ביומיים האחרונים קשה היה להתעלם מאירוע קריסת הענן של אמזון (AWS). עבור רבים, הסיפור הטכנולוגי היה מעט מופשט ומסובך, אך התוצאה הייתה מוחשית וברורה מאוד: אפליקציות שהפכו לחלק בלתי נפרד מחיינו - משירותי בנק ועד אפליקציות משלוחים - פשוט הפסיקו לעבוד ברגע אחד.
אם תרצו, זו הייתה תחושה דומה להגעה לסופרמרקט בבוקר כדי לקנות חלב, רק כדי לגלות שהמדפים ריקים - או למעשה, שדלת הכניסה בכלל לא נפתחת. כך הרגישו וחוו מאות מיליוני משתמשים ברחבי העולם, כשלפתע גילו ששירותים חיוניים פשוט לא זמינים להם.
האירוע הזה חשף בפני רבים תשתית בלתי-נראית שאנו תופסים כדבר מובן מאליו. "הענן" הוא למעשה שם כולל לחוות שרתים פיזיות, עצומות בגודלן, הפרוסות ברחבי הגלובוס. חברות כמו אמזון, גוגל ומיקרוסופט מציעות לעסקים להשכיר כוח מחשוב ואחסון, במקום שיצטרכו להקים ולתחזק חוות שרתים פרטיות ויקרות.
המודל הזה שינה את העולם מקצה לקצה. למעשה, הוא כל כך יעיל, עד שהפך לברירת המחדל של עולם הטכנולוגיה. כל העסקים והחברות נסמכים על הענקיות הללו שיספקו להם מקור "חשמל דיגיטלי" יציב ואמין, ממש כמו שאנו סומכים על חברת החשמל שתאיר לנו את הבית ועל יצרניות המזון שיספקו לנו חלב באופן קבוע ויציב.
אז איך מערכת כה גדולה ואמינה יכולה לקרוס? לעתים, התשובה היא שילוב של טעות אנוש ומורכבות טכנולוגית. במערכת כה מורכבת, אפילו פעולה קטנה כמו עדכון תוכנה שהשתבש או פקודה שגויה עלולה ליצור אפקט דומינו ולהשבית שירותים באזור גיאוגרפי שלם.
תגובת שרשרת בלתי צפויה
במקרה הנוכחי, נראה שהתקלה החלה מעדכון שגרתי למערכת ניתוב פנימית, שגרם לתגובת שרשרת בלתי צפויה והשבית שירותים מרכזיים באחד האזורים הגדולים ביותר של AWS.
אז האם עלינו לדאוג? התשובה הקצרה היא לא.
חשוב להבין, אירועים כאלה הם מאוד מאוד נדירים. תשתיות הענן הן יציבות, בטוחות ומתקדמות באופן יוצא דופן. כדי להבין עד כמה הסיכון לתקלה כזו מתגמד, צריך להסתכל על מה שהענן מאפשר לנו בכל יום.
חישבו על השגרה שלכם: הזמנתם אוכל בוולט? ניווטתם עם מוביט? שילמתם על חניה בפנגו? כל השירותים המדהימים האלה, כמו כל שאר השירותים שמרכיבים את שגרת היום המודרנית, קיימים בזכות הענן. בלי הענן, הקמה של אפליקציות כאלה הייתה יקרה פי כמה, דבר שהיה מייקר משמעותית את השירותים עבורנו, או גורם לכך שהם כלל לא היו קיימים.
אולם, למרות התקלה הגדולה שחווינו, עולם הענן בטוח בהרבה מכל חלופה אחרת. ללא התשתיות המאובטחות והמנוטרות האלה, היינו חשופים להרבה יותר תקלות, בעיות אבטחה, וסיכוני סייבר ופרטיות. במציאות ללא ענן, היו לנו פחות אפליקציות, והן היו פחות אמינות ויותר יקרות. זאת לצד השקעה בלתי פוסקת באחסון חיצוני שהיינו נדרשים לה ברמה הפרטית והארגונית.
לכן, גם אם פעם בכמה שנים מתרחשת תקלה שמשביתה לנו שירותים לכמה שעות, נדמה שזה מחיר קטן לשלם עבור המהפכה הטכנולוגית שהענן הביא לחיינו. הסיכון שקיים במצב בו "נגמר החלב" באופן זמני, שווה את הנוחות של סופרמרקט דיגיטלי ענק, יעיל וזמין שתמיד נמצא שם בשבילנו.
התקלה האחרונה הייתה אפוא תזכורת נדירה לכוחה ולחשיבותה של התשתית המופלאה והיציבה שעליה בנויים חיינו המודרניים.
איך הסתדרנו לפני כן?
לפני עידן הענן, כל חברה שרצתה להפעיל אתר אינטרנט או שירות דיגיטלי נאלצה להקים חדר שרתים פרטי. זה כמו להקים תחנת כוח קטנה במרתף המשרד במקום להתחבר לרשת החשמל הארצית. הדבר דרש רכישת ציוד יקר, שכירת צוותי מומחים לתחזוקה, תשלום על קירור וחשמל, והתמודדות עם כל תקלה באופן עצמאי. החדשנות הייתה אטית יותר והשירותים היו הרבה פחות יציבים. אם אתר מסוים הפך פופולרי בפתאומיות, הוא לרוב היה קורס, כי לא הייתה דרך קלה "להגדיל את הזרם" ברגע אחד.
כאן טמון היתרון העצום של הענן. ענקיות הטכנולוגיה מפעילות את חוות השרתים שלהן ברמה של אבטחה, גיבוי וחסינות שאף חברה כמעט לא יכולה להרשות לעצמה. הן מעסיקות את טובי המומחים בעולם, פורסות את התשתיות על פני מספר אזורים גיאוגרפיים למניעת אסון, ומפעילות מערכי הגנת סייבר משוכללים 24/7. לכן, באופן פרדוקסלי, התקלה האחרונה רק מדגישה עד כמה המערכת יציבה בדרך כלל.
במציאות שלפני הענן, היינו חווים הרבה יותר קריסות קטנות ויומיומיות בשירותים שאנו צורכים, הן פשוט לא היו מגיעות לכותרות הראשיות. התקלה האחרונה היתה תזכורת נדירה לכוחה ולחשיבותה של התשתית המופלאה והיציבה שעליה בנויים חיינו המודרניים.
