"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ויקיפדיה מאבדת את הגולשים: מה קורה לאנציקלופדיה הפופולרית בעולם?

נתונים חדשים חושפים ירידה של שמונה אחוזים במספר המבקרים • האופן שבו אנשים מחפשים מידע משתנה, כשבינה מלאכותית ורשתות חברתיות מחליפות את הגלישה הישירה לאתר

,עודכן
0השמעה

מה קורה לוויקיפדיה? // אנווטו

ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית שהפכה לאחד ממקורות המידע המרכזיים באינטרנט, חווה ירידה משמעותית במספר הגולשים האנושיים. נתונים חדשים שפרסמה קרן ויקימדיה חושפים ירידה של כשמונה אחוזים בצפיות בדפי האתר בחודשים האחרונים בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

הגילוי הגיע לאחר עדכון במערכות זיהוי הבוטים של ויקיפדיה. מרשל מילר מקרן ויקימדיה מסביר בפוסט בבלוג של הקרןכי סביב מאי 2025 זוהתה תנועה חריגה במיוחד מברזיל, מה שהוביל לבדיקה ועדכון המערכות. התברר שחלק ניכר מהתנועה החריגה במאי-יוני הגיעה מבוטים מתוחכמים שתוכננו להתחמק מזיהוי.

אבל הבוטים הם רק חלק מהסיפור. לפי מילר, הירידה משקפת "את ההשפעה של בינה מלאכותית גנרטיבית ומדיה חברתית על האופן שבו אנשים מחפשים מידע". מנועי חיפוש מספקים יותר ויותר תשובות ישירות באמצעות AI במקום להפנות לאתרים חיצוניים, והדורות הצעירים פונים לפלטפורמות וידאו חברתיות במקום לרשת הפתוחה.

ChatGPT. משתמשים מקבלים מידע דרך צ'אטבוטים של AI,צילום: AP

האינטרנט משתנה - והסיכונים גדלים

המגמה אינה ייחודית לוויקיפדיה. מפרסמים ופלטפורמות תוכן רבות מדווחות על שינויים דומים, כשמשתמשים מקבלים מידע דרך צ'אטבוטים של AI, מנועי חיפוש ורשתות חברתיות. כמעט כל המודלים הגדולים של שפה מתאמנים על תוכן ויקיפדיה, ומנועי החיפוש מעדיפים את המידע שלה בתשובות למשתמשים.

אבל כאן טמונה הבעיה: "עם פחות ביקורים בוויקיפדיה, ייתכן שפחות מתנדבים יצטרפו ויעשירו את התוכן, ופחות תורמים אינדיבידואלים יתמכו בעבודה הזו", כותב מילר.

מעניין לציין שוויקיפדיה עצמה ניסתה להשתמש בסיכומי AI משלה, אךלפי אתר טקקראנץ'הפסיקה את המאמץ לאחר תלונות מצד העורכים. גוגל מצידה חולקת על הטענה שסיכומי ה-AI שלה מפחיתים תנועה מחיפוש.

כדי להתמודד עם השינויים, קרן ויקימדיה נוקטת בכמה צעדים: אכיפת מדיניות שתבטיח שצדדים שלישיים שמשתמשים בתוכן ויקיפדיה בקנה מידה גדול עושים זאת באופן אחראי; פיתוח מסגרת עבודה לייחוס תוכן; והקמת שני צוותים חדשים המתמקדים בהגעה לקוראים חדשים. כמו כן, פרויקט "קהלי עתיד" מנסה דרכים חדשות להביא ידע חופשי לקהלים צעירים בפלטפורמות כמו יוטיוב, טיקטוק ואינסטגרם.

מילר גם פונה לציבור בקריאה לפעולה: "כשאתם מחפשים מידע באינטרנט, חפשו ציטוטים והקליקו כדי להגיע לחומר המקור. שוחחו עם אנשים שאתם מכירים על החשיבות של ידע מהימן שנערך על ידי בני אדם, ועזרו להם להבין שהתוכן שעומד מאחורי ה-AI הגנרטיבי נוצר על ידי אנשים אמיתיים שראויים לתמיכה שלהם".

25 שנה אחרי הקמתה, ויקיפדיה ניצבת בפני מציאות חדשה. הידע שלה מגיע לכל מקום - אבל האם המשתמשים עדיין יגיעו אליה?

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר