"הגנה היא ההתקפה הטובה ביותר", כך נהוג לומר לעיתים בעולם הספורט או בשדה הקרב. לקביעה זו יש תוקף גם בשדה הטכנולוגי של ימינו. היכולת של צה"ל לפרוס ולהשתמש בביטחה באמצעים טכנולוגיים חדשים ומתקדמים, תלויה גם בחוסן של אותן מערכות מפני ניסיונות שיבוש ופריצה בתחום הסייבר. מי שאחראית לפתח ולהטמיע את שכבת ההגנה הקריטית הזו בכל אמצעי הלחימה של צה"ל, היא יחידת מצו"ב (מרכז צופן, סייבר וביטחון לאומי) של אגף התקשוב - אחת היחידות הטכנולוגיות החשובות בצבא.
ככל שמערכות נהיות חכמות ומקושרות יותר, כך הן גם פגיעות יותר ברמת הסייבר. כל ערוץ תקשורת וכל חיבור לרשת הוא משטח תקיפה ונקודת תורפה פוטנציאלית. זה נכון לגבי רחפנים ורובוטים, מערכות בקרה ושליטה, אמצעי קשר ומערכות נהיגה ממוחשבות ועוד. כל מערכת כזו, לפני שנשלחת למערכה - עוברת את הידיים של מצו"ב.
אל"מ א', מפקד היחידה בשלוש השנים האחרונות, שמסיים בימים אלה את תפקידו, מסביר כיצד הפעילות והטכנולוגיות של היחידה שזורות בכל המערכות של צה"ל. "אנחנו מתמקדים בהגנה על כל שכבות המערכת, מהחומרה והתוכנה - ועד מודלי AI".
בהמשך, הוא מתאר כי הטכנולוגיות של מצו"ב משולבות בכל אמצעי הלחימה של צה"ל: "מהתת-ימי והתת-קרקע ועד החלל, הכול שזור בשכבות ההצפנה וההגנה שמפותחות ביחידה. אנחנו חלק אינטגרלי מהתעשייה הביטחונית. מצו"ב היא גוף מו"פ, כלומר גם מפתחים בפועל יכולות בתחום ההצפנה והגנת הסייבר. זה קורה בתוך צה"ל, 'בתוך הבית' - וזה יתרון גדול לצבא".
שינויים ביחידה בצל המלחמה
א' מעיד על הצלקת הגדולה שנותרה מ-7 באוקטובר, אך גם על הטרנספורמציה שהתחוללה מאז אותו מחדל. "כמו כולם, גם אנחנו במצו"ב הופתענו, וכולנו גם נושאים בתחושת הכישלון הקולקטיבי", הוא משתף, "אבל מאותה נקודת שפל קרה שינוי דרמטי. קצב העבודה והיקף הפעילות של היחידה גדלו עשרת מונים. המון אנשי מילואים התגייסו ובאו לעבוד עם הסדירים, ובכלל - היחידה גדלה מאוד בצל המלחמה".
אחד המאפיינים הייחודיים של המערכה הזו היא השילוב המהיר והנרחב של טכנולוגיות ותורות קרב חדשות תוך כדי לחימה. שינוי פני שדה הקרב חייב גם את מצו"ב להעלות הילוך. "היו הרבה יותר דרישות למוצרים של המרכז, כי צה"ל גייס סד"כ רב, והדבר ייצר דרישה מאוד גדולה לפתרונות של היחידה. יתרה מזאת, התמרון הקרקעי שילב יכולות חדשות, בעקבותיהן נולד גם צורך דחוף בפתרונות למערכות חדשות ולמתארי הלחימה החדשים. זה היה אתגר מורכב".
"מצו"ב היא לא רק מעבדה, אנחנו פועלים בצמוד לעשייה המבצעית", מדגיש א'. "היינו אחראים לפריסת היכולות הללו בשטחי הלחימה. למעשה, הפעילות שלנו איפשרה לצה"ל להוציא לפועל יכולות חדשות במהירות, משום שאנחנו הבטחנו שהן יהיו מוגנות גם ברמת הסייבר".
חממה של כישרונות
אנשי היחידה מגיעים מהמסלולים הטכנולוגיים המובילים כמו "תלפיות", "פסגות", "ארזים" ועוד. היחידה משלבת חיילים סדירים בני 20-19, שפועלים לצד אנשי מילואים שכבר מגיעים עם ניסיון רב שצברו בצה"ל, בתעשיות הביטחוניות ובהייטק האזרחי.
מצו"ב, כמו יחידות עילית טכנולוגיות אחרות בצה"ל, היא חממה של כשרונות שהופכים באזרחות לשכבת היזמים המובילה במשק. לראייה, כך מעיד א', רשימת "30 מתחת ל-30" לשנת 2024, שפרסם המגזין "פורבס ישראל", כוללת שבעה שמות מבוגרי היחידה.
"מדובר בעילית הטכנולוגית של צה"ל, וכשהם יוצאים לאזרחות הם לוקחים את הידע והניסיון שלהם ומקימים חברות או משתלבים בתפקידים בכירים בהייטק", אומר אל"מ א'. "ביחידה הם מתנסים בטכנולוגיות הכי חדשניות ופותרים את האתגרים הכי מורכבים - ובזכות זה הם יוצאים לאזרחות עם ידע שאין לאף אחד אחר. לא בכדי יש המון חברות סייבר בתחום הגנת הענן, זה נושא שאנחנו משקיעים בו הרבה גם בתוך היחידה".
האיום החדש: המחשב הקוונטי
הקדמה הטכנולוגית לא עוצרת, מה שמייצר אתגרים חדשים גם עבור תחום הסייבר. אחת ההבטחות הטכנולוגיות הגדולות ביותר, שטומנת בחובה גם איום כבד, היא תחום המחשוב הקוונטי. ברמה התיאורטית, מחשב קוונטי יוכל בעתיד הלא-רחוק לפצח כל שיטת הצפנה קיימת בהרף עין - זאת בשל יכולותיו החישוביות. התעשייה כולה, האזרחית והביטחונית כאחד, מנסים למצוא לכך "נוגדן" מבעוד מועד.
גם ביחידת מצו"ב עוסקים בנושא. "התפתחות המחשוב הקוונטי הוא אירוע מאוד משמעותי, והוא גם מייצר איום דרמטי. האנשים במצו"ב מובילים בתחום הזה, ברמה עולמית, ואני מאמין שצה"ל ומדינת ישראל יהיו ערוכים לאתגר", אמר אל"מ א'.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו