חברת UST, ענקית פתרונות ה-IT האמריקנית, שמעסיקה כ-35,000 עובדים ופעילה ב-30 מדינות, הודיעה היום (שלישי) על השקעה בחברה הישראלית aiOla המפתחת פלטפורמת AI המבוססת על עיבוד קול וממירה דיבור טבעי לכלי עבודה דיגיטלי. זו ההשקעה הראשונה מסוגה של UST בסטארט-אפ ישראלי, והיא מגיעה לאחר שותפות אסטרטגית מוצלחת בין שתי החברות. היקף ההשקעה טרם פורסם, אך UST מצטרפת למשקיעות הקודמות בחברה, בהן New Era, Hamilton Lane ו-United Airlines.
את UST ייצגו עורכי הדין אמיר זולטי, צחי משעל ואור בר-גור ממשרד LIPA&CO - והצעד הזה מגיע במסגרת הרחבת פעילות UST Spark בישראל, זרוע החדשנות הפתוחה של החברה המופעלת על ידי מעין שחר. הפעילות שלה החלה לפני חמש שנים ומתמקדת בשיתופי פעולה עם סטארט-אפים ישראליים בשלב הצמיחה, במטרה לשלב טכנולוגיות חדשניות בהצעות השירות של החברה ללקוחות גלובליים מתחומי הבריאות, הקמעונאות, השירותים הפיננסיים והתעשייה.
הטכנולוגיה של aiOla מתמקדת בפתרון בעיה שעד כה לא זכתה לתשומת לב מספקת בעולם ה-AI: חיבור עובדי הקו הראשון - מנהלי סניפים, מפעילי קווי ייצור, טכנאי תעופה ועובדי שטח - למערכות הדיגיטליות של הארגון. בעוד שכבות ה-back office בארגונים הצליחו לשלב AI בתהליכי העבודה שלהם, עובדי השטח נותרו מאחור, נאלצים למלא טפסים ידנית ולהזין נתונים למערכות מרובות תוך כדי ביצוע עבודתם.
מדיבור טבעי למידע דיגיטלי
הפלטפורמה של aiOla ממירה דיבור טבעי למידע דיגיטלי מובנה וניתן לביקורת. היא מבינה למעלה מ-120 שפות, מזהה ז'רגון מקצועי בדיוק גבוה, מתמודדת עם מבטאים שונים ומסוגלת לעבוד גם בסביבות רועשות כמו פסי ייצור או שדות תעופה. הדיבור הופך באופן אוטומטי לטקסט דיגיטלי שעובר למסמכים וטפסים מובנים, ללא צורך בהקלדה או עצירת העבודה.
מערכת ה-AI מבוססת הקול של aiOla | עמוד היוטיוב של aiOla
כך, למשל, מנהל סניף ברשת סופרמרקטים יכול לערוך ביקורת מלאי תוך כדי הליכה ולדווח בדיבור חופשי על חוסרים או בעיות, והמערכת מתעדת הכול אוטומטית ואף יכולה להניע הזמנה של המוצרים החסרים. טכנאי תעופה יכול לתעד שלב אחר שלב את בדיקת מנוע לפני המראה, בלי לעצור כדי להקליד, ומפעיל קו ייצור יכול לדווח על תקלה או לעקוב אחר משימות דרך דיבור בלבד.
אמיר הרמתי, נשיא ומייסד משותף של aiOla, אמר בתגובה להשקעה: "חברת UST היא השותפה האידיאלית להטמעת סוכני הקול החכמים של aiOla בליבת הפעילות הארגונית. יחד, אנו מאפשרים לארגונים בתחומים קריטיים כמו פארמה ותעשייה כבדה להחליף תהליכים ידניים ומועדים לטעויות בזרימות עבודה חלקות ומונעות קול".
"בחיפוש מתמיד אחר החברה המתאימה"
מעין שחר, שמנהלת את UST Spark, זרוע החדשנות הפתוחה של החברה העולמית, מאז מארס 2025, מסבירה בראיון ל"ישראל היום" את השיקולים שהובילו להשקעה: "אנחנו כל הזמן בחיפוש אחר חברות שנמצאות בשלב המתאים מבחינתנו ליצור שיתוף פעולה מעמיק. אנחנו לא באים ומסתכלים רק על הפן הטכנולוגי או על ההזדמנות הכלכלית. מבחינתנו, החיבור האסטרטגי וההתאמה למודל הפעילות של UST הוא קודם לכל".
לדבריה, שיטת הפעולה של UST Spark בישראל מבוססת על זיהוי טכנולוגיות ב"סוויט ספוט" - נקודת הצמיחה שבה לסטארט-אפ כבר יש מוצר מוכח, לקוחות וטכנולוגיה מבוססת, אך הוא זקוק לשותף שיעזור לו להגיע לארגונים גלובליים ולצמוח באופן משמעותי.
שחר, בעלת רקע בפיתוח עסקי בתחומי הפינטק והמדיקל, הצטרפה ל-UST לפני כשלוש וחצי שנים, תחילה כיועצת חיצונית ולאחר מכן כעובדת במשרה מלאה. לדבריה, המודל שהיא מפעילה שונה מזה של קרנות הון סיכון מסורתיות: "אנחנו קודם בונים את השותפויות. זו זווית אחרת ממה שמקובל לרוב בשוק. אם אנחנו רואים שזה באמת הגיוני ושיש פה איזשהו יתרון, רק אז נביא את החברה לוועדת ההשקעות שלנו".
לדבריה, ההשקעה ב-aiOla מהווה את יריית הפתיחה של פעילות ההשקעות של UST בישראל, שפעלה כאן עד כה בעיקר במתכונת של שותפיות אסטרטגיות, והגיעה לבשלותאחרי שנוצרה שותפות אסטרטגית עם החברה והטכנולוגיה שלה. "UST לא תשקיע בחברה אם אין לה תומכים נלהבים בתוך הארגון, 'שלוקחים בעלות' על ההשקעה ומכניסים את זה לעשייה שלהם, שעליה הם נמדדים, ומשלבים אותה בהצעת הערך ללקוחות של החברה", היא מסבירה.
הטכנולוגיה טובה, אבל מה עם המנהיגות?
שחר מדגישה את החשיבות של המרכיב האנושי בהחלטות ההשקעה: "יש בישראל הרבה חברות עם טכנולוגיות מדהימות, אבל האם לכל טכנולוגיה מדהימה יש מנהיגות טובה? לצערי, לא. אני רואה את זה כל הזמן. לפעמים זה ממש טראגי. יש מוצר מצוין, אבל המנהלים לא יודע לנהל - במצב כזה, אני לא אעבוד איתם".
לדבריה, במקרה של aiOla, המרכיב האנושי התאים: "זה הסטארט-אפ השישי של אמיר הרמתי, שמכר כבר ארבעה חברות. הוא בא עם כל הניסיון וכל הידע וכל הקשרים, וכשהחברה בנתה את הטכנולוגיה, היה לה את היתרון התחרותי המאוד משמעותי להדגים אותה עם החברות הכי טובות בכל תחום".
"רוב העבודה שלי היא פנימה. למצוא טכנולוגיות מדהימות זה לא קשה מאוד, בטח בישראל. זה לא באמת האתגר. האתגר שלי הוא למצוא את הטריטוריה הנכונה לפעול בה, למצוא את הזווית הנכונה, למצוא את הלידר הנכון. איך עושים את הדבר הזה? איך ממש מכניסים בסוף את אותה הצעת-ערך של החברה כדי שתהיה חלק ממה שאנחנו עושים בארגון?"
שחר מתארת את עצמה כ"מתרגמת בין תאגידית לסטארט-אפית" ומדגישה את החשיבות של הכנת חברות לעבודה עם ארגונים גלובליים: "אני כל הזמן משקפת ליזמים: זה שעלינו לשיחה, לא אומר שניכנס למכרז. זה שלקוח אמר לנו שהולך לצאת מכרז, זה לא אומר שבאמת הולך לצאת מכרז. זה שיצא מכרז לא אומר שהולכת להיסגר עסקה. יש הרבה חוקים לא-כתובים בעולם הזה ולא כולם מודעים אליהם".
חולצה מכופתרת מעל הציוד הטקטי
לגבי ההשפעה של המלחמה בישראל על האקוסיסטם הטכנולוגי, שחר מציינת כי לא חוותה נסיגה או חוסר תמיכה מצד UST או לקוחותיה הבינלאומיים. "ואצלנו בישראל ראיתי חוסן והסתערות קדימה. לא הרגשתי מהמנכ"לים שאני עובדת איתם איזו תחושה של האטה או ייאוש. להיפך. מובן שכולנו חווינו אתגרים וקשיים, אבל כולם ידעו להתאושש ולהמשיך", היא אומרת. "זכורה לי במיוחד שיחת וידאו בין לקוח באנגליה למנכ"ל של סטראטאפ ישראלי שהיה במילואים בדרום ולבש מעל הציוד הטקסטי שלו חולצת כפתורים ומצא רקע נורמלי שיהיה מאחוריו. הפגישה התנהלה כרגיל, כאילו כלום. זה היה מאוד סמלי לתקופה המוזרה הזאת".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו