השעה שמונה בבוקר. גן לילדים אוטיסטים של אלו"ט. אחת המטפלות מעבירה לצ'אטבוט AI בטלפון שלה כמה שאלות קצרות: "איך היה היום של עמר? איך הוא הגיב לשינוי בשגרה?" וכו' - היא מייד מקבלת טיוטה מושלמת לדוח הטיפולי שבעבר הכנתו הייתה גוזלת ממנה שעות עבודה רבות. לא מדובר בעתיד רחוק - זה יקרה ממש בקרוב בעמותה, שמובילה מהפכה משמעותית בטיפול באוטיזם באמצעות כלי בינה מלאכותית.
קרן כהנא, מרפאה בעיסוק במקצועה ומהפכנית בנשמתה, עומדת מאחורי השינוי הזה. אחרי 22 שנים בארגון, היא קיבלה תפקיד שלא היה קיים עד לאחרונה: מובילת תחום הבינה המלאכותית. "זה תפקיד חדש שנוצר עם התפתחות הבינה המלאכותית", היא מספרת בקול נחוש. "אני עוסקת בכל מה שקשור בהכנסה, הטמעה והדרכה של כל מה שקשור לתחום ה- AI לתוך הארגון".
אלו"ט, הפועלת משנת 1974, ומעסיקה כיום 2,500 עובדים בכל רחבי הארץ ועוד מאות מתנדבים, קיבלה החלטה להטמיע AI כמעט בכל היבט של הפעילות - החל משימוש בצ'אטבוטים למטלות אדמיניסטרטיביות, ועד כלים שמסייעים ממש בטיפול ובקשר עם הילדים.
ההחלטה לבחור בכהנא לתפקיד לא הייתה מקרית, זאת למרות שלא היה לה רקע טכנולוגי מובהק, בטח שלא בתחום ה-AI. "אני מכירה את השטח מאוד טוב", היא מדגישה. "נכון יותר שמי שיכניס תהליכים שדורשים הטמעה ושינוי חשיבה אצל העובדים יהיה אדם שעבר דבר אחד או שניים בארגון - מהעובדים ועד לקוחות הקצה שלנו - האוטיסטים".
מצ'אטבוט לדוחות
"הגישה שלי היא לזהות איפה הכאבים בשטח ולראות האם הבינה המלאכותית יכולה לתת פתרון", מסבירה כהנא את שיטת העבודה שלה. הכלי הראשון שפיתחה הוא צ'אטבוט מקצועי לכתיבת דוחות טיפוליים - אחד האתגרים שמכבידים במיוחד על הצוות הטיפולי. "כתיבת דוח טיפולי גוזלת זמן, כמעט שלוש שעות וזה יוצר שחיקה גדולה אצל המטפלות. הן רוצות להיות עם הילדים".
הצ'אטבוט כולל את השפה המקצועית הספציפית של אלו"ט, את הגישה הטיפולית של הארגון ואת הידע המקצועי מבוסס-המחקר. "זה לא יכול להיות שכתוב שם משהו שהוא לא מדויק", היא מדגישה. "היום זה לוקח בין חצי שעה לשעה. זה צ'אטבוט בנוי מראש. השטח דחף אותי לייצר את הבוטים האלה".
הבוט השני שפיתחה כהנא עוסק בבעיה יומיומית אחרת: מדריכים צעירים שעובדים עם האוטיסטים וצריכים להעסיק אותם. "הם יוצאים איתם לפעילויות בחוץ - בסוף הם הולכים לאותו מקום כי זה קל. קשה להמציא את עצמך מחדש בשגרה". הפתרון נוצר בשיתוף עם רותם מישאל גל מחטיבת פיתוח הידע.
"מה שעשינו פיתחנו בוט שיש בו בבסיס את כל ההנחיות וההגבלות - ואז כל הרעיונות שנמצאים בסביבה של אותו הוסטל", היא מתארת. הצ'אטבוט מנהל שיחה מכוונת עם המדריך: כמה אנשים, כמה כסף, עם נסיעה או בלי, אם לאכול בחוץ או בפנים.
"כאשר המדריך והחבר בוחרים מקום לבלות בו יחד - הבוט AI נותן להם תוכנית פעולה שבה ברור בדיוק מה מומלץ לעשות. החל ממה לקחת איתם לדרך, כמה תעלה מונית או אוטובוס, ועד מה כדאי לעשות שם. כך, למשל, הוא יכול להגיד יש גדר גבוהה באזור, שעלולה להיות מסוכנת עבור המטופל". הכלי אף בונה מערכת לומדת: "זה שולח את המדריך לברר עם החבר איך הייתה הפעילות ואם הוא היה מרוצה - כי החברים נשארים והמדריכים מתחלפים".
במערכת זו כבר נעשה שימוש בשטח. "זה כבר בעבודה - ונתאים את זה לכל מקום. ביום-יום זה כבר משפיע על איכות החיים של החברים".
אלוטיץ' - החזון הגדול
הפרויקט השאפתני ביותר של כהנא אותו היא מובילה יחד עם קרן עמידן ורתם מישאל גל שתיהן מחטיבת פיתוח הידע וההכשרות באלו"ט, הוא פיתוח אפליקציה בשם "אלוטיץ'" (שילוב של אלו"ט והמילה לימוד באנגלית). הפרויקט התחיל כפרוטוקול טיפולי פנימי שפיתחה העמותה. "פרוטוקול מקצועי לטיפול באוטיסטים - כל האחראיות מהתחומים השונים הצטרפו", היא מסבירה.
עד מהרה, הביקוש למידע גדל. "הביקוש גבוה מהיכולת שלנו לספק את הסחורה. יש צוותים שלמים שמכשירים איך לעבוד עם הילדים בעזרת הפרוטוקול", מסבירה כהנא, שמוסיפה כי האתגר המרכזי היה מורכבות ההטמעה. "האוטיסטים לא תמיד יודעים לבטא את מה שקורה להם והם במצוקה קשה, אם זה פגיעה עצמית או התכנסות בתוך עצמם. הפרוטוקול בא לאתר את זה כדי למנוע את המצוקה".
התפנית הגדולה הגיעה עם קבלה לתוכנית "קוד פור ישראל". "זו תנועה של מתנדבים ומתנדבות של ההייטק הישראלי - יזמים, אנשי תוכנה, אנשי מוצר - שנותנים מהזמן ומהמומחיות שלהם כדי לפתח פתרונות טכנולוגיים לאתגרים חברתיים", מספרת כהנא. לאלו"ט הוצמדה חברת "אקמאי" (Akamai), ענקית הסייבר, שאימצה את הפרויקט. האפליקציה תכלול פרוטוקולים מקצועיים, דוחות אבחון ומידע מצטבר על הילד. "המידע הזה, שייאסף מדי יום, הוא מה שחשוב. זה מה שחסר להם בגן - הכלי יעזור למטפלת לקבל החלטה - מה יעזור לילד להרגיש טוב יותר", אומרת כהנא בהתלהבות.
החזון הגדול יותר הוא הרחבה מעבר לטיפול באוטיזם. "ברגע שתהיה מערכת עובדת זה יוכל לעזור לעוד ילדים. פנו אלינו ממקומות וארגונים שלהם יש צרכים מיוחדים אחרים - זה ייתן מענה לאנשי חינוך ולהורים להבין יותר טוב את הילדים שלהם".
השלב הבא שאותו מתכננת כהנא יהיה עוד יותר מהפכני: "אנחנו רוצים להגיע למצב שהאוטיסטים עצמם ישתמשו בכלי הזה - שהם יוכלו לעזור לעצמם להבין את עצמם - את הרגשות התחושות את הכל, את המחשבות - ולהוציא החוצה", היא מספרת.
הממד האנושי
למרות ההתלהבות מהטכנולוגיה החדשה, כהנא מדגישה שהבינה המלאכותית לא באה להחליף את הקשר האנושי. "זה טוב, אבל צריך לשמור על הגורם האנושי. אנחנו עמותה מטפלת, זה אדם לאדם, שום כלי לא נמצא ביניהם. הכלים רק עוזרים להתייעל".
לדבריה, המטרה העיקרית היא לשחרר זמן פנוי למטפלות ("זה משאיר אותנו לטפל. לנו זה טוב מאוד") ומוסיפה נקודה חשובה על הייחוד של הטיפול באוטיזם: "מודלי שפה גדולים טובין מאוד בתרגום. בגלל השונות הנוירולוגית של האוטיסטים, השפה שלהם אחרת מזאת של מי שאינם אוטיסטים - וכדי שנצליח לתקשר טוב יותר ה-AI זה חלום ומתנה - משהו שהוא 'גיים צ'יינג'ר' בעולם הטיפול באוטיזם".
ומה לגבי החשש ששימוש ב-AI יוביל לפיטורי עובדים? "זה לא יכול להחליף עובדים באלו"ט", אומרת כהנא. "זה לעולם לא יקרה. בסוף זו עבודה טיפולית. ככל שיהיה יותר זמן לטפל בילד, הוא ירוויח יותר. אין תחליף למטפלת שקוראת בעצמה סיפור לילד, אבל הבינה המלאכותית יכולה לפנות לה יותר זמן או לעזור לה למצוא את הסיפור המתאים לילד הזה".
כהנא מספרת כי העמותה כבר בקשר עם סטרטאפים נוספים שמפתחים כלים טכנולוגיים לטיפול ומזמינה מתנדבי טכנולוגיה להצטרף למהפכה: "לאחרונה, למשל, סייע לנו מתכנת ברמה גבוהה לפתח מערכת לסידור שבועי בגן, שחסכה לרכזת הגן שעות רבות של עבודה מינהלית. זו דוגמה למתנדב שאני מתבאסת שהכרתי אותו רק עכשיו - ולא לפני כמה שנים".
החזון שלה לעתיד ברור: "ארגון שלא יכניס AI כבר עכשיו, יישאר במהלך השנים הקרובות מאחור. אנחנו באלו"ט לא נישאר שם. אנחנו נוביל גם בטיפול באוטיזם - וגם בחדשנות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו