הידעתם שחיפה היא "בירת הכלכלה הכחולה" של ישראל? זהו ממש מעמד רשמי, עליו הוחלט ב-2022 מטעם ועדה בין-משרדית לניהול המרחב הימי. מאז, הסטטוס הזה הפך למציאות חיה. בעיר הוקם המרכז הלאומי לכלכלה כחולה וחדשנות, ובסביבת המפרץ מתפתח אקוסיסטם תוסס של סטארטאפים בתחומי טכנולוגיה ימית, שמושכים הון אנושי והשקעות בהיקף של מאות מיליוני דולרים.
המושג "כלכלה כחולה" מתייחס לשימוש בר-קיימא במשאבי הים והחוף לצורך צמיחה כלכלית, שימור מערכות אקולוגיות והבטחת רווחה חברתית.
בהיבט הטכנולוגי, המושג מתרחב מעבר לדיג או תיירות ימית אל תחומים מתקדמים כמו אנרגיה מתחדשת מהים, קירור מרכזי נתונים באמצעות מי עומק, וניטור חכם של מערכות אקולוגיות באמצעות בינה מלאכותית. מדובר בשילוב בין חדשנות טכנולוגית לניהול זהיר של אחד המשאבים הקריטיים ביותר של כדור הארץ.
ההגדרה מקנה לחיפה מעמד אסטרטגי כמרכז החדשנות הימי של ישראל, וממקמת אותה בקדמת הבמה גם בזירה הבינלאומית - עד כדי כך שחברות זרות בוחרות להעביר אליה את מוקדי הפעילות שלהן.
אחד הגופים שמובילים את פיתוח האקוסיסטם החיפאי הוא HiCenter Ventures - מרכז יזמות טכנולוגית שהוקם על ידי החברה הכלכלית חיפה וזוכה לתמיכת רשות החדשנות. בחמש השנים האחרונות ליווה המרכז כ-100 חברות סטארטאפ, שגייסו יחדיו מעל מיליארד שקל.
לדברי הילה ארנרייך, מנכ"לית המרכז הלאומי לכלכלה כחולה שפועל תחת היי סנטר, סביב מפרץ חיפה התגבשה תשתית כלכלית וימית יוצאת דופן, שמאפשרת לחברות סטארטאפ בתחומי החדשנות הימית לצמוח במהירות.
"מה שמושך לכאן חברות זרות הוא לא רק התשתיות הפיזיות של חיפה, אלא גם הרוח היזמית שמאפיינת את ישראל - היכולת להזיז דברים מהר, לפתח רעיונות ולהפוך אותם למציאות. אנחנו אולי לא מעצמה ימית כמו בריטניה, אבל בתחום החדשנות יש לנו יתרון ברור. ולכן יזמים מנורווגיה, קנדה, ניו זילנד וצ’ילה בוחרים להעתיק את הפעילות שלהם דווקא לכאן, וליהנות מהאקוסיסטם החיפאי שצומח סביב הכלכלה הכחולה".
הים כשחקן חיוני במהפכת ה-AI
אחת הדוגמאות הבולטות לכלכלה כחולה היא שימוש במי ים לצינון דאטה סנטרים עתירי אנרגיה. במרכזי הנתונים הטמפרטורה עולה במהירות בשל העומס החישובי ועלולה לסכן את הציוד, ולכן מערכות קירור רציפות ויעילות הן הכרח. הצורך הזה הופך את הקירור לאחד מצרכני החשמל הגדולים ביותר במרכזים הללו - לעיתים עד שליש מצריכת האנרגיה הכוללת - מה שמסביר את הפנייה אל הים כפתרון.
טכנולוגיות כמו קירור במי ים (Seawater Cooling) מבוססות על שאיבת מים קרים מעומק הים, העברתם דרך מחליפי חום והחזרתם לים, ובכך חוסכות אנרגיה ומצמצמות פליטות פחמן. בהוואי ובסינגפור נערכו ניסויים; וביפן ונורווגיה מוקמים מרכזי נתונים ימיים ואף תת-ימיים, כמו פרויקט Natick של מיקרוסופט, שהוכיח כי אפשר לשלב יעילות אנרגטית עם אמינות תפעולית.
הים מספק גם אפשרויות לייצור ואגירת אנרגיה. טורבינות רוח ימיות כבר הפכו לחלק מהותי מתשתיות החשמל בצפון אירופה, ובמדינות שונות מפתחים טכנולוגיות לניצול גלים, זרמים וגאות ושפל. לצד ההפקה, מתפתחות גם שיטות אגירה ייחודיות, כמו שימוש במצופים ובמערכות הידראוליות לאגירת אנרגיה מכאנית. שילוב זה יוצר חזון של דאטה סנטרים הצמודים לים, שמקבלים את הקירור מהמים ואת החשמל ישירות ממקורות מתחדשים ימיים.
הבינה המלאכותית היא נדבך נוסף בכלכלה הכחולה, המאפשרת להפוך את הים לרשת חיישנים חכמה. אלגוריתמים מנתחים בזמן אמת מידע שמגיע ממצופים, מצלמות תת-ימיות ולוויינים לצורך זיהוי זיהומי נפט, מעקב אחר פריחת אצות ועד חיזוי מזג ים קיצוני.
במקביל, AI מסייע לייעל חוות אנרגיה ימית, לנטר תשתיות קריטיות כמו צינורות גז תת־ימיים, ולספק כלי ניהול מתקדמים לדיג בר-קיימא. כך הופכת הכלכלה הכחולה לא רק למנוע צמיחה חדש, אלא גם לשדה ניסוי שבו מתלכדים יחד טכנולוגיה, קיימות ואסטרטגיה כלכלית עולמית.
ההזדמנות של חיפה
חזית החדשנות הזו מתבטאת גם בחברות הטכנולוגיה שצומחות בחיפה. חמש חברות ישראליות מהפורטפוליו של היי סנטר מציעות הצצה לעתיד שבו הים הופך למנוע טכנולוגי.
BlueGreen מפתחת טכנולוגיה ייחודית שמנטרלת פריחות אצות מזיקות ומחזירה לאגמים ולימים את האיזון האקולוגי. Electric Algae הופכת אצות למעין תחנת כוח ביולוגית, שמייצרת חשמל בצורה ירוקה וישירה מהטבע. Ceal לוכדת פחמן דו-חמצני מהאוויר ומשתמשת בו כחומר גלם ליצירת מוצרים בני קיימא, כך שהזיהום הופך למשאב.
Maygia מייצרת מערכות חדשניות לטיפול במים ולשימוש במימן בתהליכי התפלה ותעשייה, ומצמצמת פליטות תוך חיסכון באנרגיה. Pick a Pier מחברת את המרינות לעולם הדיגיטלי עם פלטפורמה חכמה לניהול מקומות עגינה, שמקלה על שייטים ומייעלת את ההפעלה של נמלים קטנים. יחד הן משרטטות חזון של ים נקי יותר, חכם יותר ומקור אנרגיה עתידי.
לדברי ארנרייך, "90 אחוז מהכלכלה העולמית זורמת דרך הים - זו לא רק זירה של ספנות ודיג, אלא עורק חיים שמזמן מנועי צמיחה חדשים. אנרגיה מתחדשת, קירור דאטה סנטרים, חקלאות ימית ולכידת פחמן - כולם מתפתחים סביב המרחב הימי. השנה אנחנו מדגישים את תפקיד הבינה המלאכותית, שמסוגלת להפוך את הים ממערכת מורכבת ודלה בנתונים למרחב של חדשנות, חיזוי ובקרה. ישראל, כמעצמת AI, יכולה למנף את היתרון הזה ולמקם את חיפה בחזית ההזדמנות הגלובלית".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו