"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"ניצול ציני ובוטה": עזתים מציגים עצמם כ"ניצולי שואה" - ומציפים את הרשת

מאות אלפי פוסטים משתמשים במונח "שואת עזה", שרק מתגבר מאז כניסת הפסקת האש לתוקף • הטקסטים מלווים בתמונות וסרטונים בניסיון להשוות את ישראל לאלו שרצו להשמידה • מנכ"לית CyberWell: "הטרנד האנטישמי הזה נהנה מחשיפה מוגברת"

,עודכן
0השמעה
עזתים חוגגים את החתימה על ההסכם להפסקת אש. צילום: אי.פי.אי

מלחמה בכל החזיתות:בשנים האחרונות מתרחש גל מדאיג של שימוש ציני במושגישואהברשתות החברתיות, בעיקר בתקופות במתיחות גבוהה בין ישראל לחמאס.

לאחר חתימתהסכם הפסקת האש שהופר ע"י חמאסביממה האחרונה, התופעה חזרה - ועלתה מדרגה: משתמשים מעזה וגורמים אנטי-ישראלים החלו להציג עצמם כ"ניצולי שואת עזה", תוך זילות במושגי שואת יהודי אירופה, שהיתה אחת הטראומות הקשות בתולדות האנושות.

"אני ניצול שואה, שחררו את פלשתין",צילום: לפי סעיף 27 א לחוק זכויות יוצרים

ארגון CyberWell, הפועל לניטור ומאבק באנטישמיותברשת, מתריע כי מאז ה-10 באוקטובר, היום שלאחר כניסת הפסקת האש לתוקף, נרשמה עלייה חדה בשימוש בביטויי שואה חוזרים ונשנים ברשת, וביניהם: "ניצול שואת עזה" ו-"אני ניצול משואה אמיתית".

נרטיב שלא הופיע קודם

במהלך חצי השנה האחרונה הופיע הביטוי "שואת עזה" ביותר מ-525,000 פוסטים ברשת X,שיצרו כ-2.6 מיליון אינטראקציות והגיעו לפוטנציאל חשיפה של כ-552 מיליון משתמשים ברחבי העולם.

עם סיום הלחימה, התופעה קיבלה תפנית נוספת. חוץ מהביטויים בתגובות או בציוצים, משתמשים מעזה החלו לפרסם סרטונים ותמונות בהם הם מציגים עצמם כ"ניצולי שואת עזה" - נרטיב חדש שלא הופיע קודם לכן. בין התאריכים 10-14 באוקטובר הופיע הביטוי ב-3,200 פוסטים שיצרו 25,000 מעורבויות והגיעו ל-892,800 משתמשים.

"משווים את ישראל לרודפיה". עזתים מציגים עצמם כ"ניצולי שואה" ברשת,צילום: לפי סעיף 27 א לחוק זכויות יוצרים

הביטוי "אני ניצול של שואה אמיתית" הופיע 523 פעמים בין ה-10 ל-12 באוקטובר, ויצר 6,700 מעורבויות וחשיפה ל-184,700 משתמשים. גם הביטוי "אני ניצול שואה" רשם קפיצה משמעותית: בין ה-10 ל-14 באוקטובר הוא הופיע ב-20,200 פוסטים, עם 93,300 מעורבויות וחשיפה פוטנציאלית ל-17.1 מיליון משתמשים.

בחצי השנה שקדמה לסיום הלחימה עמד הממוצע היומי על 2,854 פוסטים, ואילו מאז כניסתהפסקת האשעלה ל-4,040 פוסטים ביום. מדובר בעלייה של 42%.

"סילוף ההיסטוריה"

"אנו עדים לניצול ציני ובוטה של מושגי שואת יהודי אירופה, אחת הטראומות הקשות בהיסטוריה האנושית, וזאת על מנת להשוות את ישראל לרודפיה", אומרת טל-אור כהן מונטמאיור, מנכ"לית CyberWell. "זו לא רק אנטישמיות אלא דה-הומניזציה מכוונת של ישראלים ויהודים בזירה הדיגיטלית.

"על הרשתות החברתיות לקחת אחריות". טל-אור כהן מונטמאיור, מנכ"לית ומייסדת ארגון CyberWell,צילום: הגר בדר

"על אף שהכחשת שואה מוגדר כתוכן אסור לפי כללי הקהילה של כל רשת חברתית, הטרנד הפוגעני הזה נופל בין הכסאות. לא זו בלבד שמדובר בעיוות מובהק של מושגי השואה, התכנים הללו אף זכו לחשיפה מוגברת ע"י האלגוריתם של הרשתות החברתיות ברחבי העולם".

היא מטילה אחריות גם על הפלטפורמות עצמן: "על הרשתות החברתיות לקחת אחריות, אסור שהן ימשיכו להוות כלי לסילוף ההיסטוריה ולהדהוד שקרים שאינם פוגעים רק בעם היהודי, אלא גם בעוצמתם וחשיבותם של המסרים והלקחים הנלמדים מגודל האסון של שואת יהודי אירופה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר