"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

נבחר ציבור טען שמשתמש ב-AI במסגרת עבודתו - והותקף: "הציבור לא בחר ב-ChatGPT"

ראש ממשלת שבדיה הודה כי הוא מסתייע בבינה מלאכותית ל"חוות דעת שניה" • מומחים מזהירים: "זה מדרון חלקלק" • בעיתונות המקומית לא חסכו בביקורת: "נשבה בפסיכוזת ה-AI של האוליגרכים" • לשכתו בתגובה: "לא נעשה שימוש במידע ביטחוני"

,עודכן
0השמעה
OpenAI ו-ChatGPT. צילום: רויטרס

ראש ממשלתשבדיה, אולף קריסטרסון, נמצא תחת מתקפה ציבורית ותקשורתית - זאת לאחר שהודה כי הוא מתייעץ באופן קבוע עםבינה מלאכותיתבמסגרת עבודתו. בריאיון לתקשורת המקומית סיפר קריסטרסון כי הוא משתמש בכלים כמוChatGPTוהשירות הצרפתי LeChat לצורך קבלת "חוות דעת שנייה".

"אני משתמש בזה לא מעט", אמר, "לפעמים זה רק כדי לראות מה אחרים עשו, או לחשוב - אולי אנחנו צריכים לפעול בדיוק הפוך?"

קריסטרסון, שעומד בראש קואליציית מרכז-ימין במדינה, הוסיף כי גם חברים נוספים בממשלתו משתמשים בכלי בינה מלאכותית בשגרת העבודה - התבטאות שעוררה תגובות זועמות מצד מומחים. מאמר מערכת בעיתון מקומי אחר תקף את ראש הממשלה בטענה ש"נשבה בפסיכוזת ה-AI שמקדמים האוליגרכים".

"מדובר בשימוש כללי בלבד, כמו מעין 'בדיקת כיוון'". ראש ממשלת שבדיה, אולף קריסטרסון (ארכיון),צילום: רויטרס

גם הקהילה המדעית השבדית לא נשארה אדישה. ד"ר סימון פישר-היבנר, מומחית למדעי המחשב מאוניברסיטת קרלסטאד, הזהירה: "חייבים להיות מאוד זהירים. לא נכון להשתמש ב-ChatGPT כשעובדים עם מידע רגיש".

למרות הביקורת, דוברו של קריסטרסון ניסה להרגיע את הרוחות: "כמובן שלא מוזן מידע ביטחוני או רגיש ב-ChatGPT. מדובר בשימוש כללי בלבד, כמו מעין 'בדיקת כיוון'".

אבל יש מי שחושבת שזה לא מספיק. פרופ' וירג'יניה דיגנום, חוקרת בתחום הבינה המלאכותית מאוניברסיטת אומאו, טענה: "AI לא באמת נותן חוות דעת עצמאית, הוא רק משקף את הדעות של מי שפיתח אותו. ברגע שמתחילים להסתמך עליו לדברים קטנים, מפתחים אשליה של ביטחון מלא - וזה מדרון חלקלק. הציבור לא בחר ב-ChatGPT, הוא בחר בו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר