסקי בשיחה עם "ישראל היום". "נכון לדוח השקיפות של תאגיד מטא לשנת 2025, ברשת החברתית פייסבוק רשומים כ-3.07 מיליארד חשבונות משתמשים פעילים. לפי הדיווח של החברה בשנים האחרונות, בכל רבעון היא מבצעת מחיקה יזומה של מיליוני פרופילים החשודים כמזויפים", הוא מדגיש.
"אם נתייחס להערכות חיצוניות, בהן נאמד שבין שלושה לחמישה אחוזים מהחשבונות הם פרופילים מזויפים שלא מיצגים בן אנוש אמיתי - מדובר בכ-92 עד 153 מיליון חשבונות מזויפים, המשוערים להיות פעילים בכל זמן נתון".
אם המספרים הללו נשמעים לכם מוגזמים, כדאי שתקחו בחשבון את העובדות הבאות: "בשנתיים וחצי האחרונות במיוחד, בעידן שבו קיימת דמוקרטיזציה בשימוש בכלי בינה מלאכותית יוצרת, ביחד עם כלים המאפשרים אוטומציה בעבודה עם רשתות חברתיות - היכולות לייצר פרופילים מזויפים רבים היא יכולת שנתונה בידי כל אדם בעל אוריינות דיגיטלית ממוצעת", קוברובסקי מבהיר.
האם כל אדם יכול לקחת תמונה אקראית - ולהתחזות לאדם אחר ברשת?
"התשובה היא חיובית לצערי", אומרת ד"ר מיכל שפירא, דירקטורית בחברות וראש ביה"ס לשיווק ודיגיטל בקריה האקדמית אונו. "כיום זה פשוט מתמיד. בינה מלאכותית מאפשרת לא רק לשאוב תמונות קיימות מהרשת, אלא גם ליצור פרופילים מזויפים שנראים אמיתיים לחלוטין עם תמונות 'מזויפות' שנוצרו מדיפ פייק או ממודלים אחרים", היא מסבירה. "במובן הזה, הגבול בין זהות אמיתית לזהות בדויה הולך ומיטשטש".
בנוסף, לפי האתר There's An AI For That (אתר המציג למעלה מ-42 אלף כלי AI), נכון לחודש נובמבר 2025 קיימים מעל 214 כלים הזמינים לכל אדם ומאפשרים לייצר תמונת אווטאר באיכות גבוהה (Real Fake Photos). "ברוב המקרים, אדם אשר אינו בעל אוריינות טכנולוגית גבוהה ייפול בפח ויאמין כי מדובר בתמונה של אדם אמיתי", מוסיף בהקשר הזה קוברובסקי.
"בחלק גדול מהמקרים, אנשים שלא נחשפו ליכולות המאוד מתקדמות של תמונות מעובדות, יפלו בקלות בפח גם כאשר יש סימנים מחשידים כמו כיתוב טקסט לא ברור בעברית, עצמים שאינם במקומם הטבעי, פרופורציות לא הגיוניות של חפצים או ממדי גוף. אבל גם אנשים הרגילים לשימוש שוטף בכלים אלו עלולים לטעות באבחנה בין תמונה אמיתית לבין תמונה מעובדת בכלי AI מתקדמים", הוא מדגיש, כשלדבריו ניתן להתחזות כך בקלות רבה.
האם רשתות חברתיות יכולות לפקח על מתחזים?
"רשתות חברתיות בהחלט יכולות להתמודד עם התופעה. יש להן מערך כלים טכנולוגיים מתקדמים, מבוססי למידת מכונה ובינה מלאכותית, לזיהוי ומניעת יצירה של פרופילים מזויפים", המומחה מפרט, ״ניתן גם לעקוב אחרי פרופילים קיימים שנראים חשודים".
אלא שלדבריו, לעיתים לרשת החברתית אין אינטרס ממשי לפעול נגד התופעה המדוברת. "מקור ההכנסה העיקרי של רשתות חברתיות הם פוסטים אשר מקודמים באופן ממומן. תאגידי הענק מודעים היטב שיש כלי פרסום אוטומטיים או מותגים אשר כדי לקדם באופן יעיל ומהיר יותר את התוכן שלהם - הם משתמשים בפרופילים מזויפים המופעלים על ידי בוטים שמפרסמים בשמם תוכן טקסטואלי ומדיה".
למעשה, האלגוריתם של מנגנון הפרסום הממומן ברשתות החברתיות, אשר תפקידו לבחון לעומק כל הודעה ממומנת בטרם אישור פרסומה - עשוי להתעלם מהעובדה שהפרופיל אינו אמיתי. "זה מאוד פשוט - כל עוד הם מרוויחים מכל פרסום ממומן כסף, הם מתעלמים ומעלימים עין", קוברובסקי אומר. "יתרה מזאת, גם כאשר יש דיווח של משתמשים על פרסום מטעה או פרסום שנועד למטרות זדוניות, הם לא ממהרים להוריד מודעה ממומנת. לתאגידי הענק ששולטים ברשתות החברתיות אין שום אינטרס כלכלי למנוע את התופעה הזאת".
"הפלטפורמות הגדולות כמו מטא, טיקטוק ולינקדאין, מפעילות שילוב של אלגוריתמים ובדיקות אנושיות, אך מדובר במרדף מתמיד", אומרת גם ד"ר שפירא. "בכל פעם שהן סוגרות פרצה, נפתחת אחרת. לרוב הן מתמקדות בזיהוי דפוסים חשודים או דיווחים שהתקבלו ממשתמשים, אך הפיקוח עדיין מוגבל מאוד בהיקפו", היא מבהירה.
איך ניתן לוודא שהגורם שמשוחח איתנו במסנג'ר הוא לא בוט או מתחזה?
"הדרכים הקלות ביותר לזיהוי הן כאלו שאינן צפויות עבור הבוט עצמו, כלומר, הבוטים מיועדים לענות על שאלות סטנדרטיות והגיוניות לתסריט שיחה שהוגדר להם מראש - אבל אם רוצים לבחון אותו, צריך להפתיע אותו", הוא אומר בחיוך, ומציג דוגמה: "שאל את הבוט שאלה אישית או שאלה לא צפויה. לדוגמה, בשעת לילה אפשר לרשום לו 'בוקר טוב, איך היה הבוקר שלך עד כה?'".
סימן בולט נוסף הוא שבוטים לרוב עונים מהר מאוד, התשובה שהם מספקים כוללת לא פעם שגיאות כתיב או ניסוחים מוזרים ולא הגיוניים, ואלו הם סימנים שעשויים להעיד כי מדובר בבוט.
גם ד"ר שפירא מציעה נורות אזהרה שכדאי לבדוק כשחושדים בפרופיל פיקטיבי. "פרופיל חדש מדי, תמונה שנראית 'מושלמת מדי', ניסוחים כלליים, תגובות שחוזרות על עצמן או קישורים חיצוניים שאינם רלוונטיים", היא מפרטת.
"ניתן גם לבדוק תמונה באמצעות חיפוש הפוך בגוגל, ולראות אם היא מופיעה במקומות אחרים, וחשוב לשים לב גם לשפה הרגשית - כי בוטים ומתחזים לרוב מדברים בשפה אחידה, נטולת ניואנסים".
מה הסיבה שאנשים מתחזים ברשת, ומה הסכנות העיקריות מאחורי התופעה?
"מדובר בתופעה נפוצה מאוד, אשר ממשיכה להתרחב בעידן הבינה המלאכותית וככל שעולה השימוש ברשתות החברתיות ופלטפורמות העברת מסרים. התופעה נובעת ממניעים כלכליים (הונאות כלכליות), שיווקיים (השפעה על אלגוריתם של מנועי חיפוש), חברתיים (שינוי דעת הקהל ועיצוב התודעה למטרות שיווקיות או פוליטיות), פסיכולוגיים (לוחמה פסיכולוגית על ידי קמפיין הפחדה, הגורם ליצירת תחושת כאוס והשלטת טרור), או למטרות של פשיעה קיברנטית (פישינג וגניבת זהות, סחיטה מינית, בריונות מקוונת או פגיעה במוניטין למטרות של תחרות עסקית)", קוברובסקי מפרט. "למעשה, מדובר בכלי רב עוצמה בידי גורמים עוינים, אשר מהווה סכנה ממשית לפרט ולחברה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו