האלגוריתם נגד דני בולר: האם ליוצרי תוכן כדאי להביע דעה פוליטית?

המשפיען הישראלי הפופולרי ספג צניחה של 95% בחשיפה לאחר שהעלה תכנים פרו-ישראליים לטיקטוק • הרשתות החברתיות מעדיפות תכנים מעוררי רגש שיגרמו למשתמשים להישאר זמן רב יותר באפליקציה - והכעס הופך לנכס, שכרוך גם במחיר כבד

דני בולר , צילום: אירית ויינשטיין

דני בולר, המורה למתמטיקה לשעבר שהפך לאחד מיוצרי התוכן המצליחים בישראל, עם כ-300 אלף עוקבים בטיקטוק, חשף השבוע את הדילמה שעומדת בפני משפיענים רבים: האם להביע דעה פוליטית במחיר של פגיעה בהכנסות ובהגעה לקהל?

בולר, שמוכר בשם Ask Dani, הצטרף לטיקטוק במהלך מגפת הקורונה והתמחה בתכנים על מדע, דת, אבולוציה וכדורסל. אך כאשר החל להעלות תכנים באנגלית לצורך הסברה ישראלית אחרי טבח 7 באוקטובר, התברר לו שהחשיפה שלו צנחה ב-95% תוך זמן קצר.

מנגנון ההדבקה הרגשית

פלטפורמות הרשתות החברתיות פועלות על פי עיקרון פשוט: להדביק משתמשים לזמן רב ככל הניתן כדי להציג להם יותר פרסומות ממוקדות. האסטרטגיה הפשוטה והיעילה ביותר להשגת המטרה הזו היא יצירת רגש אצל המשתמשים.

טיקטוק. אף יוצר תוכן אינו יכול לחזות בוודאות איזה תוכן פוליטי יהפוך ויראלי ואיזה יצונזר, צילום: רויטרס

המוח האנושי רגיש יותר לדרמות ולחדשות שליליות ולכן האלגוריתמים נוטים להציג תכנים שיכעיסו את הגולשים ויגרמו להם להגיב. התהליך יוצר מעגל של היזון חוזר: שנאה מפעילה קבוצה קטנה של גולשים, התגובות הרגשיות שלהם גורמות לתוכן להפוך ויראלי ולהתפשט לקהל גדול יותר, שגם הוא מגיב רגשית.

אף יוצר תוכן אינו יכול לחזות בוודאות איזה תוכן פוליטי יהפוך ויראלי ואיזה יצונזר או אף יוסר מהפלטפורמה. העובדה שכותבי האלגוריתמים הם בני אדם עם רקע אישי ופועלים בתוך אקלים תרבותי מסוים משפיעה על התוצר הסופי.

לטענת בולר, "בגלל סין טיקטוק נוטים לצד הפרו-פלשתיני במלחמה". לאחר שפנה לנציגי טיקטוק ישראל, שרואים בו נכס משמעותי, החליט להישאר בפלטפורמה ומספר העוקבים שלו אף טיפס מאז ליותר מ-300 אלף.

המחיר הכלכלי של דעה

הבחירה להביע עמדה פוליטית כרוכה במחיר כלכלי כבד. רוב המותגים מנסים לשמור על עמדה ניטרלית כדי להתחבב על קהל רחב ככל הניתן, ולכן הם נמנעים משיתוף פעולה עם משפיענים המזוהים פוליטית.

בולר דיווח כי הכנסותיו צנחו בעקבות העיסוק שלו בפוליטיקה, ומשפיענים נוספים כמו מאיה ורטהיימר דיברו גם הם על המחיר האישי. מעבר לנזק הכלכלי, משפיענים רבים סופגים תגובות נאצה ואיומים מפורשים, לרבות איומים על בני משפחותיהם.

תופעה גלובלית

הדילמה אינה ייחודית לישראל. ג'ני סולרס, יוצרת תוכן אמריקנית ממוצא גוואטמלי עם 3 מיליון עוקבים והון של 5 מיליון דולר, החליטה לאחרונה להביע התנגדות לתוכניות הגירוש של דונלד טראמפ. הפוסט שלה באינסטגרם על "משפחות שנקרעות לגזרים" קיבל ביקורות קשות מתומכי טראמפ שהפסיקו לעקוב אחריה.

השאלה הגדולה: מי הבוס?

האם הבוס של יוצרי התוכן הן הרשתות החברתיות המפיצות את התכנים שלהם, החברות המסחריות שחותמות איתם על שיתופי פעולה, או הגולשים שצורכים את התוכן שלהם? השאלה הזו נותרת ללא תשובה חד משמעית, אך ההשפעה של האלגוריתמים על חופש הביטוי הדיגיטלי הולכת ומתבררת יותר ויותר.

הכותב הוא מנכ"ל חברת דוקטור לינקדאין.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר