המרוץ אחר תוכן זמין ומהיר מעולם לא היה אינטנסיבי יותר. הטכנולוגיה החדשה – ובמיוחד הבינה המלאכותית – יוצרת לנו זמן פנוי שאותו אנחנו ממהרים למלא בצריכת סרטונים, עדכונים ופודקאסטים – פורמט שהולך ותופס תאוצה (בשנים 2019–2025, מספר המאזינים הקבועים להסכתים בעולם עלה מכ‑275 מיליון לכ‑584 מיליון, יותר פי שניים).
ה-AI לא רק מאפשרת לנו להקשיב לפודאקסטים, אלא גם יוצרת אותם בעצמה. פיצ'רים כמו Audio Overview של Google NotebookLM מאפשרים להפוך כל טקסט לפודקאסט תוך שניות, ללא מגע יד אדם. התוצאה? שני מגישים משוחחים ביניהם על הטקסט בצורה זורמת ושוטפת ומנגישים אותו כך למאזינים.
הפיצ'ר הזה כבר אומץ בהתלהבות על ידי גופי בריאות, חברות פיננסיות ואקדמאים, בתקווה להגיע לקהלים חדשים באמצעות אודיו שנוצר כמעט בלי מגע יד אדם. אולם, האם הקהל באמת מאזין, ואיך נשמעים התוצרים? ניסינו לבדוק.
סיפורים מבית החולים
המרכז הרפואי שיבא נמצא בימים אלה בעיצומו של תהליך נרחב בדרכו להפוך למרכז רפואי מבוסס AI. במסגרת זו הוקם בשיבא מרכז AI בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים, שמוביל פיתוח והטמעה של מערכות מבוססות בינה מלאכותית בשגרת העבודה. גם הפודקאסט של שיבא - "הסכתוסקופ", שמציג את הסיפורים שמאחורי הקלעים בבית החולים, מיישר קו עם המגמה. ״חשבנו שמכיוון שתנופת ה-AI מורגשת בימים אלה היטב בכל פינה בבית החולים, יהיה נכון להצטרף למגמה ולנסות לייצר פרק שלם - מהתוכן ועד הקול - שמיוצר בכלים כאלו", אומרים מיתר פוטשניק ואיתי ורד, יוצרי הפודקאסט.
לרגל שבוע התזונה הלאומי, הם לקחו תקציר של מחקר חדש ומפתיע שנעשה בשיבא על הצרכים התזונתיים של חיילים שנפצעו קשה במהלך מלחמת חרבות ברזל, והזינו אותו ל-NotebookLM. בפרומפט הם הגדירו שהשיחה צריכה להיות נגישה לקהל הרחב, ולא לקהל מקצועי.
לדברי היוצרים, התוצר היה "נחמד" אך עדיין לא השביע רצון, כיוון שהיה חסר את האלמנט האישי שמאפיין את הפרקים ה"חיים", לדבריהם. לכן בשלב השני ערך ורד שיחה עם אחת הדיאטניות שערכו את המחקר, והוסיף את תקציר השיחה ל-NotebookLM. גם לאחר שילוב של שני מקורות, נדרשו מספר ניסיונות, התאמות והגדרות שונות של הפרומפט עד להפקת גרסה מספקת לפרסום.
"התגובות לפרק היו טובות", אומרים פוטשניק וורד, "אבל זה עדיין לא מגיע לרמת פרק 'חי' עם מגיש אנושי. למערכת יש טעויות הגייה בעברית שלפעמים ממש כואבות באוזניים". כדי לשפר את ההגייה, ניסו להוסיף הערות למערכת עם תעתיקי הגייה באנגלית, מה ששיפר חלקית את התוצאה, אבל יצר שיבושים במילים אחרות.
"חיסרון נוסף הוא הקושי בניהול דיאלוג עם הכלי. בכל פעם צריך להזין מחדש את כל ההגדרות, בלי יכולת ללמוד מתהליך מתמשך".
למרות האתגרים, השניים רואים בהתנסות הזאת התחלה של שינוי עמוק. "המערכת יודעת להבין בין עיקר לטפל, לייצר שיחה קולחת ואף להשתמש באינטונציה נכונה. היא כבר היום מהווה כלי מסקרן להנגשת מידע באודיו, במיוחד כשהמטרה היא להעביר תוכן תמציתי וברור לקהל רחב. זה עדיין לא כלי מושלם, אבל ברור לנו שלשם העולם הולך, ואנחנו לא מהססים להתנסות. אנחנו סקרנים ללמוד את הטכנולוגיה, להבין איך לשפר ולדייק את העבודה איתה כדי להפיק ממנה תוצרים טובים יותר ולמצוא את הדרכים שבהן גם היא יכולה לשפר אותנו".
"קריפטו אחד בשבוע"
גם בשוק העסקי מזהים את הפוטנציאל. אלירן אסרף, מנהל השיווק של חברת "ביטס אוף גולד", שהשיקה לאחרונה את העדכון השבועי, "קריפטו אחד בשבוע", משתף: ״מדובר בקפיצת מדרגה בכל הקשור להנגשת מידע על עולמות הקריפטו לקהל הרחב. רצינו לשבור את המחסום בין תוכן איכותי ומעודכן לבין זמינות וקלות צריכה, ולכן בחרנו לשלב טכנולוגיית בינה מלאכותית עם עריכה מקצועית קפדנית. התוצאה היא פורמט חדשני שמנגיש מידע רלוונטי, אמין ומתומצת, בעברית ובגובה העיניים בתוך דקות ספורות על מנת להישאר עדכניים כפי שהמהירות בשוק הקריפטו מחייבת.
"הפורמט מאפשר לנו להגיב מהר להתפתחויות בשוק, כמו, למשל, שבירת השיא הנוסף של ביטקוין ליותר מ-120 אלף דולר למטבע, זאת מבלי להתפשר על עומק או איכות. כבר עכשיו אנחנו רואים תגובות חיוביות מהמאזינים ואחוז האזנה רציפה של 85% מתחילת ועד סוף כל פרק. מבחינתנו, זו דרך נוספת ועדכנית לתקשר עם הקהל, לבנות אמון ולבסס סטנדרט חדש של תוכן בעולם הקריפטו הישראלי".
"הבינוניות נעשתה זולה וזמינה"
"הדיון סביב פודקאסטים מבוססי AI משקף את המורכבות של עידן התוכן המהיר", אומר עידו בר גיל, מייסד ומנכ״ל חברת הייעוץ Next-Gen Solutions. "במישור הראשון, יש כאן מהפכה של ממש: מעל 70% מיוצרי התוכן בעולם כבר עושים שימוש בכלי AI לפחות פעם בשבוע, והשוק הזה מוערך בכ־3 מיליארד דולר ב-2024 וצפוי להכפיל את עצמו עד 2027. זה מאפשר להפוך כל טקסט, מאמר, דוח או פוסט מקצועי לפודקאסט בלחיצת כפתור, להנגיש ידע ולאפשר צריכה קלה ומהירה, גם עבור אנשים שמתקשים בקריאה או מעדיפים להאזין בדרכים.
"במקביל, מתעוררת בעיה משמעותית: ההצפה של תכנים גנריים ושטחיים, שצצים כמו פטריות אחרי הגשם, יוצרת תחושת עומק מדומה. הבינוניות נעשתה זולה וזמינה, מה שמייצר 'משפיענות ריקנית', שמבוססת על כמות ולא על איכות.
"המישור השלישי, והקריטי בעיניי, נוגע לאחריות המפיקה ולכוונה שמאחורי ההפקה. כשמשלבים מחקר איכותי, עריכה מדוקדקת, שימוש נבון בבינה מלאכותית והקפדה על ניואנסים אנושיים, אפשר לייצר פודקאסטים שמכבדים את האינטליגנציה של המאזין. בסוף, לא מדובר בשאלה מה ה-AI מסוגל לעשות, אלא איך אנחנו בוחרים להשתמש בו כדי לשמר עומק, לחשוב ביקורתית ולהמשיך לשאול שאלות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו