עשרה ימים, ארבע ערים, שתי מדינות, טיסות לילה, מאות קילומטרים בדרכים, ומאה אנשים - משקיעים, אנליסטים, יועצים ולקוחות - שפגשתי פנים אל פנים.
זה היה אחד המסעות האינטנסיביים ביותר שעברתי מאז שהחברה שלנו הונפקה, "רודשואו" אמיתי במובן הכי טהור של המילה: מסע שמחייב אותך להיות חד, נוכח, קשוב - ובעיקר אנושי.
התחלתי את הנסיעה בסן פרנסיסקו ומשם המשכתי לסנטה ברברה, לוס אנג'לס וסן דייגו. אחר כך טסתי בטיסת "רד איי" לטורונטו, והמשכתי ישירות לכנסים נוספים. כל יום היה מתוזמן בקפדנות: פגישות, מצגות, קוקטיילים, מיילים באמצע הלילה, ובין לבין גם רכב אובר שמחכה לקחת אותך לפגישה הבאה.
המטרה הייתה ברורה: לפגוש לקוחות פוטנציאליים ומשקיעים חדשים ולהשתתף בשני כנסים שמוקדשים אך ורק לפגישות קצרות מול משקיעים - מעין "ספיד דייטינג" עסקי. בכל כנס כאלה יש 25 פגישות מתואמות מראש, חצי שעה לכל פגישה. אתה מדבר, מקשיב, מציג, עונה, מחייך - ובתוך כל זה צריך גם להשאיר חותם.
פגשתי לפחות מאה אנשים. מאה אנשים אמיתיים, שכל אחד מהם עשוי להיות משקיע, שותף, או אפילו שגריר של המותג שלך בעולם.
אולם, אחד הרגעים הבלתי נשכחים במסע היה דווקא מחוץ לכנסים הרשמיים. אחד המשקיעים הוותיקים שלנו הזמין אותי לארוחת ערב. לא ידעתי למה לצפות, רק ידעתי שאני נוסע שעה וחצי מחוץ לטורונטו למסעדה. כשהגעתי, חיכו שם 50 משקיעים אסייתים, חלקם עם מתורגמנים. האנרגיה הייתה מחשמלת - והבנתי שהטכנולוגיה והאסטרטגיה הן רק הרקע. הלב של המסע הזה הוא האנשים.
כשאתה פוגש עשרות משקיעים ביום, אתה מבין מהר מאוד שהם לא באו לשמוע עוד מצגת. הם כבר קראו את הדוחות, מכירים את הנתונים, יודעים בדיוק מה מצב החברה. מה שהם רוצים לדעת זה מי אתה. מה מניע אותך. למה אתה עושה את זה.
לכן, במקום לדבר רק על החזון או על השוק, אני משתדל לדבר על החיים עצמם. על הילדים, על מוזיקה, על המקומות שנסענו אליהם. השיחות האלה הן אלה שפותחות לבבות. זה אולי נשמע טריוויאלי, אבל בעולם שבו כולם מוכרים משהו, הקשר האנושי הוא מה שנשאר בזיכרון.
הנה דוגמה מוצלחת לכך: לפני כשנתיים, בסוף פגישה עם משקיע, נתתי לו מתנה קטנה - זוג גרביים עם הלוגו של החברה. זה אולי נשמע שטותי, אבל כשנפגשנו שוב השנה הוא סיפר לי שהוא לבש בדיוק את אותן גרביים לפגישה - כי זכר את האנרגיה הטובה בפגישה הקודמת. זה הוכיח לי, שוב, לי עד כמה רושם אישי נשאר לאורך זמן - הרבה אחרי שהמספרים והנתונים נשכחים.
במהלך רודשואו אתה גם לומד כמה חשוב לדעת לשאול, לא רק לדבר. לשאול: "מה הביא אותך להשקיע?" "מה אתה מחפש ביזם?" "אולי תספר לי קצת עליך?" השאלות הפשוטות האלה מייצרות אינטימיות רגעית - ובדיוק בזה טמון ההבדל בין פגישה שגרתית לקשר אמיתי.
ולבסוף, אולי הלקח הכי חשוב: הפגישות הן רק ההתחלה. הערך האמיתי נמצא בתחזוקה של הקשרים. לשלוח הודעה, להתחבר בלינקדאין, להישאר בקשר, גם בלי סיבה ישירה או אינטרס מיידי. במהלך מסע שנמשך עשרה ימים אתה יכול לפגוש מאה אנשים, אבל אם לא תדאג לשמור איתם על קשר, הם יישארו רק כשורה בטבלת האקסל.
זה היה מסע מתיש, מאתגר, ומלא תובנות. ובתוך כל הלוגיסטיקה, הפגישות, והעומס, התחדדה בי ההבנה שהעסקים הכי גדולים בעולם עדיין נבנים על היכולת לראות את הצד השני, או על גרביים שנשלפו ברגע הנכון.
הכותב הוא יזם סדרתי ויו"ר חברת Zoomd
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו