"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
"מתכוננים לאתגר הבא": היחידה הטכנולוגית שמשנה את שדה הקרב
יחידת מצו"ב של אגף התקשוב אחראית על הגנת הסייבר בכל מערכות הלחימה בצה"ל • אל"מ א', מפקד היחידה היוצא, מספר ל"ישראל היום" על הטרנספורמציה מאז 7 באוקטובר, על האתגר הקוונטי הבא - ועל שבעה בוגרים שנכנסו לרשימת פורבס היוקרתית • "הכול עובר דרכנו, מהתת-קרקע ועד החלל"
אל"מ א', מפקד יחידת מצו"ב היוצא. צילום: דובר צה"ל

"מתכוננים לאתגר הבא": היחידה הטכנולוגית שמשנה את שדה הקרב

יחידת מצו"ב של אגף התקשוב אחראית על הגנת הסייבר בכל מערכות הלחימה בצה"ל • אל"מ א', מפקד היחידה היוצא, מספר ל"ישראל היום" על הטרנספורמציה מאז 7 באוקטובר, על האתגר הקוונטי הבא - ועל שבעה בוגרים שנכנסו לרשימת פורבס היוקרתית • "הכול עובר דרכנו, מהתת-קרקע ועד החלל"

,עודכן
0השמעה
[object Object]

"הגנה היא ההתקפה הטובה ביותר", כך נהוג לומר לעיתים בעולם הספורט או בשדה הקרב. לקביעה זו יש תוקף גם בשדה הטכנולוגי של ימינו. היכולת של צה"ל לפרוס ולהשתמש בביטחה באמצעים טכנולוגיים חדשים ומתקדמים, תלויה גם בחוסן של אותן מערכות מפני ניסיונות שיבוש ופריצה בתחום הסייבר. מי שאחראית לפתח ולהטמיע את שכבת ההגנה הקריטית הזו בכל אמצעי הלחימה של צה"ל, היא יחידת מצו"ב (מרכז צופן, סייבר וביטחון לאומי) של אגף התקשוב - אחת היחידות הטכנולוגיות החשובות בצבא.

ככל שמערכות נהיות חכמות ומקושרות יותר, כך הן גם פגיעות יותר ברמת הסייבר. כל ערוץ תקשורת וכל חיבור לרשת הוא משטח תקיפה ונקודת תורפה פוטנציאלית. זה נכון לגבי רחפנים ורובוטים, מערכות בקרה ושליטה, אמצעי קשר ומערכות נהיגה ממוחשבות ועוד. כל מערכת כזו, לפני שנשלחת למערכה - עוברת את הידיים של מצו"ב.

אל"מ א', מפקד היחידה בשלוש השנים האחרונות, שמסיים בימים אלה את תפקידו, מסביר כיצד הפעילות והטכנולוגיות של היחידה שזורות בכל המערכות של צה"ל. "אנחנו מתמקדים בהגנה על כל שכבות המערכת, מהחומרה והתוכנה - ועד מודלי AI".

"יתרון גדול לצבא". הנשיא הרצוג בביקור בבסיס אגף התקשוב וההגנה בסייבר (ארכיון),צילום: דובר צה"ל

בהמשך, הוא מתאר כי הטכנולוגיות של מצו"ב משולבות בכל אמצעי הלחימה של צה"ל: "מהתת-ימי והתת-קרקע ועד החלל, הכול שזור בשכבות ההצפנה וההגנה שמפותחות ביחידה. אנחנו חלק אינטגרלי מהתעשייה הביטחונית. מצו"ב היא גוף מו"פ, כלומר גם מפתחים בפועל יכולות בתחום ההצפנה והגנת הסייבר. זה קורה בתוך צה"ל, 'בתוך הבית' - וזה יתרון גדול לצבא".

שינויים ביחידה בצל המלחמה

א' מעיד על הצלקת הגדולה שנותרה מ-7 באוקטובר, אך גם על הטרנספורמציה שהתחוללה מאז אותו מחדל. "כמו כולם, גם אנחנו במצו"ב הופתענו, וכולנו גם נושאים בתחושת הכישלון הקולקטיבי", הוא משתף, "אבל מאותה נקודת שפל קרה שינוי דרמטי. קצב העבודה והיקף הפעילות של היחידה גדלו עשרת מונים. המון אנשי מילואים התגייסו ובאו לעבוד עם הסדירים, ובכלל - היחידה גדלה מאוד בצל המלחמה".

יחידת מצו"ב. "היחידה גדלה מאוד בצל המלחמה",צילום: דובר צה"ל

אחד המאפיינים הייחודיים של המערכה הזו היא השילוב המהיר והנרחב של טכנולוגיות ותורות קרב חדשות תוך כדי לחימה. שינוי פני שדה הקרב חייב גם את מצו"ב להעלות הילוך. "היו הרבה יותר דרישות למוצרים של המרכז, כי צה"ל גייס סד"כ רב, והדבר ייצר דרישה מאוד גדולה לפתרונות של היחידה. יתרה מזאת, התמרון הקרקעי שילב יכולות חדשות, בעקבותיהן נולד גם צורך דחוף בפתרונות למערכות חדשות ולמתארי הלחימה החדשים. זה היה אתגר מורכב".

"פועלים בצמוד לעשייה המבצעית". אימון רחפנים ביחידת החילוץ בצה"ל,צילום: משה בן שמחון

"מצו"ב היא לא רק מעבדה, אנחנו פועלים בצמוד לעשייה המבצעית", מדגיש א'. "היינו אחראים לפריסת היכולות הללו בשטחי הלחימה. למעשה, הפעילות שלנו איפשרה לצה"ל להוציא לפועל יכולות חדשות במהירות, משום שאנחנו הבטחנו שהן יהיו מוגנות גם ברמת הסייבר".

חממה של כישרונות

אנשי היחידה מגיעים מהמסלולים הטכנולוגיים המובילים כמו "תלפיות", "פסגות", "ארזים" ועוד. היחידה משלבת חיילים סדירים בני 20-19, שפועלים לצד אנשי מילואים שכבר מגיעים עם ניסיון רב שצברו בצה"ל, בתעשיות הביטחוניות ובהייטק האזרחי.

מצו"ב, כמו יחידות עילית טכנולוגיות אחרות בצה"ל, היא חממה של כשרונות שהופכים באזרחות לשכבת היזמים המובילה במשק. לראייה, כך מעיד א', רשימת "30 מתחת ל-30" לשנת 2024, שפרסם המגזין "פורבס ישראל", כוללת שבעה שמות מבוגרי היחידה.

יחידת מצו"ב. "הם לוקחים את הידע והניסיון שלהם ומקימים חברות או משתלבים בתפקידים בכירים בהייטק",צילום: דובר צה"ל

"מדובר בעילית הטכנולוגית של צה"ל, וכשהם יוצאים לאזרחות הם לוקחים את הידע והניסיון שלהם ומקימים חברות או משתלבים בתפקידים בכירים בהייטק", אומר אל"מ א'. "ביחידה הם מתנסים בטכנולוגיות הכי חדשניות ופותרים את האתגרים הכי מורכבים - ובזכות זה הם יוצאים לאזרחות עם ידע שאין לאף אחד אחר. לא בכדי יש המון חברות סייבר בתחום הגנת הענן, זה נושא שאנחנו משקיעים בו הרבה גם בתוך היחידה".

האיום החדש: המחשב הקוונטי

הקדמה הטכנולוגית לא עוצרת, מה שמייצר אתגרים חדשים גם עבור תחום הסייבר. אחת ההבטחות הטכנולוגיות הגדולות ביותר, שטומנת בחובה גם איום כבד, היא תחום המחשוב הקוונטי. ברמה התיאורטית, מחשב קוונטי יוכל בעתיד הלא-רחוק לפצח כל שיטת הצפנה קיימת בהרף עין - זאת בשל יכולותיו החישוביות. התעשייה כולה, האזרחית והביטחונית כאחד, מנסים למצוא לכך "נוגדן" מבעוד מועד.

גם ביחידת מצו"ב עוסקים בנושא. "התפתחות המחשוב הקוונטי הוא אירוע מאוד משמעותי, והוא גם מייצר איום דרמטי. האנשים במצו"ב מובילים בתחום הזה, ברמה עולמית, ואני מאמין שצה"ל ומדינת ישראל יהיו ערוכים לאתגר", אמר אל"מ א'.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו