ישראל ידועה כמעצמת הייטק, אבל בשנים האחרונות הולך ומתרחב פער בין הביקוש לאנשי טכנולוגיה לבין ההיצע המקומי. לפי נתונים עדכניים, חסרים אלפי מהנדסים מדי שנה בשוק, ובתחום ה-AI הפער חריף עוד יותר. ישראל צריכה כיום 15,000 מפתחים נוספים, בעיקר במהנדסי תוכנה ומדעני נתונים - במיוחד בתחום ה-AI.
כמעט כל סטארטאפ שמבקש להתחרות בזירה הגלובלית נדרש היום למומחים בבינה מלאכותית, בלמידת מכונה ועיבוד נתונים, אך מספרם בישראל מצומצם והביקוש עולה על ההיצע. התוצאה היא תחרות חריפה, עלויות שכר גבוהות מאוד ולעיתים דחייה או ביטול של פרויקטים חדשניים. כך, בדצמבר 2024 השיקה ישראל תוכנית חירום להביא 200 מומחי AI מחו"ל בתקציב של 7 מיליון שקל, עדות נוספת לחומרת המחסור.
מול המציאות הזו הולכת ומתפתחת תופעה אחרת: פנייה אל מדינות מרכז אירופה. פולין, צ'כיה ורומניה הפכו בעשור האחרון למוקדי פיתוח גלובליים, עם מערכות אקדמיות שמספקות מדי שנה אלפי בוגרי הנדסה ומדעי המחשב. פולין לבדה מונה למעלה מ-400 אלף מפתחים והיא מדורגת במקום הראשון באירופה בכמות מומחי AI מסוג Tier 2 - הרמה המתקדמת ביותר. רבים מהם מתמחים בתחומי AI ומגיעים לשוק עם ניסיון מעשי בזכות שיתופי פעולה הדוקים בין אוניברסיטאות לתעשייה.
פערי השכר בין ישראל למרכז אירופה מגיעים לכ-70%, נתון דרמטי שמאפשר לסטארטאפים להרחיב את הצוותים שלהם מבלי לחרוג מתקציב, במיוחד בתחום ה-AI, שם החיסכון יכול להגיע עד 68% לעומת גיוס מקומי.
חשוב להדגיש כי זה אינו תחליף לעובדים הישראליים המצטיינים, אלא השלמה הכרחית. החדשנות, היזמות והובלת הארכיטקטורה הטכנולוגית נשארות בישראל, בעוד הצוותים באירופה מספקים בניין כוח רחב שמאפשר להוציא לפועל את התכניות במהירות וביעילות.
יתרון תחרותי בתחום ה-AI
תחום ה-AI ממחיש את היתרונות בצורה הברורה ביותר. במרכז אירופה נבנים מסלולי הכשרה ייעודיים ללמידת מכונה, ראייה ממוחשבת ו-NLP (עיבוד שפה טבעית), כשהבוגרים משתלבים בפרויקטים אמיתיים עוד במהלך הלימודים. ברומניה, למשל, 29% מהבוגרים הם במקצועות STEM, שיעור גבוה מהממוצע האירופי. המשמעות היא שכבר עם כניסתם לשוק העבודה, הם מגיעים עם ניסיון מעשי רלוונטי ויכולים להשתלב מיד בצוותים גלובליים.
עבור סטארטאפ ישראלי, זהו יתרון עצום: כוח אדם איכותי שיכול להאיץ את המעבר מרעיון למוצר עובד.
חברות מובילות כמו מיקרוסופט השקיעו מיליארדים בפיתוח "Polish Digital Valley" להפיכת פולין למרכז טכנולוגי אזורי. חברות נוספות בתחומי הפינטק, הבריאות הדיגיטלית והסייבר בוחרות להחזיק את צוותי החדשנות והליבה בישראל ובמקביל משלבות צוותי פיתוח, QA ותמיכה טכנית ממרכז אירופה.
המנהלים מספרים שהשילוב הזה מאפשר להם ליהנות מהטוב שבשני העולמות: מצד אחד שמירה על יצירתיות וחדשנות ישראלית ומצד שני הרחבת כוח האדם בצורה יעילה וחסכונית. במקרים רבים הדגם הזה הפך מגבול הכרחי לפתרון אסטרטגי קבוע, שמעניק לחברה יציבות וצמיחה לטווח ארוך.
סטארטאפים שיידעו לנצל את היתרון של מרכז אירופה כאסטרטגיה שתאפשר להם לשמור על יתרון תחרותי יוכלו לשמר את מקומם בחזית העולמית. עם השקעות ממשלתיות של מיליארדי יורו באירופה ותוכניות לעידוד חברות AI, המגמה רק תתחזק והשילוב בין החדשנות הישראלית לכוח הביצוע הגלובלי מציע ליזמים דרך להתמודד עם המחסור המקומי ולהפוך אותו להזדמנות.
המגמה הזו אינה ייחודית לישראל או לאירופה. ענקית הייעוץ הטכנולוגי Accenture הודיעה בדוח הרבעוני האחרון שלה כי תבצע "עזיבה מהירה" של עובדים שאינם מסוגלים לרכוש מיומנויות חדשות בבינה מלאכותית. במקביל, היא הכשירה מחדש כ-550 אלף עובדים והשיקה תוכנית התייעלות בהיקף של כ-865 מיליון דולר, לצד גיוס של כ-77 אלף מהנדסי AI חדשים מתחילת השנה.
נתונים אלו ממחישים כיצד גם תאגידי ענק נאלצים לאזן בין פרידה מהירה מכוח אדם מיושן לבין השקעות חסרות תקדים בהון אנושי חדש, מגמה שמאירה את עוצמת השינוי הגלובלי בשוק העבודה.
כמו בכל מהלך עסקי, גם כאן נדרשת בחירה מושכלת: שילוב נכון של עובדים ממרכז אירופה לא מחליף את ההון האנושי הישראלי, אלא מחזק אותו. זהו מהלך שמאפשר לסטארטאפ להמשיך להוביל בחדשנות, מבלי לוותר על קצב וצמיחה.
הכותבת היא מנכ"לית חברת Global Teams
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו