"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שרשרת הקריסה: המחיר הכבד של מתקפת הסייבר על יגואר

מתקפת סייבר השביתה לכחודש את מפעלי הייצור של יצרנית הרכב הבריטית • הנזק: אלף רכבים ליום וספקים קטנים בסכנת קריסה • "יותר ויותר תוקפים מכוונים את תקיפותיהם כנגד חברות המספקות תשתיות קריטיות או תעשיות ייצור", אומר מומחה ישראלי

,עודכן
0השמעה
פס הייצור של יגואר (ארכיון). הבחירה בחברה כמטרה איננה מקרית. צילום: רויטרס

מתקפת סייבר חסרת תקדיםהשביתה במשך כחודש שלם את פעילות הייצור של יצרנית הרכב הבריטיתיגואר לנד רובר, מה שגרם לעצירת ייצור של כאלף רכבים ליום והעמיד בסכנה אלפי מקומות עבודה. בתגובה, הכריזה הממשלה הבריטית אתמול (ראשון) על הענקת ערבות של 1.5 מיליארד ליש"ט לתמיכה בשרשרת האספקה של החברה, שנחשבת לאחת מיצרניות הרכב החשובות במדינה.

המתקפה פגעה במערכות המחשב של שלושת המפעלים של החברה באזור בירמינגהם, העיר השנייה בגודלה בבריטניה, ובעיר ליברפול שבצפון המדינה. ההשבתה הממושכת גרמה לכך שספקים קטנים בשרשרת האספקה מתקרבים לקריסה כלכלית, כאשר חלקם מדווחים כי נותרו להם מזומנים לשבוע נוסף של פעילות, לכל היותר.

מאחורי המתקפה עומדת קבוצת ההאקרים "עכביש מפוזר" (Scattered Spider), שנחשבת לאחת הקבוצות המתוחכמות ביותר בעולם. הקבוצה הייתה אחראית בחודשים האחרונים למתקפות נוספות על רשתות קמעונות בריטיות גדולות, כולל M&S ו-Co-op, שגרמו להשבתות תפעוליות ארוכות ולחשיפת מידע אישי של מיליוני לקוחות.

נעם משה, ראש צוות קבוצת המחקר Team82 של קלארוטי. "מדובר על התפשטות רשתית ורוחבית של התוקף",צילום: ג׳ון אלווארז

מטרות אידיאליות למתקפה

הבחירה ביגואר לנד רובר כמטרה איננה מקרית. לדברי נעם משה, ראש צוות קבוצת המחקר Team82 של חברת הסייבר הישראלית קלארוטי, "כאשר מתקפת סייבר משתקת לחלוטין מספר קווי ייצור של חברה, מדובר במתקפה על יותר ממערכת אחת. מדובר על התפשטות רשתית ורוחבית של התוקף במספר מערכות ברשתות החברה ורשת הייצור".

חברות ותיקות כמו יגואר, שנוסדה בשנות ה-20 של המאה הקודמת, מתאפיינות במערכות מחשב מורכבות שנבנו שכבה על שכבה לאורך עשרות שנים. מערכות אלו כוללות חיבורים ישנים, שרתים שאיש כבר לא עוקב אחריהם ותשתיות שקשה למפות במלואן. עבור האקרים מדובר במטרה אידיאלית - קשה לאבטח את מה שאינך יודע שקיים.

משה מסביר כי "משך ההשבתה והשפעתה על מספר קווי ייצור מצביעים על כך שהתוקף התפשט ברשת והשיג שליטה על מספר נכסים. לאחר השגת השליטה, התוקפים החלו במתקפה של הצפנת מידע ושרתים או השבתה שלהם, על מנת לדרוש כופרה או ליצור נזק פיזי".

יגואר. ההשלכות הכלכליות של המתקפה חורגות הרבה מעבר לחברה עצמה,צילום: אי.פי.איי

מגמה עולמית מדאיגה

המתקפה על יגואר מייצגת מגמה חדשה בעולם הסייבר - מעבר מתקיפת נתונים למתקפות על תשתיות ייצור קריטיות. "יותר ויותר תוקפים מכוונים את תקיפותיהם כנגד חברות המספקות תשתיות קריטיות או תעשיות ייצור, כיוון שפגיעה בהם עלולה לגרום לנזק רחב יותר", מציין משה.

ההשלכות הכלכליות של המתקפה חורגות הרבה מעבר לחברה עצמה. שרשרת האספקה הגלובלית בתעשיית הרכב מתאפיינת בתלותיות הדוקה בין יצרנים לספקים, כך שהשבתה במפעל אחד יכולה לגרור עיכובים בייצור ברחבי העולם.

שר הכלכלה והמסחר הבריטי, פיטר קייל, תיאר את המתקפה כ"תקיפה לא רק על מותג בריטי איקוני, אלא על תעשיית הרכב שלנו המובילה בעולם". הערבות הממשלתית, שתמומן על ידי גופים פרטיים ותובטח על ידי סוכנות האשראי הבריטית לייצוא, צפויה לשחרר 1.5 מיליארד ליש"ט לתמיכה בספקים.

מה צריכות לעשות חברות ישראליות?

עבור חברות ישראליות הפעילות בתחום רכיבי הרכב והטכנולוגיה ועובדות עם יצרנים גלובליים, המקרה מדגים את הצורך בהיערכות מוקדמת. לדברי משה, "על מנת להיערך למצבים כאלה, חברות צריכות להגביר את המודעות לאבטחת סייבר, לחנך את העובדים כנגד התקפות ידועות כגון התקפות דיוג, והשקעה בכלי הגנה וניטור על הרשת".

השאלה המרכזית שהמקרה מעלה נוגעת למשמעות הערבות הממשלתית - האם היא עלולה ליצור תמריץ הפוך שיפחית את המוטיבציה של חברות להתחזק מבחינת אבטחת סייבר? משה סבור שלא: "פגיעה כתוצאה מהתקפת סייבר עלולה להיות בעלת משמעות כלכלית רצינית, והיא התמריץ המרכזי עבור חברות לשיפור ההגנה והמודעות להתקפות בסייבר".

המתקפה על יגואר מדגימה שבעידן הדיגיטלי, השאלה כבר איננה אם תתרחש מתקפת סייבר על תאגיד גדול, אלא איך הוא יצליח להכין עצמו מראש, לזהות אותה בזמן ולחזור לפעילות מבלי לקרוס כלכלית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר