"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סייבר, סחר ועבדות מודרנית: קמבודיה ביצעה 1,000 מעצרים תוך פחות משבוע

המבצע יצא לדרך בעקבות מה שכינה ראש הממשלה "איום ממשי על ביטחון האזור והעולם" • בין העצורים: מאות אזרחים זרים ועשרות נשים • בתאילנד טוענים שהמעצרים נועדו לפגוע בהם על רקע סכסוך גבול - מה שמחריף את המתיחות האזורית

,עודכן
0השמעה
עצורים בגין פשעי סייבר בקמבודיה. צילום: אי.פי

במבצע אכיפה יוצא דופן שהחל בשבוע שעבר בקמבודיה נעצרו יותר מ-1,000 בני אדם החשודים במעורבות בפשיעה מקוונת ובהונאות רשת. מדובר בצעד חסר תקדים שיזם ראש הממשלה, הון מאנט, כחלק מהנחיה ממשלתית חדשה שנועדה "לשמור על ביטחון, סדר ציבורי ובטיחות חברתית".

בהצהרה רשמית שפרסם מאנט נכתב: "הממשלה מזהה כי הונאות מקוונות מהוות איום ממשי על ביטחון האזור והעולם. גם לקמבודיה חדרו רשתות פליליות זרות הפועלות בתחום זה". האו"ם וסוכנויות אחרות מעריכים כי הונאות סייבר, שמקורן ברובן בדרום מזרח אסיה, מכניסות לכנופיות פשע בינלאומיות מיליארדי דולרים מדי שנה.

לסחר בבני אדם ישנו קשר הדוק לפעולות הונאות סייבר, שכן עובדים מגויסים לעתים קרובות בתואנות שווא דרך האינטרנט - ולאחר מכן מוחזקים בשבי או הופכים לעבדים.

עצורים בגין פשעי סייבר בקמבודיה,צילום: אי.פי

לפי גורמים רשמיים במדינה, המבצע התקיים בחמישה מחוזות שונים. המשטרה הקמבודית מסרה כי בין העצורים יש יותר מ-200 אזרחים מווייטנאם, 27 מסין, 75 מטייוואן ו-85 אזרחים קמבודיים מדרום המדינה. בנוסף, נעצרו 270 אינדונזים - מתוכם 45 נשים - בעיר הגבול פויפט, שנחשבת למוקד ידוע של הונאות מקוונות והימורים.

בעיר קרטי שבצפון-מזרח המדינה נעצרו 312 בני אדם נוספים, בהם אזרחים מתאילנד, בנגלדש, אינדונזיה, מיאנמר ווייטנאם. במחוז פורסאט שבמערב נעצרו עוד 27 אזרחים מסין, וייטנאם ומיאנמר. במהלך הפשיטות הוחרמו בין היתר גם ציוד מחשבים, מאות טלפונים ניידים ועוד.

בין היתר, הוחרמו: ציוד מחשבים, מאות טלפונים ניידים ועוד. מרכז הונאה בפנום פן,צילום: אי.אף.פי

"עבודות כפייה באישור המדינה"

"הממשלה מעלימה עין מהפרות חמורות של זכויות אדם - כולל סחר בבני אדם, עבודת ילדים ועינויים - שמבוצעות בידי כנופיות סיניות ביותר מ-50 מתחמים ברחבי המדינה", כך נכתב בדוח של אמנסטי אינטרנשיונל, ארגון זכויות אדם בינלאומי שפועל למניעת הפרות של זכויות האדם ולסיוע לקורבנותיהן. הדוח, שפורסם בחודש שעבר, טוען כי רשתות הפשיעה שמבצעות את ההונאות פועלות בהסכמה שבשתיקה מטעם הממשל הקמבודי.

עוד נטען במסמך כי רבים מהעובדים באותם מוקדים מגויסים בתרמית, ומוצאים עצמם בעבדות מודרנית. "שורדי אותם מתחמי הונאה מתארים חיים בצל סיוט. בעבור ארגוני פשיעה שמקבלים הסכמה שקטה מהשלטון, או במילים אחרות - אישור מהמדינה, הם נלכדים, נסחרים ונשלטים", אמרה מזכ"לית אמנסטי, אגנס קלמאר.

הסלמה דרמטית עם חילופי האשמות ונקיטת צעדים של ממש. אבטחה סביב שגרירות קמבודיה בבנגקוק (ארכיון),צילום: רויטרס

מתיחות גוברת עם תאילנד

המבצע האחרון מתקיים על רקע עימות פוליטי ומדיני מתמשך עם תאילנד השכנה, שהחל בהתלקחות במאי האחרון על שטח סמוך לגבול בין המדינות. מאז חלה הסלמה דרמטית, עם חילופי האשמות כמעט יומיומיים, סגירת מעברים בגבול ואף ניתוק באספקת החשמל מצד תאילנד.

קמבודיה האשימה את תאילנד בצעדים "נקמניים", בעקבות כוונתה לקדם תביעות טריטוריאליות, בעוד שבבנגקוק טענו כי הצעדים נועדו להילחם בתופעת ההונאות המקוונות שהתבססה בעיר פויפט שבגבול. המתיחות הביאה אף לקרע אישי בין מנהיגי שתי המדינות, שבעבר נחשבו לבעלי ברית קרובים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר