הרובוט שיחליף אתכם בעבודה כבר כאן - והוא יודע לקפל כביסה

בתחרות בינלאומית שתיפתח מחר בסין ניתן יהיה לראות משתתפים מ-20 מדינות שונות מתחרים בטורניר כדורגל, בתחרות אגרוף ובריצת חצי מרתון, אבל גם בענפים שבדרך כלל לא נכללים בתחרויות ספורט, כמו ריקוד, אחסון חבילות במחסן תעשייתי והענקת סיוע רפואי לחולים.

האירוע ("קרנבל הרובוטיקה של בייג'ינג") יציג את היכולות הטכנולוגיות המתקדמות של מאות הומנואידים, רובוטים "דמויי אדם", שמיטב המוחות בעולם עובדים כדי לשפר את ביצועיהם, על מנת שיום אחד יוכלו לא רק לשאת משאות כבדים ולבצע עבודות פרך במקומנו, אלא גם לבצע את המשימה המסובכת ביותר בתחום: לקפל כביסה. 

בעולם הרובוטיקה, ההומנואיד נחשב מאז ומעולם ל"גביע הקדוש". מרגע שהחלו בני האדם לחלום על מכונות חכמות, הדימוי האולטימטיבי היה של רובוט שנראה, נע ומתפקד כמו אדם: עם גוף אנכי, ידיים ורגליים, ראש שמסתובב ומבט שמגיב לסביבה. ברמה האנטומית, גוף ההומנואיד בנוי ממקבילות מלאכותיות לאיברי האדם: שלד של חומרים קלים וחזקים המשמש כעצמות, מפרקים מתוחכמים עם אקטואטורים גמישים המשמשים כ"מפרקים" ו"שרירים", מערכות הידראוליות או אלסטיות המדמות גידים, וחיישני ראייה, מגע ושמיעה המשמשים כחושים.

אבל המעטפת הפיזית היא רק חלק מהתמונה. כדי שההומנואיד יהיה יותר ממכונה עם צורה אנושית, הוא זקוק ל"מוח" שיעניק לו יכולות של הבנה והסתגלות. כאן נכנסים לתמונה אלגוריתמים ומודלים של בינה מלאכותית, שתפקידם להקנות לרובוט תפיסת מרחב תלת-ממדית, קואורדינציה בין כל החיישנים והמערכות המוטוריות, הבנת הקשר בסיטואציות משתנות, ויכולת לקבל החלטות בזמן אמת. ה-AI הוא המוח שמתרגם מידע מחיישני הראייה והעולם הפיזי לפעולות מדויקות, לא רק כדי לתפוס חפץ, אלא כדי להחליט איך, מתי ובאיזה כוח לעשות זאת. משום כך, ההומנואיד הוא הצלע השנייה של מהפכת ה-AI, מערכות חכמות שפועלות גם במרחב הפיזי, במחיצת בני אדם - וככאלה הם ישנו את החיים האנושיים מקצה לקצה.

"דור המייסדים"

אף שתחום ההומנואידים נמצא עדיין רק בתחילת דרכו המסחרית, הזירה כבר רוויה במתחרות. אחת הבולטות בהן היא, כמובן, טסלה, שרובוט הדגל שלה, Optimus, נחשף באוקטובר 2024, באירוע נוצץ שדמה יותר לנשף עתידני, שבו עשרות "אופטימוסים" הסתובבו בטבעיות בקרב המוזמנים, ערבבו משקאות, לחצו ידיים ואף שוחחו עם הנוכחים. אופטימוס, שמסוגל ללכת ביציבות ולאחוז חפצים בעדינות, הפך לוויראלי בסרטון שבו הוא מקפל כביסה. ואכן, גם אם בשלב הראשון הוא צפוי לשמש כרובוט תעשייתי במפעלי טסלה, הרי שלפי חזונו של מאסק, בעתיד אנחנו נכניס אותו לבתינו והוא יבשל, ינקה ויהיה עוזר ביתי במחיר נגיש.

אחריה ניצבת Boston Dynamics, שמוכרת דווקא במשפחת הרובו-כלבים שלה Spot, אך מפגינה לראווה גם את ההומנואיד האקרובטי Atlas, שמסוגל לרוץ, לקפוץ, לבצע סלטה ולהפגין יכולות תנועה ושיווי משקל של מתעמל אולימפי.

אל הזירה התעשייתית נכנסות Figure AI ו-Apptronik, המפתחות רובוטים ייעודיים לעבודה במפעלים. Figure AI מציגה את Figure 01: רובוט בגובה אדם שנראה כמו פועל בקו הייצור: הולך בטבעיות, שולח ידיים לתפוס רכיבים, מבריג וקודח, מרים ומניח ארגזים. לצידו פועל Apollo של Apptronik – סוס העבודה של קווי הייצור. זהו רובוט מודולרי, שאפשר לשנות לו זרועות, כלים או מערכות בהתאם למשימה: בבוקר הוא מבריג רכיבים על פס ההרכבה, אחר הצהריים מעביר ארגזים כבדים למחסן, ולפני סיום המשמרת שולף חלקים מהמלאי ומביא אותם לעמדת ההרכבה הבאה. עם סוללה נשלפת, Apollo יכול לעבוד ברצף אפילו בלי הפסקת צהריים.

מעמד הפועלים הסיני החדש

בסין, תחום ההומנואידים הוא פרויקט לאומי של ממש. הממשלה המרכזית רואה ברובוטים דמויי-אדם כלי אסטרטגי להתמודדות עם מחסור בכוח עבודה, הזדקנות האוכלוסייה ותחרות טכנולוגית מול המערב. בהתאם לכך, היא משקיעה מיליארדים, מקימה אזורי פיתוח ייעודיים, מעניקה סובסידיות ליצרנים, ומקדמת שילוב של הומנואידים בתעשייה ובשירותים כבר היום.

מתוך הקרקע הפורייה הזו צמחו שחקניות בולטות כמו Unitree, AgiBot ו-UBTECH, המפתחות הומנואידים מרשימים לעולמות הייצור והשירות. בעוד שבמערב הדגש הוא על פיתוח רובוטים בעלי בינה מלאכותית עשירה ואינטראקציה אנושית מורכבת, היתרון הסיני טמון ביכולת לייצר בקצב מהיר, בעלות נמוכה ובקנה מידה עצום. כבר כיום, אלפי יחידות מיוצרות מדי חודש ומשתלבות בקווי ייצור ולוגיסטיקה. סין בונה לעצמה כוח עבודה חדש לגמרי, עשוי ברזל, סיליקון ואלגוריתמים, ואפשר רק לתהות כיצד זה ישתלב עם אידיאולוגיה קומוניסטית המציבה את הפועל האנושי במרכז.

להשתלט על הרובוט

אבל יש עוד כמה אתגרים עד ליום שבו הומנואיד יחלוף על פניכם ברחוב עם סל קניות. ראשית, יש את עניין הבטיחות. כמו בתחום הנהיגה האוטונומית, ניתן יהיה לאפשר למכונות כה מתוחכמות להסתובב בקרבנו ללא השגחה רק כאשר נוכל להיות לוודא שהם פועלים ברמת בטיחות גבוהה, שהרי תרחיש שבו הומנואיד מועד במדרגות, מתנהל בצורה לא זהירה בתוך הבית או מאבד שליטה עשוי להיות מסוכן מאוד.

גם ברמת הסייבר יש מידה רבה של סיכון - רובוטים חשופים להשתלטות מרחוק דרך מערכות התקשורת שלהם. כמו כן, הם מופעלים באמצעות שפה טבעית, וחוקרים הדגימו כיצד ניתן, באמצעות מניפולציות לשוניות ורטוריות, "לשדל" רובוט מבוסס AI לבצע פעולה מסוכנת, כמו להרים כיסא ולהשליך אותו על אדם אחר. ויש עוד סוגיות של עלויות ייצור ומודלים עסקיים, כך שלפי ההערכות, בשלב ראשון הומנואידים ישתלבו בעיקר בסביבות סגורות כמו מפעלים, ורק במהלך העשור הבא נתחיל לראות אותם פועלים במרחב הציבורי והבית.

ההומנואיד הישראלי הראשון

אחד הרובוטים שייתכן שיסייעו לנו  הוא הרובוט הישראלי MenteeBot, של חברת Mentee Robotics. גובהו של מנטיבוט הוא כ-1.70 מטר, יש לו 40 מפרקים בכל חלקי הגוף, ראייה היקפית, ויכולת נשיאת משקל של עד 25 ק"ג. אולם, אין פלא שמה שמייחד את הרובוט העברי הראשון (אחרי הגולם מפראג) הוא דווקא ה"המוח". מנטיבוט מתבלט בשוק ההומנואידים ביכולת תקשורת גבוהה עם בני אדם, הבנה של הסביבה, ולמידה מתמדת מתוך התבוננות וניסיון. הוא מיועד להשתלב בסביבות אנושיות - בעבודה ובבית - ולהתנהג "כאחד האדם".

בשיחה עם "ישראל היום" אומר מנכ"ל החברה פרופ' ליאור וולף: "הומנואידים עתידים להפוך לשותפים של ממש בחיי היום־יום ובעולם העבודה - לא רק כחידוש טכנולוגי, אלא כמחוללי מהפכה תעשייתית של ממש. הם יאפשרו לאנשים לתקשר עם מערכות טכנולוגיות מורכבות באופן אינטואיטיבי וטבעי, דרך דיבור או הדגמה פשוטה".

לדבריו, מנטי אינה חותרת לפתח את הרובוט החזק ביותר או המהיר ביותר, אלא את הרובוט ה"תבוני" ביותר, שיהיה הכי קרוב לאדם במהות שלו, ברגישות ובאינטליגנציה. לכן, מנטיבוט נבנה סביב היכולת ללמוד את הסביבה, להבין דקויות והקשר, להיות בן-שיח ולקבל החלטות באופן עצמאי. אפשר לומר שיש לו "אינטליגנציה רגשית".

כדי להשיג זאת, במנטי שמים דגש על מימד הבינה המלאכותית. לא בכדי שלושת מייסדי החברה - פרופ' אמנון שעשוע ופרופ' שי שלו-שוורץ, שמשתפים פעולה גם ב"מובילאיי", ופרופ' ליאור וולף - הם מומחים בעלי שם עולמי במדעי ה-AI. ואמנם, המוטו הטכנולוגי של החברה הוא "קודם כל AI".

"האתגר האמיתי כבר אינו מוטורי, אלא קוגניטיבי: איך להפוך את הרובוט מגוף מבצע לגוף שמבין ופועל", מסביר וולף. "אחת היכולות החשובות היא 'הכללה', שמשמעותה היכולת של הרובוט ללמוד במהירות לבצע מגוון משימות חדשות בסביבות משתנות, ללא צורך בתהליכי לימוד או תכנות ארוכים ומסובכים. במנטי אנחנו מיישמים גישה ייחודית, שבה הרובוט לומד כיצד לבצע משימות על ידי צפייה במנטור אנושי וחיקוי שלו. זה מאפשר לרובוט ללמוד מגוון גדול של משימות במהירות ובעלות נמוכה".

בין ההדגמות המרשימות של מנטיבוט בלטו שתי סצנות שממחישות זאת: באחת, בסביבה ביתית, הרובוט קיבל הוראה קולית פשוטה: "שים את הפירות בקופסה והנח אותה על המדף" וביצע אותה במדויק, כשהוא מבין את ההקשר המרחבי של המטבח למרות העדר כל סימונים פיזיים. הוא אחז בעדינות בפרי, הניח אותו בקופסה, ומיקם אותה על המדף תוך ניווט טבעי בין הרהיטים והחפצים; באחרת, במרחב ציבורי, הוא ליווה אדם בכיסא גלגלים בזמן שדחף עגלת קניות, עצר בכל פעם שהאדם עצר והמשיך איתו בתיאום מושלם. 

שתי הסצנות ממחישות לא רק את המוטוריקה העדינה של הרובוט, אלא גם את הבנת ההקשר והיכולת להגיב בזמן אמת.

בעולם שבו מדינות חותרות כיום לעצמאות טכנולוגית, הומנואיד "כחול-לבן" עשוי להוות נכס לאומי אסטרטגי. "זה לא רק הישג טכנולוגי, אלא מנוע צמיחה אסטרטגי. ישראל יכולה להפוך למובילה עולמית בתחום. השפעה כזו תוביל להשקעות בינלאומיות, יצירת מקומות עבודה וביסוס מעמדה הטכנולוגי של ישראל בתחום חדשני", מסכם וולף.