המלחמה הארוכה בישראל מותירה חותם כבד גם בנפש. הנתונים מדברים בעד עצמם: עלייה של יותר מ-300% באבחנות פוסט־טראומה בקרב ילדים ונוער, כחמישית מאוכלוסיית ישראל סובלת מתסמינים של PTSD, והשימוש בתרופות הרגעה עלה מ-3.8% לפני המלחמה ל-10% כיום. נתונים שפורסמו בשבוע שעבר על ידי אגף השיקום במשרד הביטחון מחדדים את חומרת המצב: כ-11 אלף פצועים בנפשם מאז פרוץ המלחמה, עם תחזית ל-50 אלף נוספים עד 2028.
במציאות זו, שבה מערכת הבריאות אינה מסוגלת להתמודד עם הצרכים בשטח, קמות טכנולוגיות ישראליות שמנסות לגשר על הפער ולתת מענה לאוכלוסייה כולה: חיילים, מילואימניקים ואזרחים.
דוגמה לפתרון חדשני בתחום בריאות הנפש הוא Kai.ai - סטארט-אפ ישראלי שפיתח פלטפורמה ייחודית המשלבת בין נוכחות אנושית לבין בינה מלאכותית חכמה וזמינה 24/7 ישירות בוואטסאפ, מכל מקום ובכל רגע.
במסגרת השירות, פסיכולוגים מוסמכים בונים לכל משתמש תוכנית ליווי מותאמת אישית וזמינים עבורו בצ'אט תמיכה. במקביל, הבינה המלאכותית ממשיכה ללוות אותו ביום-יום על פי ההנחיות המדויקות של התוכנית. כך נוצרת חוויית תמיכה רציפה ומדויקת, שמבוססת על שיח בגובה העיניים ושיטות פסיכולוגיות מתקדמות.
המערכת מציעה בדיקות יומיות, תזכורות חכמות, שיח תומך, פרוטוקלים פסיכולוגיים מתקדמים וכלים שימושיים כמו תרגולי נשימה, מיינדפולנס וניהול רגשות. לצד זה, קאי כוללת מנגנון בטיחות מתקדם, שמזהה בזמן אמת מצבים רגשיים מורכבים, ומפנה לתמיכה אנושית במצבי סיכון.
במחקר קליני שביצעה החברה ואוניברסיטת רייכמן בקרב כ-1,000 סטודנטים המסתייעים בקאי חודשים ארוכים מוכיח את היעילות: ירידה של 44% בחרדה, 33% בתסמיני פוסט-טראומה ו-17% בדיכאון. המחקר מעריך חיסכון של 1.55 מיליון דולר שנתי למערכת הציבורית לכל 1,000 משתמשים.
"אנחנו הופכים תמיכה רגשית לנגישה, רציפה ואפקטיבית, לכל מי שזקוק לה", מסביר אלכס פרנקל, מייסד שותף ומנכ"ל Kai.ai. "בעיקר עכשיו, כשמדינה שלמה מתמודדת עם טראומות מתמשכות, המלחמה הארוכה והזיכרונות מהטבח הקשה של 7.10 יוצרים צורך חסר תקדים במענים נפשיים. חשוב לזכור, כי הבינה המלאכותית לא באה להחליף את הטיפול האנושי אלא מסייעת למטפלים. היא שם כדי להקל על המערכת ולכן המודל המשולב מאפשר לכל מטופל להרגיש בטוח".
מענה ייחודי ברגעי המשבר עצמם
אפליקציית Rescue, מציעה מענה ייחודי ברגעי המשבר עצמם, התקפי חרדה בזמן אמת. האפליקציה החינמית פותחה מתוך חוויות אישיות של התמודדות עם חרדה, בשיתוף פסיכולוגים ומטפלים, והיא בנויה לספק עזרה ראשונה נפשית בלחיצת כפתור. כאשר המשתמש מדווח על תסמינים, האלגוריתם מזהה את סוג ההתקף ומספק פרוטוקול מותאם: מטכניקות נשימה והרפיה שממתנות את הדופק ועד הכוונה לגורמי חירום במידת הצורך. החוזקה שלה כמו עם Kai היא זמינות מיידית מהסמארטפון, ללא עלות וללא מחסומים, והמפתחים מדגישים כי מדובר בכלי משלים ולא בתחליף לטיפול מקצועי. כך, Rescue ממחישה כיצד טכנולוגיה יכולה להפוך לכלי הצלה אישי בכיס, כזה שמחזיר תחושת שליטה ברגעים שבהם המציאות מתפרקת.
יעל קומיי, המייסדת של Rescue: "בחודש יוני, בהשפעתה של מלחמת ישראל-איראן, ימים של מציאות בלתי צפויה, אזעקות, פחד ובדידות, רסקיו הייתה שם. במאמצים משולבים של הצוות שלנו, הגענו לתוצאה מדהימה: יותר מ-1,600 הורדות חדשות בתוך ימים ספורים. מאות הודעות מרגשות של אנשים שהתמודדו עם חרדה וכאוס ומצאו את הפתרון ברסקיו".
ערכת טיפול רובוטית
בצד הפיזי, נכנסת לתמונה ערכת הטיפול הרובוטית ADAMA של חברת ARHIMOTION. מדובר בפלטפורמה רובוטית טיפולית חכמה ולא פולשנית, שמבוססת על תנועות גוף עדינות וקשובות. היא פותחה במטרה לסייע למי שסובל מפוסט טראומה או מנדודי שינה, להפחית חרדה ולעודד הרפיה ושינה עמוקה, כל זאת בלי תרופות, בלי הגעה למרפאה ובלי מגע ישיר. הטכנולוגיה הופכת מיטה רגילה למיטה טיפולית חכמה, ומספקת למטופל סדרת תנועות חזרתיות ומנחמות שיוצרות תחושת ביטחון.
"התנועות העדינות משדרות למוח שהגוף מוגן", מסביר עמנואל נתנוב, מנכ"ל החברה "וכך נוצרת סביבה טיפולית שמחזקת גם את הנפש וגם את המערכת הפיזיולוגית".
הייחודיות של ADAMA היא ביכולת לשלב טיפול פיזיולוגי עם מענה נפשי. בעידן שבו מאות אלפי ישראלים מחפשים דרכי התמודדות, נגישות כזו של טיפול בבית, בלבוש מלא, ללא חשש, עשויה להיות קריטית.
"לא מחליפה את הקשר האנושי"
חשוב לזכור כי פיתוחים טכנולוגיים שנועדו לסייע בעידן של מחסור חמור באנשי טיפול ועלייה דרמטית בהתמודדות נפשית הם מבורכים ואף חיוניים. אך לא לכל אחד הם מתאימים ועדיין יש חשיבות מכרעת לנוכחות של גופים ועמותות שמלווים את הנפגעים מקרוב. אחת מהן היא עמותת מרכז אלה לסיוע נפשי במקרה של אובדן וטראומה שמאז 7.10 העניקה מאות אלפי שעות טיפול פרטני, קבוצתי ומשפחתי למגוון אוכלוסיות, ביניהן משפחות חטופים, משפחות שכולות, בני ובנות זוג של נרצחי מסיבות הטבע בדרום, סבים וסבתות המתמודדים עם אובדן נכדם או נכדתם במלחמה וגם למעגלים נוספים של כאב: דודים ודודות, אחיינים וחברים של החטופים בעזה.
רונה אקרמן, עו"סית קלינית, פסיכותרפיסטית וסמנכ"לית בעמותה: "הטכנולוגיה בהחלט יוצרת נגישות חדשה ומגיעה לאנשים שלא היו פונים לטיפול מסורתי, אבל היא לא מחליפה את הקשר האנושי. כל מענה חדש הוא מבורך, אבל חייבים לזכור שהטיפול חייב להיות מקצועי, מותאם אישית ומבוסס על אינטראקציה אנושית ובין-אישית, שהיא לרוב הראשונה שנפגעת במצבי טראומה. אם הבינה המלאכותית משולבת עם מעקב של אנשי טיפול, היא יכולה להפוך לכלי תומך ומשלים וזה אכן חשוב, אך אינה יכולה להחליף את המפגש האנושי, את האמפתיה, ואת היכולת לזהות את הצרכים הייחודיים של כל מטופל".
למרבה הצער, ישראל הופכת בהדרגה למעבדה חיה לפיתוח טכנולוגיות התמודדות עם טראומה. סטארט־אפים מקומיים מציעים כבר היום פתרונות שמיושמים בעולם ועמותות מספקות את המעטפת האנושית. השילוב הזה, בין חדשנות פורצת דרך לחמלה טיפולית, מייצר מודל ייחודי: לקחת את הכאב הקולקטיבי ולתרגם אותו לחדשנות גלובלית. כך, מוכיחה ישראל שגם מתוך המשברים הקשים ביותר אפשר להצמיח לא רק טכנולוגיה של הישרדות, אלא גם כלים של ריפוי, תקווה וחוסן חברתי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו