מחקר לאומי ראשון מסוגו, שנמשך שנתיים, חושף תמונה מורכבת של יחס מורי ישראל לבינה המלאכותית היוצרת (גנרטיבית). על פי הממצאים, כמחצית מהמורים כבר משתמשים בכלי בינה מלאכותית להכנה ותכנון שיעורים, אך רק שליש מהם מיישמים אותה בפועל בכיתה. כרבע מהמורים מדווחים על שינוי משמעותי בשיטות ההוראה והערכת התלמידים.
המחקר בוצע על ידי צוות חוקרים בראשותה של פרופ' גילה קורץ, דקנית הפקולטה לטכנולוגיות למידה במכון הטכנולוגי חולון, בשיתוף עם חוקרים מאוניברסיטת רייכמן, האוניברסיטה העברית ומכללת ספיר. המחקר כלל ראיונות עומק עם מורים וסקרים בקרב מדגם מייצג של מורים מהמגזר היהודי.
יש פוטנציאל, אך חסרות הנחיות
מהמחקר עולה, כי למרות שהמורים מזהים הזדמנויות חינוכיות בבינה המלאכותית ומאמינים שהיא תשנה את פני החינוך באופן מהותי, הם מתקשים להבין מה הכיוון הרצוי. במיוחד בולט המחסור בהנחיות רשמיות: המורים מדווחים על העדר אמנה או תקנון בית-ספרי ברור לשימוש בטכנולוגיה.
"המורים מבינים שהבינה המלאכותית משנה את עולם החינוך מהיסוד, אך כרגע הם מרגישים לבד במערכה, ללא כלים ממשיים להתמודד עם האתגרים העצומים", מסבירה פרופ' קורץ. "הם משתמשים בטכנולוגיה חדשנית כדי לייעל פדגוגיה ישנה - וזו החמצה אדירה".
"סגורים ואדישים" מול "פתוחים ובטוחים"
המחקר זיהה שלושה פרופילים מובחנים של מורים מול הבינה המלאכותית. כשליש מוגדרים כ"סגורים ואדישים" - אלה שלא משתמשים או משתמשים מעט מאוד בכלים, בעלי תפיסת תועלת נמוכה וחששות בינוניים. הקבוצה הגדולה ביותר, קרוב למחצית, כוללת מורים "פתוחים, אך חרדים" שמכירים בתועלת אך מביעים חששות רבות. הקבוצה הקטנה ביותר, כרבע, הם "פתוחים ובטוחים" שעושים שימוש גבוה ב-GenAI.
זיהוי הפרופילים מלמד שאין מדובר בקבוצה הומוגנית, ולכן מדיניות "אחידה לכולם" אינה מספקת. החוקרים מדגישים הצורך בפיתוח מענים דיפרנציאליים המותאמים לכל קבוצה.
באופן מפתיע, המורים כמעט ולא חוששים שהטכנולוגיה תחליף אותם. דאגתם המרכזית נסובה סביב סוגיות אתיות רחבות יותר: המשך קיום המין האנושי, אפליה ופגיעה בפרטיות. הם מזהים את הבינה המלאכותית כאתגר חברתי רחב ולא כאיום אישי על עבודתם.
אחד הממצאים המטרידים של המחקר הוא קיומם של פערים בין בתי ספר ממעמדות חברתיים-כלכליים שונים. בקרב בתי ספר "חלשים", מורים נוטים פחות לאמץ בינה מלאכותית בהוראה. החוקרים מתריעים מפני "פצצת זמן חברתית", שעלולה להעמיק את הפערים החינוכיים הקיימים במידה ולא תיקבע מדיניות ברורה והפעלת תכניות התערבות מותאמות.
השפעה חיובית של התערבות מערכתית
המחקר כלל גם הערכה של פעילויות משרד החינוך במסגרת "חודש הבינה המלאכותית" בפברואר 2025. הפעילויות הראו השפעה חיובית ומובהקת על תפיסות המורים ועל נכונותם לשנות את דרכי ההערכה, תוך הפחתת התלות במבחנים מסורתיים ועידוד משימות הדורשות חשיבה עצמאית.
פרופ' קורץ מסכמת: "מערכת החינוך ניצבת בפני אתגר משמעותי בהכשרת מורים למציאות הוראתית רוויית בינה מלאכותית. עמידה באתגר זה היא בעלת חשיבות לאומית, שכן מערכת החינוך, באמצעות המורים, מהווה את מנוע הצמיחה המרכזי של ישראל בהכשרת דור העתיד. אסור לנו להחמיץ את ההזדמנות הזאת".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו