היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, קבעה כללים חדשים לחברי הכנסת בנוגע לפעילותם ברשתות החברתיות. בין השאר, החל מתחילת כנס החורף ולמשך שנתיים שהוגדרו כתקופת פיילוט, יחויבו חברי הכנסת לדווח על כל חסימת משתמש או מחיקת תגובה בחשבונותיהם ברשתות החברתיות.
על פי הודעת היועמ"שית, ועדת האתיקה אמנם לא תפעל לבחינת החלטתו של חבר הכנסת למחוק תגובות או לחסום משתמשים. עם זאת, הוועדה עשויה, בנסיבות מסוימות ובהתאם לשיקול דעתה, לראות בהפרת חובת הדיווח כהפרה של כללי האתיקה.
ההנחיות מבהירות כי על חברי הכנסת המכהנים בתפקידים הכוללים סמכויות מינהליות - כמו שרים, סגני שרים וראשי ועדות - "להתנהל בזהירות יתרה בכל הנוגע לחסימת משתמשים ומחיקת תגובות". דרישה זו נובעת מהמעמד הציבורי המיוחד של בעלי התפקידים האלה והאחריות הכרוכה בהם.
הצעד מגיע על רקע הדיון הציבורי הגובר סביב חופש הביטוי ברשתות החברתיות ומעמדם המשפטי של דפי הרשתות החברתיות של נבחרי ציבור. במקרים קודמים, עלו טענות כי חסימות ומחיקות של תגובות ברשתות החברתיות של חברי כנסת עלולות להוות פגיעה בחופש הביטוי ובזכות הציבור לקבל מידע.
הצעד מגיע בעקבות פסק דין פורץ דרך של בית המשפט העליון מדצמבר 2023 בעניין רובינשטיין נגד רן קוניק. בפסק הדין נקבע, כי חשבונו של ראש העיר ברשתות החברתיות נחשב לחשבון ציבורי, ולכן חלים עליו עקרונות המשפט הציבורי. בהתאם לכך, חויב ראש העיר להסיר את חסימתו של המערער.
פסק הדין התמקד בשאלת הסיווג של חשבונות רשתות חברתיות של נבחרי ציבור - האם הם נחשבים לחשבונות ציבוריים או פרטיים, ומה הדין החל על מחיקת תגובות וחסימת משתמשים בחשבון ציבורי. הפסיקה יצרה תקדים חשוב לגבי מעמדם המשפטי של חשבונות רשתות חברתיות של נבחרי ציבור בישראל.
ההחלטה משקפת את המאמץ למצוא איזון בין זכותם של חברי הכנסת לנהל את חשבונותיהם ברשתות החברתיות ובין עקרונות השקיפות וחופש הביטוי הדמוקרטיים. מחד, חברי הכנסת זכאים להגן על עצמם מפני הטרדות או תכנים פוגעים, ומאידך, כנבחרי ציבור עליהם לאפשר דיון ביקורת פתוח.
היישום המעשי של ההנחיות החדשות יבחן בחודשים הקרובים, כאשר חברי הכנסת יצטרכו להתאים את דרכי הפעלתם ברשתות החברתיות לדרישות הדיווח החדשות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו