"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
ההאקרים יוצאים מהמחשב: 40% ממנהלי ארגונים קיבלו איומים בפגיעה פיזית
מחקר שערכה חברת הסייבר Semperis מגלה שתוקפים אינם מסתפקים רק בפריצה לרשתות • 69% מהחברות שנפגעו שילמו כופר לפחות פעם אחת, רבים מהן בכל זאת ספגו פגיעה • "תשלום הוא מקדמה על ההתקפה הבאה"
האקר (אילוסטרציה). מאיימים באלימות ובדיווח לרגולטור. צילום: freepik

ההאקרים יוצאים מהמחשב: 40% ממנהלי ארגונים קיבלו איומים בפגיעה פיזית

מחקר שערכה חברת הסייבר Semperis מגלה שתוקפים אינם מסתפקים רק בפריצה לרשתות • 69% מהחברות שנפגעו שילמו כופר לפחות פעם אחת, רבים מהן בכל זאת ספגו פגיעה • "תשלום הוא מקדמה על ההתקפה הבאה"

אסף גולן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

במחקר חדש של חברת הסייבר הישראלית Semperis נחשף כיתוקפים והאקרים עוברים מאיומים דיגיטליים לאיומים פיזייםעל גורמים בכירים בחברות גדולות.

על פי המחקר, שנערך בקרב כ-1,500 ארגונים בעשר מדינות, ב-40% מהתקיפות האקרים איימו בפגיעה פיזית במנהלים שסירבו לשלם את דמי הכופר.

ה"יצירתיות" של התוקפים מתרחבת גם לתחומים נוספים: 47% מהחברות דיווחו כיהאקרים איימו להגיש תלונות לרגולטורים, אם לא יסכימו לשלם או ידווחו על המתקפה.

מייסדי סמפריס. "יש להשקיע בחוסן ארגוני ובמוכנות מבצעית ולא לשלם לתוקפים", צילום: יח"ץ

המחקר מגלה גם ש-69% מהחברות שנפגעו שילמו כופר לפחות פעם אחת, 38% עשו זאת יותר מפעם אחת ו-11% מהקורבנות שילמו שלוש פעמים או יותר. אבל גם מי שילם לא תמיד ניצל מהנזק. כך, כ-20% מהחברות דיווחו על קבלת מפתחות פענוח פגומים או על פרסום למרות ההבטחות.

"תשלום כופר הוא לא פתרון למתקפה, אלא מקדמה על ההתקפה הבאה", אמר מיקי ברזמן, מנכ"ל סמפריס. "כדי לשבור את מעגל התקיפות יש להשקיע בחוסן ארגוני ובמוכנות מבצעית ולא לשלם לתוקפים".

תובנה חשובה שעולה מהדוח היא כי מתקפות כופרה לא מתרחשות ברגע, אלא נבנות לאורך זמן. התוקפים שוהים ברשתות הארגוניות ימים ואף שבועות, לומדים את המבנה הפנימי, מזהים נקודות תורפה ובוחרים בקפידה את רגע הפגיעה.

האקר (אילוסטרציה). תשתיות זהות הפכו ליעד אסטרטגי עבור קבוצות כופרה, צילום: iStockphoto

במקרים רבים, מתקפת כופר אינה אירוע חד-פעמי, אלא מתבצעת בשכבות ומשתמשת בכמה גישות למערכות שונות במקביל. הדוח שלSemperisמציין כי לתוקפים יש לעיתים גישה סימולטנית למספר מערכות קריטיות, מה שמאפשר להם לבצע מספר תקיפות מקבילות בתוך אותו הארגון.

הדוח מצא כי 50% מהמשיבים הגדירו את איומי הסייבר כגורם הסיכון העיקרי לרציפות עסקית. האתגר הטכנולוגי המרכזי שעלה הוא התחכום הגובר של שיטות התקיפה (37% מהמשיבים), ואחריו צוינה תשתית הזהויות של הארגון (Identity Infrastructure) כיעד עיקרי לתקיפות (32% מהמשיבים).

תוקפים יודעים שכשהם שולטים בזהויות, הם שולטים בגישה, בהרשאות, ובסופו של דבר גם במידע. זו הסיבה לכך שתשתיות זהות הפכו ליעד אסטרטגי עבור קבוצות כופרה, והגנה עליהן היא מפתח לחוסן ארגוני אמיתי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...