לסופר ספרטה אולי יהיה צבא חזק, אבל האם יהיה לה גם הייטק?

בנאומו בכנס החשב הכללי הציג ראש הממשלה בנימין נתניהו תסריט קודר: ישראל בדרך לבידוד בינלאומי הולך ומעמיק. לדבריו, נהפוך ל"ספרטה" מודרנית וניאלץ לפתח יכולות אוטורקיות. לא מדובר במעידה לשונית, אלא באזהרה מחושבת, כזו שעלינו לקחת ברצינות, במיוחד כשמדובר בענף ההייטק, שמטבעו נשען על גלובליזציה.

היסטורית, ספרטה בחרה להתכנס פנימה ולהישען על חרב בלבד, בעוד אתונה בנתה כוח גם דרך דיפלומטיה, מסחר ותרבות. ישראל חייבת לשמור על עוצמה צבאית, אך אסור לה להמעיט בערכה של העוצמה הגלובלית, זו שמביאה לכאן הון זר, שיתופי פעולה, והשפעה מדינית.

עוצמתו של ההייטק היא זו שסללה את הדרך להסכמי אברהם, ופתחה שיתופי פעולה אזוריים היסטוריים, כולל במפרץ. אם המרקם הזה ייסדק, זה לא רק נזק כלכלי אלא גם פגיעה במעמד האסטרטגי של ישראל

הנתונים ברורים: לפי OECD, בין 2015 ל-2023 השקעות זרות היוו כ-71% מההשקעות בסטארט אפים ישראליים. גם ב 2024, למרות המלחמה, קרנות זרות הובילו 75% מההשקעות ו-54% מהעסקאות, כך לפי בנק ההשקעות ג'פריז.

כלומר, ההייטק הישראלי אינו יכול להתקיים בבידוד. אם ההון הזר ייסוג, יהיה על המוסדיים בישראל להיכנס לחלל, אחרת האקוסיסטם עלול לקרוס.

מעבר להון, ישראל חשופה גם לאיומים גיאופוליטיים: חברות ישראליות תלויות במעמדה של ישראל בתוכנית Horizon Europe - מסגרת מחקר אירופית בהיקף 95 מיליארד אירו. בין 2021 ל-2024 נהנו חוקרים וחברות ישראליות ממענקים של כ-1.1 מיליארד אירו. שלילה של ישראל מהתוכנית תכה פגיעה אנושה לא רק במחקר אלא גם בסטארטאפים צעירים.

אסור לשכוח שגם הייצוא הישראלי נשען על ההייטק: כ-80 מיליארד דולר ב-2023, למעלה ממחצית מכלל הייצוא. יותר מכך - עוצמתו של ההייטק היא זו שסללה את הדרך להסכמי אברהם, ופתחה שיתופי פעולה אזוריים היסטוריים, כולל במפרץ. אם המרקם הזה ייסדק, זה לא רק נזק כלכלי אלא גם פגיעה במעמד האסטרטגי של ישראל.

בעולם שבו חדשנות וטכנולוגיה קובעות את יחסי הכוחות, עוצמה צבאית לבדה כבר אינה מספיקה. השאלה האמיתית היא לא אם נהפוך ל"סופר ספרטה", אלא אם נצליח לשמור על ישראל כאתונה טכנולוגית - מדינה שמייצרת חדשנות, מובילה ברמה גלובלית, ומבוססת על בריתות ושיתופי פעולה. כי בלי הייטק, גם הצבא החזק ביותר לא יספיק.

הכותבת היא מנכ"לית CodeValue