נכנס לתוקף היום: החוק שמסדיר מי יקבל גישה לתוכן הדיגיטלי שלנו אחרי שנמות

מאז 7 באוקטובר, מאות משפחות שכולות גילו כי הן אינן מסוגלות לגשת לתכנים האישיים של יקיריהן הכוללים תמונות, הודעות, סרטונים וזיכרונות, שנשמרו בענן או ברשתות החברתיות.

הכאב הזה, בשילוב היעדר הסדרה חוקית, הוביל לחקיקת חוק חדש שנכנס לתוקפו היום (רביעי) המעניק לכל אדם בישראל את האפשרות לשלוט בגורל העיזבון הדיגיטלי שלו. חוק זה חשוב מאד על מנת להבין מה יקרה לתוכן הדיגיטלי של כל אדם לאחר מותו.

לפי החוק, ספק הנותן או המציע שירות תוכן דיגיטלי יקבע ויפרסם כללים לעניין אופן הטיפול בתוכן אישי ואפשרות הגישה אליו לאחר פטירת משתמש בשירות.

כך למשל בעקבות חוק זה, במטא עידכנו אתמול את חברי הרשתות החברתיות פייסבוק ואינטסגרם בנושא זה: "אנשי קשר לענייני הנצחה יכולים לטפל בפרופיל שלכם אם הוא מונצח. אנחנו ממליצים להגדיר איש קשר לענייני הנצחה כדי שניתן יהיה לנהל את הפרופיל שלכם לאחר לכתכם".

"התוכן הפך לזיכרון"

עו"ד דור נחמן, מומחה לקניין רוחני וטכנולוגיה, שעוסק בסוגיית העיזבון הדיגיטלי מאז שאחיו נפל ברצועת עזה ב-2014, אמר ל"ישראל היום": "זה התחיל כשעלתה אצלנו במשפחה השאלה מה יהיה על כל התוכן הדיגיטלי שאחי פרסם לאורך השנים ברשתות החברתיות, שכעת הפך לזכרונות. בנוסף, אני עורך דין שעוסק בדיני אינטרנט. לפני כעשור, אחת הועדת בכנסת קיימה ישיבת ועדה בנושא, והעלנו את הנושא גם בישיבות ועדות בלשכת עורכי הדין, עד שהנוא התקדם לחקיקה".

עד החקיקה הנוכחית, כמה פלטפורמות גלובליות אפשרו למשתמשים בעודם בחיים לקבל החלטות לגבי החשבון שלהם לאחר מותם ולמנות איש קשר לפרופיל המונצח. בקרב פלטפורמות שלא אפשרו זאת, חלקן לא אפשרו כלל להנציח חשבון, אך אפשרו מחיקת חשבון עם פנייה אליהן. פייסבוק, למשל, איפשרה לאדם למנות בעודו בחיים משתמש אחר שיקבל לאחר מות האדם שליטה על חשבון הנפטר, אבל המודעות לכלים אלו, כמו גם השימוש בהם, הייתה נמוכה.

לכן, אחת מהבשורות הגדולות מאוד של החוק מצויה בחובות היידוע והשקיפות של אותם שירותים דיגיטליים, המחייבים אותם לא רק לקבוע מדיניות בעניין אופן הטיפול בתוכן האישי ואפשרות הגישה אליו לאחר פטירת משתמש, אלא גם ביידוע המשתמשים במדיניות זו ובפרסום המדיניות באופן ברור, בהיר נגיש ובשפה שבה ניתן השירות.

החוק מדגיש בפני אותן פלטפורמות כי הן מחויבות להציע למשתמש לקבל החלטה לגבי גורל הגישה לתוכן האישי של המשתמש אחרי מותו, באופן שהוא יוכל למנות אדם אחר שתהיה לו גישה לתוכן האישי הנמצא ברשות הספק, או לבחור כי לא תינתן גישה כלל לתוכן האישי שלו.

הפלטפורמה תוכל לקבוע כי לחלק מהתוכן לא תהיה גישה, אבל בהתאם לדברי ההסבר להצעת החוק, הכוונה היא לתת למשתמש לקבוע אפשרות גישה לגבי תוכן רב ככל האפשר "ובייחוד לגבי ליבת התוכן".

לגבי ההחרגות, אומר עו״ד נחמן, כי "בחוק שנכנס היום לתוקף, מהגדרת תוכן אישי הוחרג תוכן הנמצא בחשבון שהוקצה למשתמש במסגרת עבודתו והחוק גם לא חל על פלטפורמות בקשר לשירותי תקשורת בין-אישית כדוגמת מסנג׳ר. זאת מתוך חשש לפגיעה בפרטיות ואינטרסים של צדדים שלישיים".

בשורה התחתונה, החוק החדש שחל על כל שירות מקוון שנועד לשיתוף הפצה שמירה או אחסון של תוכן אישי, מביא לנו, הציבור הישראלי, בשורה המאפשרת לנו לבחור מה יקרה עם התוכן האישי שלנו והמורשת הדיגיטלית שלנו לאחר מותנו. החוק לא גורע מדיני הירושה או דיני הגנת הפרטיות הקיימים בישראל והוא מחיל את תחולתו גם על ספקי שירות מחוץ לישראל המעניקים או מציעים את השירותים למשתמשים בישראל.

מה יוכל לעשות אותו אדם שקיבל הרשאה לנהל את אותו שירות?

"פיסבוק, למשל, מאפשרת למי שיקבל את המושכות לשנות את תמונת הקאבר, לקבל אנשים חדשים לפרופיל הנצחה ועוד, אך לא תהיה לו גישה לתכתובת האישית של האדם. זאת באופן דומה לפעילותה עד כניסת החוק, במסגרתה היא אפשרה למשתמש למנות משתמש אחר שיקבל גישה לחשבון שיהפוך למונצח, אלא שמשתמשים רבים לא היו מודעים כלל לאפשרויות אלו", מסביר נחמן.

מה קורה במידה ואדם לא מחליט?
"החוק מנסה לקדם שקיפות ויידוע של המשתמשים בדבר מדיניות הפלטפורמה ומחייב אותה לפרסם את המדיניות באופן בהיר ונגיש ובשפה שבה ניתן השירות. בכך, הוא מגלגל את ההחלטות על התוכן האישי לידיו של כל משתמש, בדומה לפעולות משפטיות כגון צוואה או ייפוי כוח מתמשך. החוק אינו קובע מה יקרה אם אדם פשוט לא מקבל החלטה, אולם עיון בדברי ההסבר להצעת החוק, יתכן והפלטפורמה תוכל לכלול ברירת מחדל בתנאי השימוש שלו בסיטואציות מעין אלו".

פרופ׳ שלי קרייצר-לוי, סגנית הדיקן למשפטים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים, מומחית בתחום דיני הקניין, דיני הירושה וירושה דיגיטלית, מוסיפה כי "חשוב לשים לב שגם לאחר כניסת החוק אין למשתמשים אפשרות לבחור מה ייעשה בפרופיל שלהם לאחר פטירתם או להשאיר כללים אישיים מפורטים לגבי גישה לתכנים מסוימים, אלא שהחוק מחייב את החברות שמציעות שירותי תוכן דיגיטלי לקבוע כללים מטעמם שיוצעו למשתמש. הספק מחויב כעת להציע אפשרויות והמשתמש יבחר מתוכן. אין מדובר בבחירה חופשית של המשתמש. החוק משאיר כרגע שאלות פתוחות, ובעיקר, מה הדין במקרים בהם המשתמש קבע הוראה סותרת בצוואתו או בדרך אחרת".