2024 הייתה שנה של ניהול סיכונים מתמשך: מלחמה, גיוסי מילואים רחבים, אי-ודאות כלכלית וביטחונית ועלייה בפרמיית הסיכון של ישראל בעיני השוקים. חברות בינלאומיות, משקיעים וקרנות הון סיכון נדרשו לבחון מחדש את החשיפה שלהן לשוק הישראלי, ולמרות האקזיטים המזהירים ניכרו גם צעדי זהירות, ולעיתים אף עצירה, בתהליכי השקעה, רכישות ושיתופי פעולה.
הדוח השנתי של רשות הפטנטים לשנת 2024 מספק מראה חדה למצב הזה: פחות פעילות זרה נכנסת, יותר יוזמה מקומית. זו לא תנודתיות אקראית, אלא מגמה אסטרטגית שיש לקרוא בעיון. היא מצביעה על סיכון להאטה בקצב הסנכרון של ישראל עם התעשיות הגלובליות, אך בד בבד חוסן מרשים של קהילת החדשנות המקומית.
לפי הנתונים, סך הבקשות לפטנטים שהוגשו בישראל בשנת 2024 ירד ל-8,262, והמשקל של בקשות זרות ירד מכ-84% לכ-82%. בפועל מדובר בכאלף בקשות זרות פחות - ירידה חדה, שמאותתת על שינוי במדיניות קניין רוחני של תאגידים בינלאומיים ביחס לישראל.
במקביל, מספר הבקשות הראשוניות שהוגשו בישראל עלה ב-6.5%, ל-706 בקשות. התמונה המצטיירת היא כפולה: מצד אחד, העולם נזהר יותר מפעילות בישראל. מצד שני, היזמות המקומית ממשיכה לפעול בקצב גבוה ואף מתחזק למרות המצב הבטחוני והכלכלי.
מה המשמעות של ירידה בהגשות זרות?
פחות בקשות זרות אינן רק נתון טכני. מדובר באיתות לשינוי עומק. ירידה בהגשות משמעה פחות חיבורים לרשתות ערך בינלאומיות, משום שכל בקשה זרה בישראל משקפת החלטה אסטרטגית של חברה גלובלית לחבר את הפיתוח שלה לשוק המקומי כחלק מתוכנית הגנה רחבה או כהכנה לפעילות עסקית. הקיטון הזה מקטין את פוטנציאל העסקאות העתידי, רישוי, השקעות משותפות או הקמת מרכזי פיתוח, שכן פטנטים משמשים לעיתים קרובות כנקודת כניסה לשיתופי פעולה.
בנוסף, כשחברות מדלגות היום על רישום בישראל, גדלה הסבירות שיימנעו מהשקעת משאבים גם בעתיד, מה שיגדיל את עלויות החדירה בשנים הבאות ועלול להשאיר את ישראל מאחור בגלי השקעות וטכנולוגיות מתקדמות.
העלייה במספר ההגשות הראשוניות בישראל מעידה על חוסן יזמי יוצא דופן. למרות הסביבה הכלכלית והביטחונית המאתגרת, יזמים וחברות ישראליות ממשיכים לפתח טכנולוגיות חדשות ולבנות פורטפוליו קניין רוחני משמעותי. עם זאת, ריבוי בקשות כשלעצמו אינו מעיד בהכרח על חוסן אסטרטגי. הערך האמיתי נוצר כאשר ההגשות ממוקדות, איכותיות ומכוונות לשווקי יעד ברורים; רק כך הפטנטים מתורגמים לחופש פעולה עסקי, לחסמי כניסה אפקטיביים ולמיצוב תחרותי בשוק הגלובלי.
למה זה קורה דווקא עכשיו?
התעשייה הטכנולוגית פועלת בתקופה של טלטלה: האטה כלכלית, תחרות גוברת על מימון, שינויי חקיקה בתחום זכויות הקניין הרוחני וכניסת טכנולוגיות משבשות Generative AI. חברות רב-לאומיות מנהלות אסטרטגיה זהירה יותר, מקצצות בהוצאות שאינן קריטיות ומעדיפות רישום פטנטים בשווקים שהם קריטיים בפוטנציאל המסחרי או האסטרטגי שלהן. בתוך סביבה כזו, כל מדינה נבחנת בכל פעם מחדש.
אם נפעל נכון, נוכל לנצל את ההזדמנות: להעצים את היזמות המקומית, לבנות תיקי פטנטים איכותיים ולהחזיר את ישראל למפת החדשנות העולמית בתנאים טובים יותר
בישראל, לצד יתרונות חדשנות ברורים, התווספו סיכונים ביטחוניים, פוליטיים וכלכליים - והדבר בא לידי ביטוי בנתונים.
אז מה עושים?
כדי למנף את החוסן המקומי ולהחזיר את העניין הגלובלי, יש לפעול בשלושה צירים משלימים. הראשון הוא שיפור תשתיות הפטנטים בישראל: קיצור זמני הבחינה, ודאות רגולטורית והרחבת מסלולים מואצים שיסייעו ליזמים להציג תוצאות מהירות לגיוס והשקעות; כל אלה מסמנים ישראל כיעד אסטרטגי באמצעות תהליכים שקופים ויעילים. השני הוא השקעה ממוקדת בתחומי יתרון יחסי, כגון מדעי החיים, ציוד רפואי, תוכנה עמוקה, אלקטרואופטיקה ובינה מלאכותית, שבהם לישראל יכולת מוכחת לייצר השפעה בשווקי מפתח גם בסביבה תחרותית. השלישי הוא חיזוק האקו-סיסטם המקומי: עידוד יזמות באמצעות מענקים ותמריצי מס, קידום שיתופי פעולה בין אקדמיה לתעשייה ליצירת פטנטים איכותיים ומסחריים, ושילוב IP אסטרטגי כחלק אינטגרלי מתוכניות ההשקעה הממשלתיות.
ירידה בהגשות זרות לצד עלייה בהגשות מקומיות אינה סתירה, זה שינוי מגמה. אם לא נטפל בו, ישראל תמצא עצמה מנותקת בהדרגה משרשראות ערך בינלאומיות, עם האטה בזרימת השקעות ושיתופי פעולה. אם נפעל נכון, נוכל לנצל את ההזדמנות: להעצים את היזמות המקומית, לבנות תיקי פטנטים איכותיים ולהחזיר את ישראל למפת החדשנות העולמית בתנאים טובים יותר. הדוח של רשות הפטנטים איננו רק מסמך סטטיסטי – הוא קריאת השכמה. מי שיקשיב לה היום, ישחק תפקיד מרכזי במיצוב החדשנות הישראלית של מחר.
