"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כבר לא יוניקורן: מה קרה לחברת ה-AI המבטיחה?

Builder.ai הבריטית, שהוערכה ביותר ממיליארד דולר, נסגרה השבוע באופן סופי • מנכ"ל החברה התפטר לאחר דיווחים על נתוני מכירות מנופחים ועל כך שמאחורי "הטכנולוגיה המתקדמת" שלה עמדו מאות מהנדסי תוכנה בהודו, שכתבו קוד ידנית • "זה אות אזהרה למשקיעים בהייפ של הבינה המלאכותית", אומרים המומחים

, עודכן
0השמעה
מודל AI בפעולה (אילוסטרציה)  , נוצר על דיי בינה מלאכותית - AI גוגל סטודיו
מודל AI בפעולה (אילוסטרציה) . צילום: נוצר על דיי בינה מלאכותית - AI גוגל סטודיו

חברת הסטארט-אפ הבריטית Builder.ai, שנחשבה לפני כמה שנים לאחת מחברות הבינה המלאכותית המבטיחות בעולם וגייסה 445 מיליון דולר ממשקיעי ענק כמו מיקרוסופט וסופטבנק, קרסה השבוע באופן סופי, זאת לאחר שהתגלה כי מאחורי "הטכנולוגיה המתקדמת" שלה עמדו 700 מהנדסי תוכנה בהודו, שכתבו קוד באופן ידני.

החברה הלונדונית, שנוסדה ב-2016 על ידי היזם הכריזמטי סאצ'ין דוו דוגאל, שיווקה את עצמה כמי שפיתחה פתרון מהפכני לבניית אפליקציות ללא צורך בידע בכתיבת קוד.

ב-2023 היא אף דורגה כאחת משלוש החברות החדשניות ביותר בבריטניה בתחום, מיד אחרי OpenAI ו-DeepMind של גוגל.

Builder.ai. שיתפה פעולה עם מיקרוסופט, צילום: ללא

החברה הצליחה למשוך אליה משקיעים כבדים, כולל חברת ההשקעות של קטאר וחממת ההשקעות של הענקית היפנית סופטבנק. היא אף חתמה על שותפות אסטרטגית עם מיקרוסופט, מה שהעניק לה אמינות נוספת בעיני קהילת ההשקעות. בשיא פעילותה הגיעה החברה להערכת שווי של מעל מיליארד דולר - סכום שזיכה אותה בתואר הנחשק "יוניקורן".

אולם, לפני שלושה חודשים חשף ברנהרד אנגלברכט, מייסד חברת הייעוץ הפיננסי Ebern Finance, כי Builder.ai אינה חברת AI אמיתית. לטענתו, הזמנות הלקוחות נותבו לצוותים של מאות מתכנתים בהודו, שכתבו את הקוד באופן ידני, זאת בעוד שהחברה הציגה את התוצרים כאילו נוצרו באופן אוטומטי על ידי בינה מלאכותית.

מייסד החברה, סאצ'ין דוו דוגאל. ניפח את נתוני המכירות, צילום: רויטרס

AI ככלי שיווקי בלבד

מערכות AI "לומדות" לכתוב קוד או ליצור תוכן חדש מכמויות עצומות של נתונים ומפתחות דפוסים שמאפשרים להן לטפל במידע חדש באופן יעיל. במקרה של Builder.ai, נדמה שהחברה השתמשה במונח כ"כלי שיווקי" בלבד, תופעה המכונה "AI-washing" - שימוש בטרמינולוגיה של בינה מלאכותית ללא תוכן AI אמיתי.

אולם, המצב הפיננסי של Builder.ai החל להידרדר עוד לפני החשיפה הפומבית, כאשר חדלה לשלם הלוואה של 50 מיליון דולר. 37 מיליון דולר עוקלו מחשבונותיה, מה שהותיר את החברה ללא יכולת תשלום שכר לעובדים או המשך פעילות שוטפת. רוב העובדים פוטרו והחברה החלה בהליכי פשיטת רגל בכל המדינות שבהן פעלה.

בנוסף, לפי דיווח של בלומברג, החברה ניפחה את נתוני המכירות ביותר מ-20% בכמה הזדמנויות, ואף זייפה העברות כספים פיקטיביות בתיאום עם חברות בהודו, כדי ליצור עבור המשקיעים והנושים שלה מצג שווא של מחזור עסקים מוצלח.

מתכנתים בהודו (למצולמים אין כל קשר לכתבה). עבדו במקום ה-AI, צילום: רויטרס

כל התעלולים החשבונאיים והטכנולוגיים לא עזרו. Builder.ai נכנסה להליכי חדלות פירעון רשמיים בבריטניה והשבוע אתר האינטרנט שלה נעלם מהרשת - החותמת הרשמית לסוף דרכה.

קריסתה המהדהדת של Builder.ai מעוררת דיונים סוערים בעולם הטכנולוגיה על ההתלהבות המוגזמת סביב AI והלחץ העצום על סטארט-אפים להציג שימוש בבינה מלאכותית כדי לגייס הון משקיעים.

התופעה יוצרת מעגל קסמים מסוכן: חברות "מתחפשות" לחברות AI כדי למשוך השקעות, בעוד משקיעים מחפשים נואשות את ה"יוניקורן" הבא בתחום החם.

אנליסטים רבים בתעשייה טוענים כיום שחברות רבות בתחום הבינה המלאכותית צמחו מהר מדי ללא יסודות פיננסיים וטכנולוגיים חזקים, ובעיקר מבלי להציג חידושים טכנולוגיים אמיתיים שמצדיקים את הערכות השווי הגבוהות.

המקרה של Builder.ai ממחיש בצורה דרמטית את החשיבות של שקיפות, בקרה אפקטיבית ובדיקות יסוד מעמיקות בתעשיית ההיי-טק, במיוחד כשמדובר בטכנולוגיות חדשות ומורכבות כמו בינה מלאכותית. השאלה המתבקשת היא כמה חברות נוספות "מתחזות" לחברות AI אמיתיות, וכמה זמן יעבור עד שהן ייחשפו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר