למה הגרמנים התחילו פתאום לאכול פודינג במזלג?

מאות צעירים מתאספים בפארקים ברחבי גרמניה ואוסטריה, חמושים בקערות פודינג ומזלגות. לאחר ספירה לאחור קולקטיבית, הם מקישים במזלגותיהם על מכסי הפודינג במקצב אחיד, ולאחר מכן מתחילים לאכול את הפודינג במזלג. זהו טרנד "פודינג מיט גאבל" (Pudding mit Gabel, פודינג עם מזלג בגרמנית),תופעה ויראלית חדשה ברשת החברתית טיקטוק, שצוברת מיליוני צפיות.

התופעה, שמקורה ככל הנראה בעיר הגרמנית קרלסרוהה, התפשטה במהירות לערים נוספות כולל הנובר, מינכן, שטוטגרט והגיעה גם לווינה, בירת אוסטריה. סרטונים מהמפגשים האלה מציגים עשרות ולעיתים מאות משתתפים, כאשר חלק מהסרטונים צברו מיליוני לייקים בפלטפורמה.

תופעה חברתית ללא מקור ברור

בשונה מטרנדים רבים ברשתות החברתיות, קשה לזהות יוצר בודד או רגע ספציפי שבו התחיל "פודינג מיט גאבל". על פי דיווחים בתקשורת הגרמנית, התופעה החלה להתפשט באמצעות דפי ממים מקומיים בכל עיר, כשכל קהילה יצרה גרסה משלה למפגש. מדובר יותר בתנועה המונית ספונטנית מאשר ביוזמה של אדם אחד.

אולם, על פי תיאוריה אחרת, יצרנית פודינג מקומית עומדת מאחורי התופעה.

@original.pinky.pie

המהות של הטרנד פשוטה: קבוצת אנשים נפגשת במקום ציבורי, כל אחד מביא מנת פודינג אישית ומזלג. אין כאן תחרות, אתגר או מסר מיוחד - רק פעילות קבוצתית משותפת סביב מזון שבדרך כלל אוכלים בכפית.

למה פודינג, ולמה דווקא עכשיו?

הטרנד משקף תופעה רחבה יותר ברשתות החברתיות: הרצון ליצור חיבורים אנושיים בעולם דיגיטלי מנותק. "קשה לארגן מפגש של אנשים רק כדי לשבת בפארק", אמר לאתר "מאשבל" משתתף באירוע. "אבל כשעושים מזה משהו מוזר, משהו שהוא טרנד, אנשים מגיעים רק כדי להיות שם".

מומחים לתרבות דיגיטלית רואים בתופעה ביטוי לצורך אנושי בסיסי לחיבור ולקהילה, שמתבטא בדרכים יצירתיות ולעיתים אבסורדיות. במקום מפגשים מתוכננים ורציניים, דור Z בוחר באירועים ספונטניים וקלילים שמשלבים הומור עם חוויה משותפת.

דוגמאות דומות לתופעה כוללות את תחרות דמויי השחקן טימותי שלמה בניו יורק, שמשכה המונים לרחובות, או קווים ארוכים למזונות "אינסטגרמיים" שנעשו ויראליים. התופעה מדגימה איך תוכן מוזר באינטרנט יכול להפוך למפגשים אמיתיים בשטח.

@mcmonalds

הדבר הבא: פודינג במזלג בניו יורק?

הטרנד הגרמני מתחיל לחצות גבולות. סרטון על מפגש "פודינג עם מזלג" המתוכנן בסנטרל פארק בניו יורק צבר מאות אלפי צפיות, ובפורומים כמו רדיט מתחילים להיווצר דיונים על ארגון מפגשים דומים בארצות הברית.

לא ברור עדיין אם התופעה תגיע לישראל, אך בהתחשב בנפוצותה של תרבות הטיקטוק בקרב צעירים ישראלים, לא יהיה מפתיע לראות גרסה מקומית של הטרנד גם בפארקים בתל אביב או ירושלים.