שנת תשפ"ה הייתה סוערת עבור כל המגזר העסקי בישראל, ובתוכו גם תעשיית ההייטק המקומית, שחוותה טלטלות ושינויים רבים. המלחמה הפכה את תחום הסייבר לזירה נוספת בעימות עם אויבי המדינה, פריצות הדרך והפיתוחים בתחום הבינה המלאכותית הכריחו חברות רבות לתכנן מסלול מחדש וההאטה בהשקעות והקיפאון בהיקף התעסוקה בתחום הגבירו את אי-הוודאות הכלכלית.
"שנת 2025 סימנה עבור ההייטק הישראלי שנה של אתגרים לצד הישגים. חוסר היציבות הכלכלית והביטחונית יצר לחצים על חברות ועל משקיעים, אך התעשייה הוכיחה שוב את חוסנה וחשיבותה לכלכלה הלאומית. נמשכה הצמיחה בתחומי הבינה המלאכותית, הסייבר, הענן והפינטק, תחומים שבהם ישראל ממשיכה לשמור על מובילות עולמית, לצד מגמות של מיזוגים ורכישות המעידות על התבגרות השוק", אומר אלון בן צור, יו״ר איגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים. "נושא ההון האנושי נותר מרכזי: מחסור בכוח אדם מיומן וחשש מבריחת טאלנטים חייבו צעדים לשימור עובדים מנוסים ולשילוב אוכלוסיות חדשות בהייטק. אלו מהלכים קריטיים לשמירה על יתרון יחסי ולביסוס הצמיחה ארוכת הטווח".
"למרות האתגרים, החברות הישראליות המשיכו להציג גמישות, יצירתיות ויכולת להוביל את העולם בחדשנות. האתגר לשנה הקרובה יהיה תרגום החוזקות הללו ליציבות ולהמשכיות - כך שההייטק יוכל להמשיך לשמש מנוע צמיחה חיוני למשק הישראלי כולו", מוסיף בן צור.
בכירים ובכירות מחברות הייטק ישראליות סיפרו לנו כיצד עברה השנה בתחומים שבהם הם עוסקים ועל מה שלהערכתם צפוי להתרחש גם בשנה הבאה.
פינטק: האיום המרכזי מגיע מכיוון אחר
אריאל חן, מייסד-שותף ומנכ״ל חברת Chargeflow, מסביר כיצד השנה האחרונה סימנה שינוי חד בשוק האיקומרס והפינטק: "אם בעבר עיקר האיומים נבעו מנוכלים שהשתמשו בכרטיסי אשראי גנובים - בעיה שמערכות זיהוי ובקרת הונאה מתקדמות למדו לעצור ביעילות, הרי שהיום האיום המרכזי מגיע מכיוון אחר לגמרי.
"כך, השנה נרשמה עלייה חדה בהיקף 'ההונאות הידידותיות', שכבר מהוות כ-75% מכלל ה-Chargeback (החזר כספי על עסקאות כרטיס): לקוחות אמיתיים שמבצעים רכישה לגיטימית, אך מכחישים אותה לאחר מכן, לעיתים במטרה לנצל את מנגנוני ההחזר של חברות האשראי. השילוב בין מעבר ההונאות הקלאסיות להונאות החדשות, לבין שינויי ההתנהגות של הצרכנים, מאלץ את התעשייה לבנות כלים חדשים לניהול סיכונים ולשימור אמון הלקוחות במסחר הדיגיטלי.
"הכחשות עסקה הפכו לאחת הבעיות המורכבות ביותר לעסקים דיגיטליים. הטכנולוגיות החדשות מאפשרות לנתח בזמן אמת דפוסי התנהגות, לזהות ניסיונות הונאה עוד לפני שהם מתרחשים, וללמוד מכל עסקה כדי להשתפר. ב-Chargeflow אנחנו פועלים על בסיס רשת גלובלית של עשרות אלפי סוחרים ומיליארדי עסקאות, שממנה מוזרם מידע בזמן אמת למערכות בינה מלאכותית. כך נוצרת שכבת הגנה משותפת וחכמה, שמסייעת לעסקים למנוע הפסדים ולשמור על אמון הלקוחות במסחר הדיגיטלי".
רונן סולומון, מייסד ומנכ"ל חברת altshare: "השנה החולפת הייתה שנה יוצאת דופן, שנת מילואים והתמודדות לא פשוטה, אישית ועסקית. חלק משמעותי מעובדי altshare גויסו לשירות מילואים ארוך, והחברה כולה התייצבה מול האתגר: עובדים לקחו אחריות רבה יותר, כיסו על חבריהם והוכיחו חוסן ארגוני אמיתי במבחן מציאות. כלוחם גולני לשעבר ואב לבן לוחם בסיירת מובחרת שנלחם בעזה מאז 7 באוקטובר, אני חווה מקרוב את השילוב המורכב בין ניהול חברה לבין דאגה אישית. אלו לילות לבנים ולחצים שמרבית היזמים לא מדברים עליהם, אבל הם חלק בלתי נפרד מהדרך.
"לצד זאת, זו הייתה גם שנה של הישגים משמעותיים... בזכות הפלטפורמה הייחודית שפיתחנו, ואיחדנו יכולות AI מתקדמות כדי לאפשר ללקוחותינו מערכת יעילה וחכמה יותר. המבט קדימה ממוקד בשוק האמריקני, שמהווה מנוע צמיחה משמעותי עבור החברה. בימים אלה אנו עושים מהלכי חדירה לשוק, כגון גיוס צוות מקומי ובידול ברור מול שחקנים מקומיים.
"במבט על האקוסיסטם הטכנולוגי בישראל, אני צופה כי השנה הקרובה תמשיך להיות מונעת על ידי סייבר ו-AI, שמהווים כר פורה ליזמים עם ניהול יעיל, רזה ואסטרטגי. טיפ הזהב שלי: להשקיע בקרנות הון סיכון, בענף הלא-סחיר, וליהנות מהערכות השווי שמייצרות כיום הזדמנויות השקעה".
שיווק: חשיבה של מייסדים
מור לוי גייר, מייסדת-שותפה Z21: "אנשי השיווק בהייטק הישראלי הבינו דבר פשוט: אם לא נקבע את הקצב, הקצב יקבע אותנו. העולם נהיה 'מיקסטייפ' אחד גדול: מוצר, מותג, חדירת שוק, מכירות, קהילה - הכול מתערבב, והכאן־ועכשיו מתיישן כמו קרטיב בשמש יולי. לכן מנהיגות שיווקית חדשה צומחת כאן, עם פחות נאומים, ועם הרבה יותר עבודה.
"בתשפ״ו, שיווק הוא הנהגה. לא 'ספק שירותים' ולא 'מפעל קמפיינים'. אתם קובעים חזון, מתרגמים אותו למספרים, ומסנכרנים את הארגון לקצב של הטכנולוגיה. מי שמחבר כלים עם כישרון, מהירות עם משמעות, ואותנטיות עם ROI - מזיז הרים. מי שלא? נשאר עם מצגות יפות ותוצאות בינוניות.
"אז מה מאפיין את ההנהגה השיווקית החדשה? חשיבה של מייסדים: חזון חד, נחישות, התמדה, אילתור, והכרעות מהירות גם כשלא נוח. השפעה מהירה: עבודה נמרצת ב״פעימות״ שמייצרות השפעות עסקיות מיידיות, מכינים את הקרקע לצמיחה בלי לשרוף תקציב. כבר לא תשמעו “נתחיל למדוד ברבעון הבא”. מנהלי השיווק אשר שורדים את המהפכה מקבלים החלטות שיווקיות שמזיזות את ה-P&L. האדם והמכונה: המכונה מאיצה, האדם מכוון. אוטומציה בשביל הקצב; אינטואיציה ואמפתיה בשביל הכיוון.
הסיפור הוא עדיין כל הסיפור: מעל הכל צריך סיפור מוצר עם עמוד שדרה, ואוזן על הקרקע - ללקוחות, לשותפים ולצוות. אך איך ניתן ליישם ביום-יום? תצמידו את מחלקת השיווק למוצר ולמייסדים בסטאנד-אפים קבועים; תרוצו על EGC (תוכן מעובדים) ושיתופי-לקוח שמרגישים אמיתיים; תבנו נראות ל-Social Search ו-GEO (מנועים גנרטיביים), כי שם מתקבלות ההכרעות; תחזיקו סטאק-AI רזה ומדיד - לא גן חיות של כלים; תרעננו נכסי תוכן ותיקים עם דאטה מקורי במקום 'עוד פוסט'.
"או בקיצור - תתנו למכונות להאיץ אתכם ולאנושיות לבדל אתכם".
רובוטיקה: שהמכונות יעבדו בלי הפסקה
פרופ' מור פרץ, מנכ"ל ומייסד CaPow: "בשנה האחרונה גברה ההבנה שתשתיות הטעינה המסורתיות, כמו עמדות סטטיות או טעינה אינדוקטיבית, יוצרות מגבלות תפעוליות מהותיות. הצורך בעצירות יזומות לטעינה גורם להשבתות תכופות ותחזוקה מסובכת. יותר ויותר מפעילים בתעשייה החלו לזהות שהיכולת לשמור על תפוקה יציבה ורציפה תלויה בהפחתת התלות בתשתיות טעינה נייחות, במיוחד באתרים שפועלים מסביב לשעון.
"התחזית לשנה הקרובה מראה כי ארגונים יחפשו פתרונות שמאפשרים פעולה רציפה גם בהיבט האנרגטי. ב-CaPow אנחנו מתמקדים בלספק למפעלים ומרלו"גים אנרגיה תוך כדי תנועה, דבר שמאפשר לרובוטים לפעול ללא השבתות. המטרה היא להגביר את ייצור המערכות שלנו כדי לתמוך בדרישה הגוברת של השוק לתפוקה מקסימלית, והעלאת יעילות תפעולית, במיוחד במרכזים לוגיסטיים ובסביבות ייצור עתירות אוטומציה. כגון קווי יצור של רכבים.
"מגמה זו תתרחב גם למפעלים מסחריים נוספים, כחלק מהמאמץ הכולל להגדיל תפוקה ולמקסם את החזר ההשקעה במערכות רובוטיות, במיוחד כששילוב תוכנות בינה מלאכותית וניהול עומסים ידרוש תשתית תפעולית".
בינה מלאכותית: מנוע הצמיחה של כל תחום
שגיב גרינשפן, מנכ"ל חברת Priority: "בשנה האחרונה נרשמה האצה משמעותית באימוץ בינה מלאכותית ברמה הארגונית בקצב שלא ראינו מעולם. יותר ויותר חברות שילבו פתרונות AI כדי לייעל תהליכים, לשפר פרודוקטיביות, לחדד תחזיות עסקיות ולחזק את קבלת ההחלטות. אין ספק כי ניכרה מגמה גלובלית מובהקת בה מערכות ניהול ארגוניות הפכו למנוע לצמיחה, חדשנות וגמישות תפעולית. שילוב AI בליבה הארגונית מאפשר לארגונים להגיב במהירות לשינויים עסקיים, לשפר יעילות תפעולית, ולייצר חווית לקוח ושירות שמייצרת ויצירת יתרון תחרותי מובהק".
"לקראת השנה הקרובה, אנו ב-Priority מעריכים שהשוק, גם ברמה הגלובלית וגם בישראל, ינוע במהירות לעבר אימוץ עמוק ורחב יותר של בינה מלאכותית. מי שלא יעשה זאת לא ישרוד את המהפכה. בעזרת פלטפורמת ERP חכמה מבוססת AI, אנו מציעים ללקוחותינו פתרון מהפכני שמזהה דפוסים, יחליף תהליכים ידניים באוטומטים, מספק תובנות והמלצות, ומייעל תהליכים עסקיים בלחיצת כפתור. משתמשי המערכת יעברו ממבצעי עבודות סיזיפיות למקבלי החלטות בעזרת המלצות המערכת".
אורי גושן, מנכ"ל שותף ומייסד שותף של AI21: "השנה החולפת סימנה את הרגע שבו הבינה המלאכותית יצאה משלב 'ההייפ'. אם בעבר העולם הסתפק בפיילוטים נוצצים, היום מדינות וארגונים מצפים לערך ממשי משימוש ב-AI. ארה״ב ממשיכה להוביל בהשקעות ובחדשנות, סין בונה יתרון דאטה, אירופה מתמקדת ברגולציה ואמון, ומדינות המפרץ, ובראשן סעודיה ואבו-דאבי, מבינות שמדובר בנכס גיאו-אסטרטגי, ומשקיעות ישירות במעבדות הגדולות תוך חתימה על עסקאות חסרות תקדים.
"בישראל, השנה האחרונה הייתה שנת פריחה יוצאת דופן לסטארטאפים בתחום ה-AI: גיוסים של מאות מיליוני דולרים, אקזיטים בולטים וצמיחה מהירה. אבל לצד ההצלחות, ברור שכדי להפוך את ישראל לשחקן משמעותי באמת - לא די בחברות מוצר חדשניות.
"כדי שהבינה המלאכותית תוכל למצות את מלוא הפוטנציאל הכלכלי והחברתי שלה, נדרשת השקעה מתמשכת באקוסיסטם כולו: תשתיות מחשוב חזקות וזמינות, הכשרה והעמקה של טאלנטים מקומיים, וחברות נוספות שמתמקדות בטכנולוגיה בסיסית של AI שיחזקו את הבסיס הטכנולוגי. רק כך ניתן יהיה לעמוד בקצב של המעצמות ולהבטיח שישראל לא תישאר מאחור. בשנה הקרובה נראה את המרוץ הגלובלי מתעצם עוד יותר, עם השקעות ממשלתיות ומסחריות בהיקפים חסרי תקדים. ישראל תצטרך להכריע האם היא מצטרפת למרוץ הזה, או מסתפקת במעמד של שחקן משני".
סייבר: אתגרי זהות חדשים
רון רזין, Chief Strategy Officer בחברת Silverfort: ״ענף הסייבר מתמקם בלב סדר היום העסקי והטכנולוגי. האיומים הולכים ומתרבים, ההשקעות והרכישות מואצות, והצורך בפתרונות מתקדמים הפך קריטי עבור ארגונים בכל מגזר. השנה ראינו את ה-AI נכנס לעומק תהליכי העבודה בארגונים. זה כבר לא סתם באזז, אלא כלי אפקטיבי להאצת תפוקות ולמיצוי כוח האדם הקיים - לעתים ביוזמת ההנהלות עצמן.
"לצד היתרונות, הכניסה הזו מעלה אתגרי זהויות חדשים: מערכות AI נוטות לפעול בדרכים שקשה לחזות, יוצרות חיבורים לא מתוכננים למשאבים פנימיים ועלולות להפוך לנקודות סיכון ממשיות כמו הרשאות עודפות, שימוש לא מורשה וגישה לנתונים רגישים. הצעד הראשון להתמודדות הוא מיפוי מדויק של כל הזהויות בהן ה- AI עושה שימוש, הבנת המשאבים שאליהם הן מתחברות, והבטחה שכל גישה עוברת אימות מתאים. אחרת, זהות וירטואלית עלולה לחמוק מתחת לרדאר ולאפשר תנועה רוחבית או דליפת מידע. ב- Silverfort - פלטפורמת הגנת הזהויות המקיפה שלנו מתמודדת עם אתגר זה בכך שהיא מספקת מיפוי אוטומטי של זהויות שבשימוש כלי AI, ו- MCP – ומגינה עליהן מפני גישה לא מורשית או ניסיונות פריצה".
אלעד שולמן, מנכ"ל ומייסד-שותף ב-Lasso Security: "השנה האחרונה הייתה השנה שבה בינה מלאכותית יוצרת וסייבר התערבבו לגמרי - ואיתם ההזדמנויות וגם האתגרים. סוכני AI יצאו מהמעבדה והפכו למציאות עסקית. אם 2023 ו-2024 התאפיינו בשימוש ב-GenAI chatbots, בהטמעת LLMs ובניסויים עם קופיילוטים, השנה כבר ראינו את הדור הבא: סוכנים אוטונומיים שמבצעים משימות מקצה לקצה, מנהלים שרשראות תהליכים מורכבות, ולעיתים מקבלים גישה ישירה לישות הדיגיטלית שלנו ולמידע אירגוני רגיש ללא בקרה או שליטה.
"מהפכה זו פותחת עולם של הזדמנויות עסקיות אדירות, אך במקביל גם מגוון חדש של סכנות: Indirect prompt injection ברמה מתקדמת, Supply chain vulnerability הפועלים ללא בקרה, וניצול של חולשות כמו Identity Mesh המאפשרת השתלטות על זהויות דיגיטליות, ותסריטי תקיפה שלא הכרנו עד כה.
"ההבנה שהתחום הזה הוא התחום הכי חם בסייבר מתבטאת בצמיחה גדולה מאוד של חברות בתחום, בהשקעות עתק וגם במספר עסקאות רכישה של סטארטאפים ישראלים תוך כמה חודשים. במבט קדימה, התחום צפוי להמשיך לצמוח מכיוון שאיומי הסייבר הנובעים מבינה מלאכותית יוצרת רק יגדלו - ובהתאם הפתרונות שיצטרכו לתת להם מענה".
אלקטרוניקה: להתחיל לייצר בינה אנושית
קווין צ'ו, מנכ"ל LG ישראל: "השנה שחלפה הייתה מאתגרת עבור תעשיית האלקטרוניקה העולמית: האטה כלכלית, תחרות גוברת ולחצים על שרשראות האספקה. למרות זאת, LG המשיכה להוביל בחדשנות ולפתח טכנולוגיות מתקדמות המבוססות על בינה מלאכותית.
"אנחנו מאמינים שהשלב הבא בבינה מלאכותית הוא להפוך אותה ליותר 'אנושית', לא רק חכמה ומדויקת, אלא כזו שיודעת להבין את הצרכים של המשתמש, לדבר בשפה שלו, ולהפוך את חיי היומיום לפשוטים ונוחים יותר. הפלטפורמה שלנו, LG ThinQ, משלבת טכנולוגיות AI שמבינות הקשר, מזהות דפוסי שימוש, ומאפשרות לנו לתת ערך אישי ומותאם יותר לצרכן.
"המטרה שלנו היא לבנות מערכת יחסים עם הלקוח שמבוססת לא רק על מוצר איכותי, אלא גם על הקשבה אמיתית. לא עוד 'בינה מלאכותית' בלבד, אלא גם 'בינה אנושית' - כזאת שיוצרת תחושה של שותפות, של הבנה ושל אמפתיה.
"ברמה האישית, אני אוהב מאוד את הטבע בישראל. למרות שמדובר במדינה קטנה, יש כאן מגוון מרשים של נופים, ואני נהנה מהם בכל סוף שבוע יחד עם משפחתי. כקוריאני, אני רגיל לחיים עמוסים, אבל בזכות השבת בישראל למדתי את הערך של מנוחה ושל זמן איכות עם המשפחה.
"אני גאה שבשנה מאתגרת כזאת הצלחנו להישאר נאמנים לערכים האלה, להמשיך להשקיע במחקר ושיווק, ולשמור על קשר קרוב עם הצרכן הישראלי. מבחינתי זו ההוכחה שהטכנולוגיה הכי טובה היא זו שמבינה אנשים - ושם נמצא העתיד של LG".
פודטק: עתיד טוב יותר באמצעות מזון
אשחר בן שטרית, מנכ"ל ומייסד חברת רידיפיין מיט: "אנחנו סטארט-אפ ישראלי שפועל ליצירת עתיד טוב יותר. השנה, יותר מתמיד, קשה לשמור על האופטימיות ולחגוג הצלחות כשהמציאות מסביב מורכבת. בקטגוריית תחליפי הבשר קיימת תפיסה של דעיכה, וזה אולי נכון עבור חלק מהחברות, אבל 'רידיפיין מיט' ממשיכה לצמוח ולהתרחב.
"כחברה ישראלית שפועלת בחו"ל אנחנו נתקלים גם בקשיים ואתגרים, אך במקומות אחרים זוכים לחיבוק ותמיכה. בתוך המציאות הזאת, אנחנו מציגים תמונה שונה: צמיחה והתרחבות. השנה נכנסנו לחמישה ריטיילים משמעותיים באירופה והחודש נשיק את הסטייק הראשון בעולם בגרסה מצוננת שיהיה זמין באלפי נקודות מכירה.
"בישראל השלמנו פריסה מלאה בכל רשתות השיווק הגדולות, עם כניסה לרמי לוי ולאושר עד, צעד מרכזי באסטרטגיית ההתרחבות שלנו, שמבטיח שכל מי שמחפש 'בשר חדש' יוכל למצוא אותנו במקפיא בסופר הקרוב לביתו".
יקי ינאי, מנכ״ל פלורי: "השנה החולפת חידדה עד כמה חשוב להבטיח את שרשראות המזון והאספקה. שינויי האקלים כבר פוגעים ביכולת לייצר תוצרת חקלאית, והדבר מתבטא גם בעליות מחירים. אני מזהה מגמה עולמית ברורה לעבר ייצור מקומי, עצמאי ופחות תלוי בשרשראות אספקה מזהמות ומסוכנות. דוגמאות כמו הצפי לירידה של עד 50% בייצור הקפה ועד 90% בקקאו בעשורים הקרובים מבהירות שלא מדובר ב'טרנד ירוק', אלא באיום ממשי על עתיד המזון.
"במקביל, בעולם הפארמה ראינו השנה מדינות בארה״ב שמאשרות שימוש בתאי גזע בוגרים עוד לפני אישור ה-FDA, עדות לרצון להביא טיפולים מתקדמים במהירות, וזו הזדמנות עצומה לישראל.
"אל השנה הקרובה אני מביט בתקווה: בראש ובראשונה לשובם של כל אחינו החטופים וחיילינו בשלום. לאחר סיום המלחמה, אני צופה גל צמיחה משמעותי בפודטק ובביוטכנולוגיה. לישראל יש כישרון, התמדה ויכולת יוצאת דופן, וחובתנו כמנהיגים עסקיים להכין את המשק לקליטת הלוחמים החוזרים ולבנות מחדש את הכלכלה".
הון סיכון: השקעה קטנה תניב תוצאות עצומות
דובי פרנסס, שותף מייסד של קרן ההשקעות Group 11: "אני פחות אוהב לסכם ומעדיף להסתכל קדימה. בנוסף, בניגוד לתחושה הכללית, לי דווקא יש חזון אופטימי למעמדה של ישראל כמובילה עולמית בטכנולוגיה, גם בתחום הבינה המלאכותית התחרותי - אם נדע לנצל את הפוטנציאל העצום של ההון האנושי והידע המצטבר שיש לנו במדינה.
"אוכלוסיית ישראל מהווה רק 0.4% מכלל העולם, אבל אנחנו מובילים 20% מהחדשנות בעולם. יש לנו 350 מרכזי פיתוח בינלאומיים ותורמים כ-20% לתמ"ג, בהובלת 46 חברות יוניקורן - השיעור הגבוה בעולם יחסית לאוכלוסייה.
"אבל כדי לרתום את הכוחות האלה לטובת ה-AI, צריך להקפיד על כמה פעולות: להקים מטה בינה מלאכותית לאומי עם תקציב שיאפשר משכורות ראויות לצוות מקצועי; לבנות מחשב-על ישראלי בהשקעה של 24 מיליארד שקלים; לפתוח את מאגרי המידע הממשלתיים לפיתוח בינה מלאכותית; ולהתחיל מהפכה במערכת החינוך להכשרת דור חדש של מהנדסי ומדעני AI.
"איחוד האמירויות השקיעה בשנים האחרונות מאות מיליארדי דולרים בבינה מלאכותית. לשם השוואה, ההשקעה המוצעת בישראל לתחום היא רק כ-3% מהיקף ההשקעה שלהם. במקרה שלנו, גם השקעה קטנה יחסית יכולה להניב תוצאות עצומות. הגיע הזמן לשנס מותניים, לאחד כוחות ולהפוך את ישראל למעצמה של בינה מלאכותית".
גיימינג: הזדמנויות חדשות עבור יזמים זריזים
נני בלס, Managing Director בחברת Plarium: "תעשיית המשחקים מתפתחת במקביל במספר חזיתות. אנו רואים חומרה חדשה באופק, עיכובים בהשקת משחקי AAA משנים את תחזיות המכירות, ופלטפורמות יוצרים כמו Roblox ו-Fortnite Creative מתבגרות והופכות לכלכלות מיינסטרים של ממש. הבינה המלאכותית כבר מיושמת בפועל, עם שימוש הולך וגובר בבדיקות, בתהליכי יצירת נכסים גרפיים, בתפעול השוטף (Live-Ops)ובחוויות משחק דינמיות יותר, בעוד שמנועי הפיתוח וכלי העבודה המשתנים מאלצים מפתחים להתייעל.
"במקביל, משחקי Double-A צוברים תאוצה, המובייל ממשיך לשלוט, ומשחקי קרוס-פלטפורם זוכים לפופולריות גוברת. פאבלישרים נשענים יותר ויותר על מותגים קיימים (IP), חידושים וניסויים שמערערים את גבולות הז’אנרים כדי להאריך את חיי הפרנצ’ייזים.
"ולבסוף, עלויות הפיתוח והשיווק המאמירות, לצד מגמות מתמשכות של קונסולידציה, מחסומי סקיילינג ורגולציות פלטפורמה המרחפות באופק, מציבים בפני התעשייה אתגרים ממשיים. אך במקביל, המעבר למודלים ישירים-לצרכן וצינורות עבודה חכמים יותר פותחים כר נרחב של הזדמנויות חדשות עבור פאבלישרים זריזים".
תעופה: לחזק גם תעשיות מסורתיות
לירון טופז מנכ"ל תאת ישראל: "בשנה האחרונה ראינו בתחום ההנדסה והייצור לתעשיות התעופה העלאת הילוך באופן נמרץ. כבר מאז מאז 7 באוקטובר אנחנו עובדים במוכנות הכי גבוהה, בכל מחלקות המפעל וכך גם בימי מלחמת איראן-ישראל. גויסו אצלנו מילואמניקים רבים ולכן עבדנו מסביב לשעון, תוך הגברת יכולות ייצור והכנת מלאי גדול יותר ממה שהיה לנו.
"לצד זאת, החזרנו עובדים לשעבר שעובדים לצד עובדים חדשים. הכול מגיע מתוך תחושת שליחות ומחויבות. בסופו של דבר, החוסן הביטחוני מתחיל בכוח אדם מקומי וזה בדיוק הזמן שהצעירים לא יפנו אך ורק למשרות בהייטק אלא גם לבחון את הכישרון בתעשיות המסורתיות (low tech).
"התחזית קדימה היא התאמה לשוקים השונים גם ברמה הגלובלית. תוכנית הצמיחה של קבוצת תאת היא התאמה המערכות העתידיות על מנת שיורכבו על כל המטוסים העתידיים בשוקים השונים".
IT: הסוכנים שמשנים את התחום
אושרי מויאל, מייסד שותף ו-CTO בחברת Atera: "השנה האחרונה סימנה נקודת מפנה משמעותית בתחום ה-IT: מהלך שהחל כבר לפני יותר משלוש שנים וחצי בשיתוף פעולה צמוד עם מיקרוסופט, הבשיל לכדי מציאות שמשרתת אלפי לקוחות מדי יום. הטמעת סוכני AI משנה מן היסוד את הדרך בה ארגונים מנהלים את מערכות המידע שלהם, החל מ-AI Copilot, המשמש כטכנאי-על לצד אנשי ה-IT, מייצר סקריפטים, מסכם סשנים מרחוק והופך טיקטים למאמרי ידע; ועד ל-IT Autopilot - הגיים-צ'יינג'ר האמיתי.
"ה-Autopilot יודע לפתור באופן אוטונומי כ־80% מתקלות טיר 1 שגוזלות זמן ומשאבים - איפוסי סיסמה, עדכוני תוכנה, תקלות מדפסת ועוד. המשמעות כפולה: מצד אחד, אנשי ה-IT משתחררים מהעיסוק במשימות שחוקות וזוכים להשקיע בתשתיות, סייבר וחדשנות; מצד שני, המשתמשים נהנים מזמן מענה שצונח משמונה שעות ל-0.1 שניות בלבד, וזמן פתרון ממוצע שמתקצר מ-24 שעות ל-15 דקות. זה שינוי דרמטי ביעילות הארגונית ובחוויית המשתמש, שממקם את תחום ה-IT בלב מהפכת ה-AI של השנה".
אקלים טק: עוברים לפעולה פרו-אקטיבית
סיוון כהן שחרי, מנכ״ל מרכז החדשנות לדזרטק ואקלים: ״השנה הנוכחית הביאה איתה קפיצת מדרגה משמעותית בשימוש בבינה מלאכותית, שנכנסה גם לתחומי ה-ClimateTech וה-DeserTech, כחלק ממעבר מתפיסה של התמודדות ריאקטיבית עם אירועי אקלים קיצוניים לפעולה פרו-אקטיבית ומבוססת נתונים. טכנולוגיות AI מתקדמות מאפשרות כיום לנתח כמויות אדירות של מידע בזמן אמת, ממדידות חיישנים בשטח, דרך תמונות לוויין ועד נתוני תחזית ארוכי טווח, כדי לחזות מראש מצבים קיצוניים כמו גלי חום, בצורות ושריפות ענק.
"כך, למשל, חברות כמו Fire Wave מפתחות מערכות חיזוי ותגובה מהירה לשריפות, המסוגלות לזהות דפוסי התלקחות עוד בשלב מוקדם ולשלוח התרעות ממוקדות לגופי החירום, מה שמאפשר תגובה מידית, הפחתת נזקים והצלת חיי אדם. המגמה הזו ממחישה כיצד שילוב AI עם אקלים טק אינו רק כלי מדעי, אלא מנוע קריטי להתמודדות עם משבר האקלים, במיוחד באזורים צחיחים ורגישים לאירועים קיצוניים.
"במרכז החדשנות לדזרטק ואקלים התמקדנו השנה בפתיחת שלוחות של חברות טכנולוגיה באזורים שונים בנגב. זאת לאור החשיבות הרבה שאנו רואים בהבאת תחום הטכנולוגיה והטק, שעליו מתבססת במידה רבה הכלכלה של מדינת ישראל, גם לאזורים שמחוץ לתל אביב.
״בשנה האחרונה שמנו דגש משמעותי על עידוד חברות לפתוח מרכזים באזורי פריפריה במקום לצאת מישראל, וראינו שכאשר פונים לאינטרס הכלכלים של יזמים ובעלי חברות, באמצעות מענקים ותמריצים כלכליים שונים, ישנה היענות לא קטנה להשאיר את מרכז הכובד של חברות שונות בישראל".
מוביליטי: לא רק קורקינטים
מקסים מוזס, מנכ"ל Lime ישראל: "השנה החולפת הייתה מהמורכבות בתולדות Lime ישראל, שנה שנפתחה ונסגרה בתוך מציאות ביטחונית רוויית אתגרים. גם בתקופה מורכבת זו הוכחנו מחויבות יוצאת דופן והמשכנו לספק שירות אמין ויציב לתושבים בערים השונות בהם אנו פועלים, גם כשמערכת התחבורה הציבורית פעלה באופן חלקי. עצם היכולת להעניק תחבורה שיתופית במצבי חירום הפכה אותנו לכלי של חוסן עירוני.
"לצד הקורקינטים השיתופיים, השנה היתה פריצת דרך עם הכנסת שירות האופניים החשמליים השיתופי לערים בישראל, כגון אשדוד ורמת גן, מהלך שזכה לשיתוף פעולה אוהד מצד הרשויות המקומיות והרחיב את קהל המשתמשים בעיר. זהו צעד חשוב במימוש חזון התחבורה השיתופית כפתרון מגוון, נגיש ובטוח לכלל הציבור. הצלחת Lime בישראל נזקפת בראש ובראשונה לעובדים שלנו, שהמשיכו לחשוב יצירתי, להמציא פתרונות תחת לחץ ולהבטיח שירות זמין גם כשהעולם סביבם נעצר.
"עם כניסתה של השנה החדשה, החזון שלנו ממשיך להתמקד בבניית רשת תחבורה שיתופית נגישה וברת השגה, המאפשרת לתושבים לנוע בעיר ביעילות מבלי להסתמך על רכב פרטי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו