עדות השבי על החטוף אלון אהל הולידה אפליקציה חדשנית: "זה יחזק אותו"

במסגרת האקתון משותף של מכללת אפקה ובית ספר רימון, נולדה לאחרונה יוזמה מיוחדת. שני הללי וגיא סימאי, סטודנטים שנה ג' למדעי המחשב, פיתחו יחד עם שותפיהם לצוות וסטודנטים מרימון, אפליקציה שמאפשרת לנגן על הגוף דרך מצלמת הטלפון. ההשראה לפרויקט הגיעה מסיפורו של החטוף אלון אהל, שלפי עדויות מהשבי, ניגן על גופו כדי לשרוד ולבטא את אהבתו העמוקה למוזיקה ונגינה.

במסגרת הפרויקט, שישה תווים שמוקמים על חלקי גוף שונים ומופיעים באפליקציה, הופכים את הגוף לכלי נגינה של ממש. בגרסת הדמו הנוכחית, אחד הסטודנטים אף הצליח לנגן את הלהיט "אספרסו" של סברינה קרפנטר, שכבש לאחרונה את הרשת.

הפרויקט, שאותו הגה גיא כסטודנט ושני הובילה אותו כראש צוות, זכה במקום הראשון בהאקתון - והצליח לרגש גם את משפחתו של אלון. "זה מדהים לראות שהוא יוצר באנשים יוזמות יצירתיות, ולהבין עד כמה המצב שלו הביא אנשים לעשייה", אמרה עידית אהל, אימו של אלון החטוף בעזה, בשיחה עם "ישראל היום", "בין אם לכתוב שירים או לנגן על הגוף - נעים לגלות שעם כל הדברים הקשים שאנחנו עוברים בימים האלה, יש גם מקום להתפתחות ושינוי. 7 באוקטובר השפיע על החברה כולה, החטופים הפכו חלק מאיתנו - וכשמישהו סובל, יש חיבור ורצון להבין ולעזור".

עידית מספרת כי הניגון של אלון על הגוף זו פעולה שהוא עשה גם בעבר - אבל עכשיו יש לזה כוח לשחזר ולשמור על האצבעות שלו כפסנתרן. "לקחת את זה למקום טכנולוגי, זה יפה, זה נותן השראה - וזה רק יכול לחזק אותו. זה שאנשים מפיקים השראה ממנו, ומגיעים לתובנות משלהם זו מתנה עבורו - להרגיש שהוא עושה משהו, שיש לו משמעות גם כשהוא שם".

לדבריה, לצד הקושי הרב והדאגה האינסופית, יש דבר מעודד ביצירה מתוך הכאב: "חשוב לי שאנשים לא יאבדו תקווה, ושהעם יפעל ויעשה כל מה שהוא יכול כדי להחזיר את החטופים. אסור לנרמל את הסיטואציה - שלא ישכחו אותם. צריך לדאוג שאלון ייצא הביתה ולא לאבד תקווה".

"ההאקתון היה קרוב לשחרור של אלי שרעבי מידי חמאס, וכשהוא נתן עדות הוא סיפר שאלון היה מנגן על גופו כדי להרגיע את עצמו", מספרת שני, שהובילה את הפרויקט. "זה האקתון שמשלב מוזיקה, אז בהשראת אלון ניסינו לממש את החזון שלו - והבאנו את הסיפור הזה לכדי מוצר טכנולוגי".

במסגרת התחרות, עבדו סטודנטים מרימון (מאיה לוי ורועי נגבי) וסטודנטים מאפקה (שני הללי, גיא סימאי, אבישי חיימוב, עומר אסייג ותום גורביץ) כדי שהמוצר יאפשר לאנשים לנגן על הגוף - ולהזכיר את אלון. "זאת אפליקציה שהמשתמש בה רואה דרך המצלמה 6 נקודות על גבי הגוף שלו, עליהן אפשר לנגן.

"תוך כדי המיזם, יצרתי קשר עם עידית אימו - כדי לשתף אותה, כי לא ידעתי איך זה יפגוש אותה כשהיא תשמע על הפרויקט. אז סיפרתי לה שעשינו פרויקט בהשראת הסיפורים על אלון מהשבי - כי הסיפור של החטופים פוגש כל אחד מאיתנו, והם בלב שלנו תמיד".

איך האפליקציה עובדת?

"המצלמה קולטת דרך האפליקציה את הנגיעה של המשתמש בגופו - אין בכלל אינטראקציה עם המסך, אלא יש מודל במצלמה שמזהה את המגע הוויזואלי, ומבטא את זה בהשמעת צליל. המוזיקאים מרימון יצרו תווים מקוריים, צלילים ואקורדים ממנגינות שהם פיתחו, אז כל מי שלא יודע לנגן - יכול לנגן וזה עדיין יישמע יפה. 6 הנקודות הופכות ל-10 תווים שונים, כי יש נקודות בגוף שאם לוחצים עליהן יחד - נוצר תו אחר. יש נקודות על הכתפיים, המרפקים והמותניים, שבכל נגינה מאפשרות לנגן על הגוף".

בשורה התחתונה, התחברות נגמרה, אך אלון עודנו בשבי - והסטודנטים יוצאים בקריאה: "אנחנו מקווים שכולם יחזרו בקרוב הביתה, ושאלון יוכל לראות את האפליקציה ולנגן בה בעצמו".