הטכנולוגיה של OpenAI יקרה מאוד. מדובר באחת ממערכות המחשוב המורכבות והעתירות ביותר בעולם. מאחורי כל תשובה שמפיק המודל עומדים אלפי שרתים רבי עוצמה הפועלים בו זמנית, צורכים כמויות אדירות של חשמל ודורשים מערכות קירור מתקדמות.
ההכשרה הראשונית של מודל כמו GPT, הכוללת עיבוד של טריליוני מילים ממקורות שונים, עולה על פי הערכות עשרות מיליוני דולרים ולעיתים אף יותר. חשוב לציין שרק כחמישה אחוזים מהמשתמשים ב-ChatGPT, השירות המוביל של החברה, משלמים עבור גרסת הפרימיום, בעוד הרוב המוחלט משתמשים בחינם.
אבל גם אחרי שהמודל מאומן, העלויות לא מסתיימות. כדי להפעיל את השירות בזמן אמת נדרשת תשתית ענן יציבה ובטוחה, תחזוקה שוטפת של מרכזי נתונים, פיתוח תוכנה ייעודית וצוותים של מהנדסים, מאמני בינה מלאכותית ובודקי בטיחות, שמוודאים שהתשובות אינן מטעות או פוגעניות.
בנוסף, נראה שהחברה בוחרת להשקיע את הכסף שכן נכנס בטכנולוגיות חדשות ובמודלים מתקדמים במיוחד, כמו הדפדפן החדש שלה, "אטלס", ששוחרר ממש לאחרונה. על פי דיווחי החברה, היא צפויה להתחיל להרוויח רק בשנת 2029, 15 שנה לאחר הקמתה.
ובכל זאת, זהו לא מקרה יוצא דופן. אמנם הסכומים ש-OpenAI מפסידה עצומים, אך חברות טכנולוגיה רבות חיו שנים ארוכות בהפסד. וואטסאפ, למשל, הייתה הפסדית עד שנמכרה לפייסבוק ב-2014, וגם אמזון לא רשמה רווחים משמעותיים במשך קרוב ל-20 שנה.
הסיבה המרכזית היא שבשלבים הראשונים של פיתוח טכנולוגיה מהפכנית, הרווחים נדחים לטובת צמיחה, גיוס משתמשים והשקעה בתשתיות, ורק אחר כך מגיע הכסף הגדול. מצד שני, כשמסתכלים על הסכומים האדירים שמתבזבזים ב-OpenAI, קשה לומר שהמצב צפוי להשתנות בקרוב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו