האלגוריתם שמנצח את הפקיד: האם אפשר לשחרר את צוואר הבקבוק של הביורוקרטיה הישראלית?

הצצה לכמה סטראטאפים מקומיים שרוצים לעזור לכם להגיד שלום לתורים אינסופיים ולטפסים מסורבלים • ההייטק הישראלי מפתח את הכלים שהופכים את הסרבול הביורוקרטי לנחלת העבר

בוט ביורוקרטי (אילוסטרציה). צילום: נוצר באמצעות בינה מלאכותית - Google AI Studio

סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה לאחרונה כי ג'ים אנזאלון, מנהל בחברת ייעוץ מסחרי, הגיש ללשכה האמריקנית לתעשייה וביטחון (BIS) 24 בקשות לרישיון יצוא לסין בשבוע אחד - וקיבל ארבע דחיות.

על פי אנזאלון, ורבים אחרים, המקרה שלו הוא רק דוגמה אחת מיני רבות לתפקוד הכושל של הלשכה, שנאבקת בתפקוד לקוי פנימי, נותרת משותקת ומתקשה לאשר בקצב יעיל ייצוא של רכיבים חיוניים. לדבריהם, מצב זה פוגע ישירות ביתרון התחרותי של חברות אמריקניות בשוקים בעולם.

דוגמה זו ממחישה כיצד מערכות מיושנות ואי-יעילות רגולטורית עלולות להוביל לשיתוק ממשי בפעילות העסקית.

מציאות כזאת, שבה מערכות מיושנות יוצרות צווארי בקבוק שמפריעים לצמיחה ולשירות, אינה זרה כלל לישראל. כל יזם או בעל עסק מכיר את הביורוקרטיה המקומית, עם טפסים אינסופיים, זמני המתנה ארוכים לאישור ותהליכים מסורבלים שלא לצורך.

אך מאחורי הקלעים מתרקם שינוי שקט אך מהותי. ההייטק הישראלי זיהה את הבעיה, נכנס לתמונה ומפתח פתרונות טכנולוגיים שמסייעים לתהליכים רציפים יותר בתחומים שונים.

לבחון תביעות אוטומטית

תחום האינשורטק בישראל, למשל, הפך לאחד ממוקדי החדשנות המובהקים, עם מגוון פתרונות דיגיטליים שמפשטים ומקצרים תהליכים ביורוקרטיים מסורתיים.

כך, חברת Click-Ins מפשטת את תהליך הגשת התביעות בתחום הרכב. באמצעות מצלמת הטלפון הנייד, תהליך זה הופך להיות מהיר ויעיל יותר. לקוחות יכולים להגיש תביעות באופן מקוון, לצרף מסמכים ותמונות דרך האפליקציה ולקבל אישור במהירות.

ד"ר יעל בנבנישתי. "שימוש בטכנולוגיות כמו AI ולמידת מכונה מאפשר לחברות הביטוח לבחון את התביעות באופן אוטומטי",

ד"ר יעל בנבנישתי, משנה למנכ"ל אינשורטק ישראל מפרטת: "שימוש בטכנולוגיות כמו AI ולמידת מכונה מאפשר לחברות הביטוח לבחון את התביעות באופן אוטומטי, לזהות הונאות פוטנציאליות ולאשר תשלומים במהירות וביעילות - מה שעד לא מזמן דרש ימים ארוכים של טיפול אנושי".

דוגמה נוספת לחדשנות ישראלית בתחום היא הפעילות של חברת Toonimo, שפיתחה פלטפורמה המיועדת להדרכת משתמשים וייעול חוויית השימוש באתרים וביישומים דיגיטליים של חברות הביטוח. הפלטפורמה מוסיפה שכבת הדרכה אינטראקטיבית ופרסונלית ישירות על גבי האתר או האפליקציה, מה שלדבריה הופך את חוויית המשתמש לנגישה, זורמת וחסרת חיכוכים.

ניתוח AI של הפנסיה

גם בתחום הפיננסים האישי, תחום שמסורתי נשען על יועצים, ניירת ומונחים מסובכים, נרשמת קפיצת מדרגה. גל תמיר מנהל שיווק ב-Finq, מסביר את הפתרון: "החברה משתמשת באלגוריתם מבוסס AI לניתוח אישי של נתוני הפנסיה, כך שכל אדם יכול להבין את מצב החיסכון הפנסיוני שלו ללא צורך ביועץ אנושי. המערכת מדרגת את כלל קופות הפנסיה, הגמל וההשתלמות בישראל לפי ביצועים, דמי ניהול ועשרות פרמטרים נוספים, ומציעה מסלולים מותאמים אישית, תוך ניטור רציף וביצוע שינויים אקטיביים במידת הצורך".

לחפש חופשי את חופשה

המגמה הזו אינה עוצרת בתחומי הביטוח או הפנסיה. גם עולם התיירות הדיגיטלית, שזוהה במשך שנים עם תהליכי חיפוש נוקשים, עובר טרנספורמציה. חברת Gotcha, יחד עם "אופיר טורס", מביאה גישה רעננה: במקום לבחור מתוך תפריטים קבועים, בר חיפוש חדש מבוסס בינה מלאכותית מאפשר להזין בשפה חופשית בקשות כמו "טיול זוגי ליוון באוקטובר עם מלון על הים". המערכת מפרשת את הבקשה, מבינה את הכוונה, ומחזירה תוצאות מותאמות אישית – חוויה חלקה, נגישה וללא צורך בידע מוקדם.

נטע גפני סמנכ"לית אופיר טורס. "יתרון אסטרטגי ברמה הלאומית", צילום: דן פרץ

נטע גפני סמנכל שיווק אופיר טורס: "מעבר לנוחות למשתמש, יש כאן גם יתרון אסטרטגי ברמה הלאומית: עד היום, תכנון תיירותי הסתמך על תחזיות כלליות ודוחות מאוחרים. כעת, נתוני חיפוש בזמן אמת מאפשרים לגופים כמו משרד התיירות, עיריות ורשויות תכנון להגיב מהר, להקצות תקציבים חכמים ולבנות תשתיות מדויקות בהתאם לביקוש המתהווה".

אופטימיזציה לתהליכי הקליטה

אחד התחומים שבהם מורגשת ההשפעה הטכנולוגית באופן המובהק ביותר הוא בתהליכי הקליטה (Onboarding) - הן של לקוחות והן של עובדים. מדובר בצומת עסקי קריטי, שבו נקבעת לא רק רמת שביעות הרצון, אלא גם הסיכוי לשימור לקוחות ועובדים בטווח הארוך.

אבירם כהן, מנכ"ל EasyDo, מסביר: "כיום, תהליכים אלו עדיין סובלים מהסתמכות על ניירת, על מערכות מנותקות ועל חוויות דיגיטליות לא אחידות. התוצאה היא נטישה גבוהה ועלויות תפעוליות מנופחות. כאן בדיוק נכנס לפעולה האקוסיסטם הטכנולוגי בישראל".

אבירם כהן, מנכ"ל EasyDo. "שיפור דרמטי בהמרות ובאמון הלקוח", צילום: יח"ץ

"חברות ישראליות מפתחות פלטפורמות חדשניות שמבצעות אופטימיזציה לתהליכי הקליטה - עם חתימות דיגיטליות מאובטחות, איסוף מסמכים אוטומטי ותהליכי זיהוי חלקים ומהירים. ברמה הארגונית, זה מתורגם לשיפור דרמטי בהמרות ובאמון הלקוח. ברמה הלאומית, מדובר במנוע צמיחה משמעותי", הוא מוסיף.

לשחרר את הפקק בית החולים

לא מדובר רק בפתרונות לשוק הפרטי. אימוץ נרחב של גישות דומות על ידי גופים ממשלתיים יכול לשחרר צווארי בקבוק רגולטוריים, לשפר דרמטית את השירות לאזרח, ובסופו של דבר להזניק את יעילות המשק כולו.

"במערכת הבריאות תהליכים רבים עדיין מבוצעים ידנית ויוצרים עומס בירוקרטי שמאט את השירות", אומר גל וקסלמן CIAO בחברת "אלעד מערכות" "אנחנו מציעים פתרונות מבוססי AI שמטפלים בדיוק באותם צווארי בקבוק. במקום שרופאים יכתבו סיכום רפואי לאחר כל פגישה, שיחה עם המטופל מתומללת אוטומטית, והמערכת יוצרת סיכום, משימות ותיאום תורים באופן מיידי".

גל וקסלמן, "אלעד דאטה". "הרופא יכול לקלוט ולהכין לניתוח פי ארבעה יותר מטופלים ביום", צילום: רועי שור

"גם זימון תורים, שבעבר דרש מהמטופל לענות על שאלות כלליות ולא רלוונטיות הפך לחכם וממוקד", מוסיף וקסלמן. "המערכת שואלת רק את מה שנחוץ לפי הנתונים הרפואיים, ומוודאת מראש שהמטופל מתאים לבדיקה. כך, טופס 17, שבעבר חייב מילוי מחדש ושאלות חוזרות, נשלף אוטומטית ממערכות קיימות".

דוגמה נוספת היא הטיפול בהרדמה הכללית, שכעת אוסף את כל הנתונים בלחיצה אחת, במקום שרופא ירכיב ידנית גיליון מרדים על סמך מידע מפוזר. "כך הרופא יכול לקלוט ולהכין לניתוח פי ארבעה יותר מטופלים ביום", אומר וקלסמן.

"גם הסרבול הגדול של טופס השחרור מבית החולים, שדרש שעות של המתנה מורטת עצבים מופק כעת בלחיצת כפתור, ומסייע למדינה לפנות מיטות ולקבל חולים חדשים", הוא מסכם.

המסר העולה מהשטח ברור: היכן שיש תסכול ביורוקרטי, יש גם הזדמנות לחדשנות ישראלית. מה שהחל כפתרון לבעיות במגזר הפרטי, חייב להפוך למודל פעולה לאומי. אימוץ הכלים והגישות הללו על ידי הממשלה הוא המפתח לשחרור הפקק, להזנקת הכלכלה ולהפיכת ישראל למדינה יעילה באמת - לא רק במצגות למשקיעים, אלא בחיי היום-יום של כל אזרח.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר