"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

יותר שקיפות, פחות ניתוק: מערכת AI חדשה משפרת את הטיפול בילדי אומנה

מערכת אמריקנית מאפשרת תקשורת מאובטחת בין משפחות אומנה לעובדים סוציאליים • המיזם מעורר חששות מפני בעיות אבטחה ופגיעה בקשר הבין-אישי בתהליך הרגיש • "הטכנולוגיה אינה מחליפה את המגע האנושי, אלא מחזקת אותו", אומר מומחה ישראלי

,עודכן
0השמעה
משפחת אומנה, אילוסטרציה. צילום: Getty Images

במדינת וירג'יניה המערבית בארה"ב הושקה לאחרונה מערכת טכנולוגית חדשה המיועדת לשפר את התקשורת והתיאום בין משפחות אומנה, עובדים סוציאליים ואנשי מקצוע נוספים בתחום הרווחה. המערכת, שנקראת C.O.M.E.T, נועדה לייעל את ניהול המידע ולספק שקיפות רבה יותר במערכת האומנה המורכבת.

על פי פרסומים, המערכת פועלת כפלטפורמת תקשורת דיגיטלית מרכזית המאפשרת לכלל הגורמים המעורבים לשתף מידע רלוונטי באופן מאובטח ונוח לשימוש. במקום להתנהל מול מסמכים מפוזרים ותכתובות דואר אלקטרוני ארוכות, המשתמשים יכולים לגשת דרך ממשק אחד לכל הנתונים החיוניים על הילדים שבטיפולם - החל ממועדים חשובים ומסמכים נחוצים, דרך פרטי פגישות ועד למידע רפואי רגיש. ריכוז הנתונים במקום אחד יוצר רמת יעילות ותיאום שלא הייתה קיימת קודם לכן.

הטכנולוגיה המוטמעת במערכת כוללת כלי AI המסוגלים לנתח את הנתונים ולספק תובנות שיכולות לשפר את איכות הטיפול בילדים. כך, למשל, המערכת יכולה לזהות דפוסים בנתוני בריאות כדי להתריע מראש על בעיות רפואיות אפשריות, או לסייע במציאת משפחת האומנה המתאימה ביותר לילד ספציפי על בסיס צרכיו המיוחדים, הרקע שלו ומיקום גיאוגרפי. היכולת לספק מידע מדויק ועדכני בזמן אמת עשויה להפחית את מספר המשפחות שנסגרות עקב תסכול מחוסר תקשורת, ולקצר את משך שהותם של ילדים במערכת.

משפחת אומנה (אילוסטרציה). קיימים חששות מפני פרצות אבטחה שעלולות לחשוף מידע רגיש על ילדים ומשפחותיהם,צילום: gettyimages

עם זאת, לצד היתרונות הפוטנציאליים, המיזם מעורר גם ביקורת וחששות. מתנגדים טוענים כי התלות הגוברת בטכנולוגיה עלולה לפגוע במגע האנושי החיוני בין עובדים סוציאליים למשפחות, שהוא קריטי במקרים רגישים כמו ילדי אומנה. בנוסף, קיימים חששות מפני פרצות אבטחה שעלולות לחשוף מידע רגיש על ילדים ומשפחותיהם, וכן קיים קושי בהטמעת מערכות טכנולוגיות בקרב משתמשים שאינם בקיאים בתחום. ישנם גם קולות המבקרים את ההוצאה הכספית הגבוהה, וטוענים כי מיליוני הדולרים שהושקעו היו יכולים להיות מופנים ישירות לתמיכה כספית במשפחות או לחיזוק כוח האדם המקצועי.

"הטכנולוגיה יכולה לשמש כגשר בין העולמות המורכבים של הילדים והמשפחות", מסבירה עדי מקל, עובדת סוציאלית ומנהלת שירות האומנה הארצית במשרד הרווחה. "היא מאפשרת לנו לבנות עבורם רשת תמיכה הדוקה ויעילה יותר".

זכי חרוב. "לא רק כלי טכנולוגי, אלא שינוי תפיסתי",צילום: יח"ץ

זכי חרוב, מנכ"ל ומייסד ארגון "שחר" - שירותי אומנה, מצטרף לדברים: "מערכות כאלו הן לא רק כלי טכנולוגי, אלא שינוי תפיסתי. היכולת לחבר את כלל הגורמים לפלטפורמה אחת מאובטחת יוצרת שקיפות שמאפשרת לא רק לתת מענה מהיר ויעיל יותר לצורכי הילד, אלא גם לחזק את תחושת השייכות והביטחון של משפחות האומנה עצמן". חרוב מדגיש כי "הטכנולוגיה, במקרה זה, אינה מחליפה את המגע האנושי, אלא מחזקת אותו ומשחררת את אנשי המקצוע מהביורוקרטיה, כדי שיוכלו להתרכז בליבת העבודה החשובה - הטיפול בילדים".

המיזם בוירג'יניה המערבית עשוי לשמש כמודל למדינות נוספות בארה"ב ובעולם, כולל ישראל. ההצלחה או הכישלון של המערכת, והאופן שבו היא תטפל באתגרים הניצבים בפניה, יקבעו אם טכנולוגיות דומות ייושמו בעתיד בתחומים נוספים של הרווחה והשירותים החברתיים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר