"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

החזון החדש של ג'ף בזוס: מרכזי נתונים של AI - בחלל

מייסד אמזון צופה שאשכולות אימון לבינה מלאכותית בגודל גיגה-וואט יוקמו בחלל - ויעלו בביצועיהם על אלה שבכדור הארץ

,עודכן
0השמעה
בזוס (ארכיון). "נוכל להביס את העלות של מרכזי נתונים ארציים". צילום: AP

מייסד אמזוןג'ף בזוסהציג ביום שישי האחרון תחזית מפתיעה: בתוך 10 עד 20 שנה יוקמו בחלל מרכזי נתונים ענקיים בהספק של גיגה-וואט.לפי רויטרס, בזוס טוען כי היתרון של אנרגיית שמש בלתי פוסקת יאפשר להם להתעלות על המרכזים הארציים.

בשיחה עם ג'ון אלקאן, יו"ר חברות פרארי וקונצרן הרכב סטלנטיס, במסגרת כנס טכנולוגיה בטורינו שבאיטליה, הסביר בזוס את הרציונל: "אשכולות האימון הענקיים האלה, אלה ייבנו טוב יותר בחלל, מכיוון שיש לנו שם כוח סולארי, 24/7. אין עננים ואין גשם, אין מזג אוויר". החזון שלו אופטימי במיוחד: "נוכל להביס את העלות של מרכזי נתונים ארציים בחלל בתוך כמה עשורים".

ענקיות הטכנולוגיה מגלות עניין גובר ברעיון של מרכזי נתונים שיקיפו את כדור הארץ, בעיקר על רקע הגידול בביקוש לחשמל ולמים לקירור השרתים שלהם. בזוס טוען שזהו שלב טבעי בהתפתחות השימושים בחלל. "זה כבר קרה עם לווייני מזג אוויר ותקשורת", הוא ציין, "הצעד הבא הוא מרכזי נתונים, ואז סוגים אחרים של ייצור".

עם זאת, הרעיון אינו חף מקשיים - תחזוקת מתקנים בחלל תהיה מורכבת, העלויות של שיגורי רקטות גבוהות, וקיימת אפשרות של כישלונות בשיגור.

באותה הזדמנות התייחס בזוס גם למהפכת הבינה המלאכותית, תוך השוואה לבועת האינטרנט של ראשית האלפיים. למרות הדמיון, הוא ממליץ על גישה אופטימית: "עלינו להיות אופטימיים ביותר שההשלכות החברתיות והמועילות של בינה מלאכותית, כמו שהיו לנו עם האינטרנט לפני 25 שנה, הן אמיתיות וכאן כדי להישאר".

המסר המרכזי שלו: יש להבחין בין סכנת הבועה לבין הפוטנציאל האמיתי. "חשוב להפריד בין הבועות הפוטנציאליות וההשלכות של התפוצצותן - שעשויות להתרחש או לא להתרחש - לבין המציאות בפועל", הדגיש. התועלת של הבינה המלאכותית, כך הוא מאמין, תגיע לכל מקום.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר