"אירופה בהיסטריה": החברה הישראלית שמפתחת את "הפתרון האולטימטיבי" לאיום הרחפנים

בעשור האחרון הפך הרחפן מאביזר צילום חביב לכלי תקיפה זול, זמין ומסוכן. הוא מרחף נמוך, חרישית, כשהוא נושא מצלמות, מטענים או אמצעי שיבוש ויכול לגרום לנזק כבד מאוד לאויב.

הקרבות באוקראינה ורוסיה והלחימה הרב-זירתית בישראל המחישו ביתר שאת את התפקיד המרכזי של רחפנים וכטב"מים בשדה הקרב והציתו בתעשייה הביטחונית גל של ביקוש לפתרונות נגד רחפנים.

חברות רבות מייצרות מערכות נגד רחפנים שמבוססות על גילוי ויירוט במגוון טכניקות: שיבוש תקשורת ו-GPS, גילוי RF, עיבוד וידאו ושילוב חיישנים אופטיים ומכ"מים.

אולם, נדמה שבכל פעם שמפתחים מענה לאיום, מופיע דור חדש של רחפנים שמצליח לעקוף אותו. זה מרדף מתמיד של חתול ועכבר, שבו מה שעבד אתמול לא בהכרח רלוונטי היום.

בתחילה, הרחפנים נשלטו באמצעות תדר קבוע, וניתן היה ליירטם בקלות יחסית באמצעות שיבוש התדר. מהר מאוד הרחפנים אימצו טכניקה של "דילוג תדרים", שסייעה להם לחמוק ממערכות השיבוש. בתגובה, מערכות ההגנה נאלצו לפתח סורקים חכמים יותר שהתבססו על למידת-מכונה.

חברות שפועלות בתחום לא יכולות להרשות לעצמן לשקוט על השמרים. הן חייבות להתעדכן, לפתח ולהתאים פתרונות בקצב שבו האיום משתנה.

כשהרחפנים התחילו להסתמך על GPS, פותחו שיטות של זיוף אותות לווייניים, שגרמו לרחפן לאבד אוריינטציה. לאחר מכן צמחו רחפנים שמנווטים באמצעות חיישנים פנימיים וראייה ממוחשבת, טכנולוגיות שהופכות אותם לעמידים בפני שיבוש רדיו. ואז הופיעו הנחילים ונוצר האתגר הכמותי: איך ליירט עשרות מטרות במקביל? בכל פעם שההגנה סוגרת פרצה, ההתקפה מייצרת דרך חדשה לעקוף אותה, וזה קורה בקצב מסחרר.

לתת מענה לאיומי העתיד

"איום הרחפנים לא מפסיק לגדול ולהתפתח, ממש מיום ליום. זה מחייב אותנו להיות כל הזמן צעד אחד קדימה, לתת מענה לא רק לאיומים הנוכחיים אלא גם לאלה שיתהוו בעתיד", אומר ברוך דיליאון, מנכ"ל "אוטונומוס גארד" הישראלית, המפתחת מערכות לגילוי ויירוט רחפנים.

דיליאון אומר את הדברים ל"ישראל היום" בדיוק בעת שחברת "סקיילוק", חברת בת של "אוטונומוס גארד" מבצעת הדגמה של מערכת היירוט בפני נציגים של מדינה באירופה. “האירופאים בהיסטריה טוטלית. הם מבינים שזה אמיתי. הם מתגברים תוכניות ארוכות טווח, ובטווח הקצר בונים תוכניות הגנה נקודתיות. אנחנו משתתפים בכמה פרויקטים כאלה", הוא מוסיף.

המערכה עוברת לסימטריה אווירית

סקיילוק, המשתייכת לחברת אוטונומוס גארד, מציעה תפיסת הגנה רב-שכבתית. שכבת הגילוי נשענת על שילוב בין RF, אופטיקה, אקוסטיקה, מכ"ם ויכולות היתוך מידע, במטרה לזהות כמה שיותר סוגי איומים אוויריים בתנאים שונים.

לאחר הזיהוי, פעולת היירוט מתבססת על מגוון של אמצעי לוחמה אלקטרונית ושיבוש ואמצעים קינטיים. כעת, לארסנל יכולות היירוט מתווסף גם לייזר.

לסקיילוק שני סוגי לייזרים: אחד לטווח של מאות מטרים ואחד לטווח של עד כ-1.5 קילומטר. "לייזר הוא פתרון פנטסטי", אומר דיליאון, "אבל הוא נקודתי והטווח מוגבל. הוא מעולה כשהרחפנים נעים באופן חזותי ואינם תלויים בקישור חיצוני, אבל חוסר היכולת לתת מענה לנחיל רחפנים הוא מגבלה ממשית. כשמגיעות עשר מטרות בו-זמנית, אתה צריך משהו אחר".

כאן נכנס לתמונה החזון הבא: רחפן-מול-רחפן. במקום לשגר יירוטים יקרים ממקורות קרקעיים או אוויריים, הרעיון הוא להשיג תגובה סימטרית מבחינה כמותית: לשגר רחפני-מיירט רבים, זולים יחסית, נגד מתקפה של רחפנים.

"כדי להתמודד עם נחילים, אתה חייב להגיב בכמות", מסביר דיליאון. "מיירט של כיפת ברזל עולה הרבה. רחפן מיירט עולה כמה אלפי דולרים. אם אני מזהה חמישה רחפנים, אני משגר חמישה. אם אני מזהה 50 - אני משגר 50".

סקיילוק אינה החברה הראשונה שמנסה לאמץ גישת יירוט רחפן מול רחפן, אבל המימוש המעשי מורכב יותר ממה שזה נשמע. הבעיה המרכזית היא ה"מייל האחרון" - המאה המטרים האחרונים, בקירוב, שבהם המטרה מתמרנת קרוב לקרקע ותנאי השטח קשים במיוחד. "יש לא מעט חברות שמתיימרות להציע פתרון כזה; זה אולי עובד היטב בהדגמות מבוקרות, אבל לא בתנאים מבצעיים", אומר דיליאון. "במערכת שאנחנו מפתחים, הרחפן המיירט מתביית על המטרה בטווח הקצר באמצעות חישה אופטית, וממקום זה הוא מתביית ומתרסק על היעד. זהו הפתרון האולטימטיבי".

אירופה מתבצרת

באירופה, המלחמה באוקראינה האיצה תהליך שינוי עמוק: מדינות עוברות מהגנה נקודתית על מתקנים קריטיים - בסיסים, שדות תעופה, תחנות כוח - להגנה אזורית, כאשר בטווח הארוך השאיפה היא ליצור רשת מרחבית אחת, המסנכרנת את כלל אזורי המעקב והגילוי. "בסוף כולם יבינו שחייבים רשת ניטור אחת וסנכרון מלא של מידע. אבל עד שזה יקרה - צריך פתרונות נקודתיים עכשיו", אומר דיליאון.

סקיילוק משתייכת לחברת-האם אוטונומוס גארד, שבבעלותה גם חברת ביסנס (BeeSense), המפתחת מערכות תצפית קרקעיות, אוויריות וימיות. החיבור בין השתיים מאפשר לאוטונומוס גארד להציע מעטפת הגנה רב-שכבתית, מאיסוף המידע ועד היירוט. "הסינרגיה בין ביסנס לסקיילוק מאפשרת לתת פתרון הגנה מלאה - קרקעית, אווירית, ימית - מחברה אחת, כי המערכות משולבות", מסביר דיליאון. "כך, למשל, מערכות הגילוי של ביסנס משולבות כאמצעי גילוי לרחפנים במערכת של סקיילוק".

לדבריו, האתגר כיום אינו רק בזיהוי האיום, אלא בכמות המידע. "ייתכן שגם כמות המידע שקדמה ל-7 באוקטובר הייתה גורם מכשיל במניעה. היתוך מידע והצלבתו בין מערכות מאפשרות למשתמש לזקק את מה שהוא באמת צריך כדי לקבל החלטה נכונה".

על פי דיליאון, היתרון המבצעי של החיבור בין שתי החברות הוא היכולת להתאים את ההגנה לקנה המידה הנדרש: ממתקן בודד ועד רשת גבולות שלמה. "המערכות שלנו ניתנות לממשק גם להגנה על גבול ארוך".